16,545
עריכות
שו"ת מבי"ט/א/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הסרת תבנית שנוספה בטעות (נבדק טכנית) (דרך JWB)
(העלאה אוטומטית מתוך דיקטה + התאמה ראשונית) |
מ (הסרת תבנית שנוספה בטעות (נבדק טכנית) (דרך JWB)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''<big>שאלה</big>''' ראובן נתחייב להוליך את חמותו ובתה למקום דירתו להוצאתו ולזון ולפרנס את חמותו ואת בתה הנז' אחות אשתו עם אשתו בבית א' כל ימי חייו בחיי אשתו ונטל קנין ושבועה על דעת רבים ונחש בעה"ז ובעולם הבא לזון ולפרנס אתהן כאמור ואם יעבור ולא יקיים מהנז' נתחייב בקנין כו' כנזכר לתת לה ששת אלפים לבנים מעוטמ' והעלם עליו כמלוה גמורה בשטר באחריות גמורה על כל נכסיו דלא כאסמכת' ודלא וכו' והתחיל ראובן להמשיך תנאו והביא את חמותו ובתה עם אשתו רוב הדרך ואח"כ ניחם על מה שעשה וריצה את חמותו ובתה שתמחול לו מזונותיה ופרנסתה והששת אלפים עוטמ' וכך עשתה לו שטר מחילה מקוים היא ובתה שהיו מוחלות לו מחילה גמורה ברצון נפשן בביטול מודעא כו' כל מה שנתחייב להן והניחן והגיע הוא עם אשתו למקום חפצו אח"כ בא שמעון חמיו לערער על מחילת אשתו באמרו שמחלו באונס ובידו מודעא ושטר חיוב במזון ופרנסת אשתו ובתו והששת אלפים עוטמ' הנז' ושטר ההרשאה מאשתו לתבוע מראובן חתנו הששת אלפים עוט' כיון שלא קיים תנאי שהניחם על אם הדרך ובאונס עשו המחילה ועוד טוען שמעון כי גם שהמודעא לא תועיל אלא ברצון נפשה מוחלה היא אפ"ה אין ממש באותה המחילה כי במה שנתחייב ראובן חתנו לפרנסה לא נפטר שמעון חמיו מזונות אשתו אלא שהוא חייב במזונותיה ומה שנותן ראובן חתנו בעד מזונותיה הן נכסי מלוג והששת אלפים עוטמאני' ג"כ הן נכסי מלוג ואין כח ביד אשתו למחול נכסי מלוג שהן משועבדים לו לפירות וראובן משיב כי עדיין לא הגיעו לידה לשיקראו נכסי מלוג ולא זכה בהן הבעל ועוד שעבר' השמיט' על החוב זה הודיעני אם הן נכסי מלוג דאין כח ביד האשה למחול או לאו: | '''<big>שאלה</big>''' ראובן נתחייב להוליך את חמותו ובתה למקום דירתו להוצאתו ולזון ולפרנס את חמותו ואת בתה הנז' אחות אשתו עם אשתו בבית א' כל ימי חייו בחיי אשתו ונטל קנין ושבועה על דעת רבים ונחש בעה"ז ובעולם הבא לזון ולפרנס אתהן כאמור ואם יעבור ולא יקיים מהנז' נתחייב בקנין כו' כנזכר לתת לה ששת אלפים לבנים מעוטמ' והעלם עליו כמלוה גמורה בשטר באחריות גמורה על כל נכסיו דלא כאסמכת' ודלא וכו' והתחיל ראובן להמשיך תנאו והביא את חמותו ובתה עם אשתו רוב הדרך ואח"כ ניחם על מה שעשה וריצה את חמותו ובתה שתמחול לו מזונותיה ופרנסתה והששת אלפים עוטמ' וכך עשתה לו שטר מחילה מקוים היא ובתה שהיו מוחלות לו מחילה גמורה ברצון נפשן בביטול מודעא כו' כל מה שנתחייב להן והניחן והגיע הוא עם אשתו למקום חפצו אח"כ בא שמעון חמיו לערער על מחילת אשתו באמרו שמחלו באונס ובידו מודעא ושטר חיוב במזון ופרנסת אשתו ובתו והששת אלפים עוטמ' הנז' ושטר ההרשאה מאשתו לתבוע מראובן חתנו הששת אלפים עוט' כיון שלא קיים תנאי שהניחם על אם הדרך ובאונס עשו המחילה ועוד טוען שמעון כי גם שהמודעא לא תועיל אלא ברצון נפשה מוחלה היא אפ"ה אין ממש באותה המחילה כי במה שנתחייב ראובן חתנו לפרנסה לא נפטר שמעון חמיו מזונות אשתו אלא שהוא חייב במזונותיה ומה שנותן ראובן חתנו בעד מזונותיה הן נכסי מלוג והששת אלפים עוטמאני' ג"כ הן נכסי מלוג ואין כח ביד אשתו למחול נכסי מלוג שהן משועבדים לו לפירות וראובן משיב כי עדיין לא הגיעו לידה לשיקראו נכסי מלוג ולא זכה בהן הבעל ועוד שעבר' השמיט' על החוב זה הודיעני אם הן נכסי מלוג דאין כח ביד האשה למחול או לאו: | ||