178,036
עריכות
אבני נזר/יורה דעה/שיח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''סימן שיח''' | {{מרכז|'''סימן שיח'''{{ש}}{{גופן|5|דרוגולין|'''הלכות מילה'''}}}} | ||
'''שאלה''' אם אין האב אצל הילד בשמיני ללידתו אם ימלוהו בזמנו או נמתין עד שיבא אביו: | '''שאלה''' אם אין האב אצל הילד בשמיני ללידתו אם ימלוהו בזמנו או נמתין עד שיבא אביו: | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==ג== | ==ג== | ||
ג) '''אולם''' לפענ"ד הדברים מרפסין איגרי. דמה נ"מ בין שמיני לתשיעי דלעולם המצוה מוטלת על האב כדמוכח בש"ס יבמות הנ"ל דע"כ זכריו בשעת אכילה שלא הי' בשעת עשי' הוא אחר שעבר השמיני וקו"ח הדברים אם אין ממתינים על אביו במילה שלא בזמנה שאינה דוחה את השבת אף שבין כך ובין כך כבר עבר מצות מילה בזמנה. כ"ש בזמנה שדוחה שבת שאין ממתינים על אביו. ועיין רש"י שבת {{ממ|כ"ד:}} בד"ה לבדו. ואף שמדברי הרמב"ם שכתב "אא"כ עבר ונמנע שב"ד מלין אותו על כרחו' משמע שיש לחלק בין תשיעי שכבר עבר האב היינו משום שבשמיני כל היום אמרינן שמא ימול אותו האב. ועדיין לא ראינו ממנו שהוא רשע ולא ימולו. שהרי כל היום כשר למילה לכתחילה או אפשר אם קרוב לשקיעת החמה חשיב ג"כ עבר ולא נמנע וכמ"ש התוס' במס' ר"ה {{ממ|דף ז'.}} ד"ה יקריב דאפי' קודם זמן בל תאחר אם רואין שמתעצל להביא קרבנו כופין אותו עיי"ש: | ג) '''אולם''' לפענ"ד הדברים מרפסין איגרי. דמה נ"מ בין שמיני לתשיעי דלעולם המצוה מוטלת על האב כדמוכח בש"ס יבמות הנ"ל דע"כ זכריו בשעת אכילה שלא הי' בשעת עשי' הוא אחר שעבר השמיני וקו"ח הדברים אם אין ממתינים על אביו במילה שלא בזמנה שאינה דוחה את השבת אף שבין כך ובין כך כבר עבר מצות מילה בזמנה. כ"ש בזמנה שדוחה שבת שאין ממתינים על אביו. ועיין רש"י שבת {{ממ|[[רש"י/שבת/כד/ב#לבדו|כ"ד:]]}} בד"ה לבדו. ואף שמדברי הרמב"ם שכתב "אא"כ עבר ונמנע שב"ד מלין אותו על כרחו' משמע שיש לחלק בין תשיעי שכבר עבר האב היינו משום שבשמיני כל היום אמרינן שמא ימול אותו האב. ועדיין לא ראינו ממנו שהוא רשע ולא ימולו. שהרי כל היום כשר למילה לכתחילה או אפשר אם קרוב לשקיעת החמה חשיב ג"כ עבר ולא נמנע וכמ"ש התוס' במס' ר"ה {{ממ|[[תוספות/ראש השנה/ז/א#יקריב|דף ז'.]]}} ד"ה יקריב דאפי' קודם זמן בל תאחר אם רואין שמתעצל להביא קרבנו כופין אותו עיי"ש: | ||
==ד== | ==ד== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==ה== | ==ה== | ||
ה) '''אך''' יש להביא ראי' מש"ס יבמות {{ממ|ל"ט.}} דאין ממתינין על גדול עד שיבא ממדינת הים אף דמצוה בגדול. ועוד שמא ייבם וחליצה במקום יבום לאו מצוה הוא ומשום דשהוי' מצוה לא משהינן. ה"נ בנ"ד. ועוד כשאין אביו מוהל אף כשיהי' כאן יקיים רק ע"י שליח. א"כ יכולין למולו משום זכין לאדם שלא בפניו. ובודאי זכות הוא לו שיקיים מילה בשמיני שדוחה שבת אף שיפסיד הברכה דלהכניסו שרק מדרבנן: | ה) '''אך''' יש להביא ראי' מש"ס יבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/לט/א|ל"ט.]]}} דאין ממתינין על גדול עד שיבא ממדינת הים אף דמצוה בגדול. ועוד שמא ייבם וחליצה במקום יבום לאו מצוה הוא ומשום דשהוי' מצוה לא משהינן. ה"נ בנ"ד. ועוד כשאין אביו מוהל אף כשיהי' כאן יקיים רק ע"י שליח. א"כ יכולין למולו משום זכין לאדם שלא בפניו. ובודאי זכות הוא לו שיקיים מילה בשמיני שדוחה שבת אף שיפסיד הברכה דלהכניסו שרק מדרבנן: | ||
==ו== | ==ו== | ||
ו) '''ועוד''' לדעת האור זרוע דאם אביו מוהל אסור ליתן לאחר למול. וכן פסק הש"ך חו"מ סי' שפ"ב. א"כ אף כשאביו יהי' בכאן לא יעשה מצוות האב כשאינו מוהל. ולדעת הרמב"ן בפי' התורה בילידי ביתו ומקנת כספו של אברהם אבינו שנמולו כולם ביום אחד אף שהי' הרבה מאד כתב על זה הרמב"ן שאפשר שזימן להם מוהלים הרבה אף שמצוה על הרב למול את עבדו משמע שחולק]: | ו) '''ועוד''' לדעת האור זרוע דאם אביו מוהל אסור ליתן לאחר למול. וכן פסק הש"ך [[ש"ך/חושן משפט/שפב#|חו"מ סי' שפ"ב]]. א"כ אף כשאביו יהי' בכאן לא יעשה מצוות האב כשאינו מוהל. ולדעת הרמב"ן בפי' התורה בילידי ביתו ומקנת כספו של אברהם אבינו שנמולו כולם ביום אחד אף שהי' הרבה מאד כתב על זה הרמב"ן שאפשר שזימן להם מוהלים הרבה אף שמצוה על הרב למול את עבדו משמע שחולק]: | ||
==ז== | ==ז== | ||
ז) '''עוד''' ראי' מש"ס ע"ז {{ממ|כ"ו:}} עיר שאין בה רופא ישראל ויש שם רופא ארמאי ורופא כותי דפליגי הי מינייהו עדיף. ולמ"ד ימול ארמאי אף דלאו בר שליחות הוא ואין דוחין מילה בזמנה עד שימצא ישראל שיהי' שלוחו. ה"ה בנ"ד שאין ממתינים עד שיבא אביו שיהי' שלוחו. דמילה בזמנה עדיף: | ז) '''עוד''' ראי' מש"ס ע"ז {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/כו/ב|כ"ו:]]}} עיר שאין בה רופא ישראל ויש שם רופא ארמאי ורופא כותי דפליגי הי מינייהו עדיף. ולמ"ד ימול ארמאי אף דלאו בר שליחות הוא ואין דוחין מילה בזמנה עד שימצא ישראל שיהי' שלוחו. ה"ה בנ"ד שאין ממתינים עד שיבא אביו שיהי' שלוחו. דמילה בזמנה עדיף: | ||
==ח== | ==ח== | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==ט== | ==ט== | ||
ט) '''אך''' יש להוכיח דמצוות מילה בזמנה חובה טפי משימולו האב בעצמו מהא דפרק ר"א דמילה {{ממ|דף קלג:}} דמקשה אהא דאצטריך קרא למילה בצרעת הא דבר שאין מתכוין מותר ומשני באומר לקוץ בהרתו דבנו הוא מתכוין. ופריך ואי דאיכא אחר ליעבד אחר. הרי דמצוות מילת אב אינו דוחה איסור ל"ת. ואילו מילה בזמנה אפי' שבת הוא דוחה. וכיון דמילה בזמנה חמור הרי עשה חמור דוחה עשה הקל בכל מקום: | ט) '''אך''' יש להוכיח דמצוות מילה בזמנה חובה טפי משימולו האב בעצמו מהא דפרק ר"א דמילה {{ממ|[[בבלי/שבת/קלג/ב|דף קלג:]]}} דמקשה אהא דאצטריך קרא למילה בצרעת הא דבר שאין מתכוין מותר ומשני באומר לקוץ בהרתו דבנו הוא מתכוין. ופריך ואי דאיכא אחר ליעבד אחר. הרי דמצוות מילת אב אינו דוחה איסור ל"ת. ואילו מילה בזמנה אפי' שבת הוא דוחה. וכיון דמילה בזמנה חמור הרי עשה חמור דוחה עשה הקל בכל מקום: | ||
==י== | ==י== | ||
י) '''ולאחר''' העיון יש לדחות עפ"י מה שכתבתי במק"א ליישב קושיית השאגת ארי' לדעת הפוסקים מל תוך ח' יצא. בנולד ערב שבת בין השמשות דאין מלין עד אחד בשבת. נמולו בערב שבת דשמא הוא שמיני. ואת"ל שהוא שביעי יצא בדיעבד עכ"פ כמו בתשיעי וטוב יותר דשמא מקיים מילה בזמנו. ואמרתי ליישב עפ"י הש"ס זבחים {{ממ|פ"א:}} בדם חטאת חצונה שנתערב בפנימיות ישפך לאמה ופריך בגמ' ולפלוג נמי ר' אליעזר בהא ומשני דהיכי ליעבד ניתיב בחוץ והדר ניתיב לפנים כשם שמצוה להקדים עליונים לתחתונים כך מצוה להקדים פנימיים לחיצונים. ניתיב בפנים והדר בחוץ יפסל דם החיצונה. וקשה הא בתדיר ושאינו תדיר עוברת מקדימין שאינו תדיר כדאיתא בפרק תפלת השחר {{ממ|דף כ"ח}} בתפילת מוסף ותפילת מנחה לר' יהודה. וה"ה במקודש דתדיר ומקודש חד דינא לתרווייהו והרי הכא דם חיצונה עוברת שאם יתן שבפנים תחילה יפסול חיצונה וצ"ל דבכוס בכוסות איירי. ואם היינו יודעין הי' אפשר לקיים פנימי תחילה ואח"כ חיצון כמשפט ע"כ אסור לשנות כיון שלפי האמת אין מצוה עוברת ע"כ ישפך לאמה ויפסלו שתיהן ממילא ולא יבטל העשה בידים. וה"נ אסור למולו בערב שבת שמא ביה"ש לילה. ואם היינו יודעין היינו יכולין למולו בשבת. והרי מבטל למ"ע בידים שלא לצורך כלל. ואף דסוף סוף לא נמול אותו בשבת כיון דמספקא לן וכההיא דזבחים: | י) '''ולאחר''' העיון יש לדחות עפ"י מה שכתבתי במק"א ליישב קושיית השאגת ארי' לדעת הפוסקים מל תוך ח' יצא. בנולד ערב שבת בין השמשות דאין מלין עד אחד בשבת. נמולו בערב שבת דשמא הוא שמיני. ואת"ל שהוא שביעי יצא בדיעבד עכ"פ כמו בתשיעי וטוב יותר דשמא מקיים מילה בזמנו. ואמרתי ליישב עפ"י הש"ס זבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/פא/ב|פ"א:]]}} בדם חטאת חצונה שנתערב בפנימיות ישפך לאמה ופריך בגמ' ולפלוג נמי ר' אליעזר בהא ומשני דהיכי ליעבד ניתיב בחוץ והדר ניתיב לפנים כשם שמצוה להקדים עליונים לתחתונים כך מצוה להקדים פנימיים לחיצונים. ניתיב בפנים והדר בחוץ יפסל דם החיצונה. וקשה הא בתדיר ושאינו תדיר עוברת מקדימין שאינו תדיר כדאיתא בפרק תפלת השחר {{ממ|דף כ"ח}} בתפילת מוסף ותפילת מנחה לר' יהודה. וה"ה במקודש דתדיר ומקודש חד דינא לתרווייהו והרי הכא דם חיצונה עוברת שאם יתן שבפנים תחילה יפסול חיצונה וצ"ל דבכוס בכוסות איירי. ואם היינו יודעין הי' אפשר לקיים פנימי תחילה ואח"כ חיצון כמשפט ע"כ אסור לשנות כיון שלפי האמת אין מצוה עוברת ע"כ ישפך לאמה ויפסלו שתיהן ממילא ולא יבטל העשה בידים. וה"נ אסור למולו בערב שבת שמא ביה"ש לילה. ואם היינו יודעין היינו יכולין למולו בשבת. והרי מבטל למ"ע בידים שלא לצורך כלל. ואף דסוף סוף לא נמול אותו בשבת כיון דמספקא לן וכההיא דזבחים: | ||
==יא== | ==יא== | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
יב) '''והנה''' הראי' שהביא התשב"ץ מההיא דיבמות ומפירש"י שם לפמ"ש צ"ל דהתם כשאביו בעצמו מוהל אולם לפענ"ד שם פירוש אחר בגמ' ופירש"י שם על אביו ואמו חבושין בבית האסורים שהמצוה מוטלת עליהם ולא על אחרים. תמוה מאוד דמה שייכות לאם במילה. ומפורש פ"ק דקידושין דאין האם מחויבת למול את בנה. וא"כ הא דנקט שאמו חבושה בבית האסורים כדי נסבה. ע"כ נ"ל לפרש שאמו ילדתו בבית האסורים וכההיא דפ"ק דחולין שאביו ואמו חבושין בבית האסורים שעיברתו שם. וה"נ יש לפרש בכאן שילדתו שם. והא דקאמר שאביו ג"כ חבוש בבית האסורים דאם הי' בחוץ שייך המצוה עליו שישתדל אצל שר בית האסורים להניחו ליכנס למולו. וכעין שכתב ר"ת דחשיב אונן מטעם זה כל זמן שלא נתייאש מלהשתדל ודוחק להעמיד בשנתייאש. שהרי בין עשי' לאכילה יצא. א"כ עכ"פ הי' מקום תחילה בשעת עשי' להשתדל. ושפיר שייך המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו. ע"כ מוקי לה כשאביו ג"כ, חבוש ואינו מוהל או אין לו שם איזמל וחמין. וכיון שהוא ג"כ חבוש ואין חבוש מתיר עצמו אין עליו המצוה והב"ד לא מלוהו כיון שהילד בבית האסורים. אבל אם הילד מבחוץ אף שאביו בבית האסורים שפיר י"ל שמלין אותו. ואדרבא מוכח מדלא מוקי כשאביו בלבד בבית האסורים דבכה"ג מלין אותו ב"ד. מיהו לפמ"ש לחלק בין אביו מוהל או לא. י"ל דלהכי נקט שאביו ג"כ הי' בבית האסורים כדי שלא נצטרך לומר כשאביו מוהל דוקא ולעולם כשאביו מוהל חבוש אין מלין אותו אפי' אין אמו חבושה אין מלין אותו דכל שעה חיישינן שמא יצא] ומ"מ ראיית התשב"ץ נדחית: | יב) '''והנה''' הראי' שהביא התשב"ץ מההיא דיבמות ומפירש"י שם לפמ"ש צ"ל דהתם כשאביו בעצמו מוהל אולם לפענ"ד שם פירוש אחר בגמ' ופירש"י שם על אביו ואמו חבושין בבית האסורים שהמצוה מוטלת עליהם ולא על אחרים. תמוה מאוד דמה שייכות לאם במילה. ומפורש פ"ק דקידושין דאין האם מחויבת למול את בנה. וא"כ הא דנקט שאמו חבושה בבית האסורים כדי נסבה. ע"כ נ"ל לפרש שאמו ילדתו בבית האסורים וכההיא דפ"ק דחולין שאביו ואמו חבושין בבית האסורים שעיברתו שם. וה"נ יש לפרש בכאן שילדתו שם. והא דקאמר שאביו ג"כ חבוש בבית האסורים דאם הי' בחוץ שייך המצוה עליו שישתדל אצל שר בית האסורים להניחו ליכנס למולו. וכעין שכתב ר"ת דחשיב אונן מטעם זה כל זמן שלא נתייאש מלהשתדל ודוחק להעמיד בשנתייאש. שהרי בין עשי' לאכילה יצא. א"כ עכ"פ הי' מקום תחילה בשעת עשי' להשתדל. ושפיר שייך המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו. ע"כ מוקי לה כשאביו ג"כ, חבוש ואינו מוהל או אין לו שם איזמל וחמין. וכיון שהוא ג"כ חבוש ואין חבוש מתיר עצמו אין עליו המצוה והב"ד לא מלוהו כיון שהילד בבית האסורים. אבל אם הילד מבחוץ אף שאביו בבית האסורים שפיר י"ל שמלין אותו. ואדרבא מוכח מדלא מוקי כשאביו בלבד בבית האסורים דבכה"ג מלין אותו ב"ד. מיהו לפמ"ש לחלק בין אביו מוהל או לא. י"ל דלהכי נקט שאביו ג"כ הי' בבית האסורים כדי שלא נצטרך לומר כשאביו מוהל דוקא ולעולם כשאביו מוהל חבוש אין מלין אותו אפי' אין אמו חבושה אין מלין אותו דכל שעה חיישינן שמא יצא] ומ"מ ראיית התשב"ץ נדחית: | ||
{{-}} | {{-}}{{יישור לשמאל|הק' '''אברהם'''.}}{{-}} | ||
{{יישור לשמאל|הק' '''אברהם'''.}}{{-}} | |||
[אף כי אין נרשם זמן על תשובה זו ועל שלאחרי' כמדומה לי שזו נכתבה בשנת תרל"ב ושל אחרי' בשנת תרמ"ט]. | [אף כי אין נרשם זמן על תשובה זו ועל שלאחרי' כמדומה לי שזו נכתבה בשנת תרל"ב ושל אחרי' בשנת תרמ"ט]. | ||