ירושלמי/ברכות/א/א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''[[משנה/ברכות/א#א|מאימתי]]''' קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה דברי ר"א. וחכמים אומרים עד חצות. ר"ג אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו לא קרינו את שמע אמר להן אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה:

'''גמ'''' אנן תנינן '''משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן'''. תני רבי חייא משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פיתן בלילי שבת. ותני עלה קרובים דבריהן להיות שוין. איתא חמי משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן יממא הוא ועם כוכביא הוא משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פתן בלילי שבת שעה ותרתי ליליא הוא ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין אמר רבי יוסי תיפתר באילין כופרניא דקיקייא דאורחיהון מסתלקא עד דהוא יממא דצדי לון מיקמי חיותא. תני הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת אמר רבי יוסי אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דבר של תורה. ר' זעירא בשם רב ירמיה ספק בירך על מזונו ספק לא בירך צריך לברך דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ח#|דברים ח]]}} ואכלת ושבעת וברכת. ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל ודלא כרבי יוחנן דא"ר יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו למה שאין תפילה מפסדת. ספק קרא ספק לא קרא נישמעינה מן הדא הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו וקודם לכן לאו ספק הוא ואת אמרת צריך לקרות הדא אמרה ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ד#|נחמיה ד]]}} ואנחנו עושים במלאכה וחציים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ד#|שם]]}} והיה לנו הלילה למשמר והיום למלאכה. כמה כוכבים יצאו ויהא לילה. רבי פינחס בשם רבי אבא בר פפא כוכב אחד ודאי יום. שנים ספק לילה. שלשה ודאי לילה. שנים ספק והכתיב עד צאת הכוכבים אלא מיעוט כוכבים שנים קדמיא לא מתחשב. בערב שבת ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים מביא אשם תלוי. שלשה מביא חטאת. במוצאי שבת ראה כוכב אחד ועשה מלאכה מביא חטאת. שנים מביא אשם תלוי. שלשה פטור. רבי יוסי בר' בון בעי אין תימר שנים ספק ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה מה נפשך אם הראשונים יום הן אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים אם האחרונים לילה אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת בשחרית וקצר כחצי גרוגרת ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת מה נפשך אם הראשונים יום הן אף האחרונים יום הן ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים אם האחרונים לילה אף הראשונים לילה ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא לא משערין בהון. א"ר יוסי בר' בון ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. רבי יעקב דרומנה בשם רבי יהודא בן פזי כוכב אחד ודאי יום שנים לילה. ולית ליה ספק. אית ליה ספק בין כוכב לכוכב. תני כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום הכסיפו זהו בין השמשות השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. רבי אומר הלבנה בתקופתה התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות זהו בין השמשות. אמר רבי חנינא סוף גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני שמואל כן אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. רבי שמואל בר חייא בר יהודה בשם רבי חנינא התחיל גלגל חמה לשקע אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא לא בדה. איזהו בין השמשות אמר רבי תנחומא לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי חדה של סייף נחלקה הטיפה לכאן ולכאן זהו בין השמשות:

איזהו בין השמשות משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל דברי רבי נחמיה רבי יוסי אומר בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמר רבי יוסי לרבי אחא לא מסתברא סוף חצי מיל דרבי נחמיה כהרף עין דרבי יוסי אמר ליה אוף אנא סבר כן. רבי חזקיה לא אמר כן אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל דרבי נחמיה ספק הוא. אמר רבי מנא קשייתה קומי דרבי חזקיה כד תנינן תמן ראה אחת ביום ואחת בין השמשות [אחת בין השמשות] ואחת למחר אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר ודאי לטומאה ולקרבן ואם ספק שמקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר ודאי לטומאה וספק לקרבן. רבי חייא בר יוסף בעא קומי רבי יוחנן מאן תנא ראיה נחלקת לשנים רבי יוסי אמר לה קשתה על דעתך דאת אמר כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל דרבי נחמיה ספק הוא למה אמר ליה קשתיה לכשיבא אליהו ויאמר זהו בין השמשות. מאן פליג. ר' חנינא חברהון דרבנן בעי כמה דאת אמר בערבית נראו שלשה כוכבים אע"פ שהחמה נתונה באמצע הרקיע לילה הוא. ומר אף בשחרית כן. א"ר אבא כתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יט#|בראשית יט]]}} השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כב#|ויקרא כב]]}} ובא השמש וטהר מקיש יציאתו לביאתו מה ביאתו משיתכסה מן הבריות אף יציאתו לכשיתודע לבריות. אמר רבי בא כתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מד#|בראשית מד]]}} הבוקר אור התורה קראה לאור בוקר. תני רבי ישמעאל {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טז#|שמות טז]]}} בבקר בבקר כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. אמר רבי יוסי בי ר' בון אם אומר ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין ותני באחד בתקופת ניסן ובאחד בתקופת תשרי היום והלילה שוין אמר רבי הונא נלפינה מדרך הארץ שרי מלכא נפק אף על גב דלא נפק אמרין דנפק שרי עליל °לא אמרין דעל עד שעתה דייעול. זהו שעומד ומתפלל צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין רבי לוי ורבי סימון חד אמר כמלאכים וחד אמר ככהנים. מאן דאמר ככהנים {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כ#|שם כ]]}} לא תעלה במעלות על מזבחי שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#|יחזקאל א]]}} ורגליהם רגל ישרה. ר' חנינא בר אנדריי בשם רבי שמואל בר סוטר המלאכים אין להן קפיצין ומה טעמא {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ז#|דניאל ז]]}} קרבת על חד מן קמייא קיימיא. אמר רבי הונא זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת בברכה ראשונה צריך לומר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קג#|תהילים קג]]}} ברכו את ה' מלאכיו. בשנייה {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קג#|שם]]}} ברכו את ה' כל צבאיו. בשלישית {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קג#|שם]]}} ברכו ה' כל מעשיו. במוסף בברכה הראשונה צריך לומר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קלד#|תהילים קלד]]}} שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות. בשנייה {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קלד#|שם]]}} שאו ידיכם קדש. בשלישית {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קלד#|שם]]}} יברכך ה' מציון. אם היו ארבע חוזר תליתיאתא בקדמיתא ורביעתא בתיניוותא. אמר רבי חצנא מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יט#|בראשית יט]]}} וכמו השחר עלה וגומר וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יט#|שם]]}} השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה. ומן סדום לצוער ארבעת מיל יותר הוון אמר רבי זעירא המלאך היה מקדר לפניהן הדרך ומניין מאיילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל כמו וכמו מילה מדמיא לחבירתה. אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא איילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא טעיא זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון כמין תרין דקורנין דנהור דסלקין מן מדינחא ומנהרין. דלמא רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא {{ממ|[[תנ"ך/מיכה/ז#|מיכה ז]]}} כי אשב בחושך ה' אור לי. כך בתחילה {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ב#|אסתר ב]]}} ומרדכי יושב בשער המלך ואחר כך {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ו#|שם ו]]}} ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואחר כך {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ו#|שם]]}} וישב מרדכי אל שער המלך ואחר כך {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ח#|שם ח]]}} ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואח"כ {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ח#|שם]]}} ליהודים היתה אורה ושמחה. ואתיא דר' °חייא כר' יודה דתני בשם ר' יודה עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה אדם מהלך ארבעת מיל נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה ומה טעם {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מ#|ישעיה מ]]}} היושב על חוג הארץ וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כב#|איוב כב]]}} וחוג שמים יתהלך וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ח#|משלי ח]]}} בחוקו חוג על פני תהום חוג חוג לגזירה שוה. תני עץ חיים מהלך חמש מאות שנה אמר רבי יודה בי ר' אלעאי לא סוף דבר נופו אלא אפי' כורתו וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו ומה טעם {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/א#|תהילים א]]}} והיה כעץ שתול על פלגי מים. תני עץ חיים אחד מששים לגן הגן אחד מששים לעדן {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#|בראשית א]]}} ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן תמצית כור תרקב שותה תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר מצרים מהלך ארבעים יום וכוש מהלך שבע שנים ועוד. ורבנן אמרין כשני אבות הראשונים {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יא#|דברים יא]]}} כימי השמים על הארץ וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה. אמר רבי בון {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#|בראשית א]]}} יהי רקיע בתוך המים יהי רקיע בתווך. רב אמר לחים היו שמים ביום הראשון ובשני קרשו רב אמר יהי רקיע יחזק הרקיע יקרש הרקיע יגלד הרקיע ימתח הרקיע אמר רבי יודה בן פזי יעשה כמין מטלית הרקיע היך מה דאת אמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לט#|שמות לט]]}} וירקעו את פחי הזהב וגומר. תני בשם ר' יהושע עוביו של רקיע כשתי אצבעיים. מילתיה דר' חנינא פליגא דא"ר אחא בשם ר' חנינא {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לז#|איוב לז]]}} תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק תרקיע מלמד שהן עשויין כטס יכול שאינן בריאין ת"ל חזקים יכול שהן נתרפין ת"ל כראי מוצק בכל שעה ושעה נראין מוצקים. רבי יוחנן ור' שמעון בן לקיש. ר' יוחנן אמר בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל על ידי שהות רפה ברם הכא {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מ#|ישעיה מ]]}} וימתחם כאהל לשבת וכתיב חזקים רבי שמעון בן לקיש אמר בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים על ידי שהות הוא מעלה חלודה ברם הכא כראי מוצק בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן רבי עזריה אמר על הא דרבי שמעון בן לקיש {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ב#|בראשית ב]]}} ויכולו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום השביעי {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ב#|שם]]}} ויברך אלהים את יום השביעי מה כתיב בתריה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ב#|שם]]}} אלה תולדות השמים וכי מה ענין זה אצל זה אלא יום נכנס ויום יוצא שבת נכנס שבת יוצא חודש נכנס חודש יוצא שנה נכנס שנה יוצאה וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ב#|שם]]}} אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. רבי אומר ארבע אשמורות ביום וארבע אשמורות בלילה העונה אחד מעשרים וארבעה לשעה העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע רבי ברכיה בשם ר' חלבו אמר כדי לאומרו ורבנן אמרין הרגע כהרף עין תני שמואל הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה ר' נתן אומר שלש {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ז#|שופטים ז]]}} ראש האשמורת התיכונה. ר' זריקן ור' אמי בשם ר' שמעון בן לקיש טעמא דר' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיט#|תהילים קיט]]}} חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיט#|שם]]}} קדמו עיני אשמורות. ר' חזקיה אמר רבי זריקן רבי בא חד אמר טעמיה דרבי וחרינה אמר טעמיה דר' נתן מאן דמר טעמא דרבי חצות לילה ומאן דמר טעמיה דרבי נתן ראש האשמורת התיכונה מה מקיים רבי נתן טעמיה דר' חצות לילה פעמים חצות לילה ופעמים קדמו עיני אשמורות הא באי זה צד בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים חצות לילה ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו קדמו עיני אשמורות מכל מקום לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך הוא שדוד אמר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/נז#|תהילים נז]]}} עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר איתעיר יקרי מן קומי איקריה דבריי איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דבריי. אעירה שחר אנא הוינא מעורר שחרה שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו דוד דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן ואת אמר אעירה שחר דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות ואת אמר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיט#|תהילים קיט]]}} חצות לילה אקום והוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיט#|שם]]}} על משפטי צדקך. ומה היה דוד עושה ר' פינחס בשם ר' אלעזר בר' מנחם היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים ומה אם דוד המלך עוסק בתורה אנו עאכ"ו. א"ר לוי כנור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו והיה מנגן מאליו הה"ד {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/ג#|מלכים ב ג]]}} והיה כנגן המנגן כנגן במנגן אין כתב כאן אלא כנגן המנגן הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים רבי טעמא דרבי נתן ראש האשמורת התיכונה א"ר הונא סופה של שנייה וראשה של שלישית הן מתכנות את הלילה. אמר ר' מנא ויאות מי כתיב תיכונות לא תיכונה קדמיתא לא מתחשבא דעד כדון ברייתא עירין:

פיסקא '''וחכמים אומרים עד חצות''': רבי יסא בשם ר' יוחנן הלכה כחכמים רבי יסא מפקד לחברייא אין בעיתון מתעסקא באוריתא אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין מילתיה אמרה שהלכה כחכמים מילתיה אמרה שאמר דברים אחר אמת ויציב. תני הקורא את שמע בבית הכנסת בשחר יצא ידי חובתו בערב לא יצא ידי חובתו מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית ר' הונא בשם רב יוסף מה טעם אמרו אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב בשביל להבריח את המזיקין. מילתיה אמרה שאין אמר דברים אחר אמת ויציב. מילתיה דר' שמואל בר נחמני אמר כן ר' שמואל בר נחמני כד הוה נחית לעיבורה הוה מקבל גבי ר' יעקב גרוסה והוה ר' זעירא מטמר ביני קופייא משמענא היך הוה קרי שמע והוה קרי וחזר וקרי עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה ומאי טעמא ר' אחא ור' תחליפתא חמוי בשם ר' שמואל בר נחמן {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/ד#|תהילים ד]]}} רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה. מילתיה דר' יהושע בן לוי פליגא דר' יהושע בן לוי קרי מזמורים בתרה והא תני אין אומר דברים אחר אמת ויציב פתר לה באמת ויציב של שחרית. דמר ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה שלש תכיפות הן תכף לסמיכה שחיטה תכף לנטילת ידים ברכה תכף לגאולה תפילה תכף לסמיכה שחיטה {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/א#|ויקרא א]]}} וסמך ושחט תכף לנטילת ידים ברכה {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קלד#|תהילים קלד]]}} שאו ידיכם קדש וברכו את ה' תכף לגאולה תפילה {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/יט#|תהילים יט]]}} יהיו לרצון אמרי פי מה כתיב בתריה {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כ#|תהילים כ]]}} יענך ה' ביום צרה. א"ר יוסי בי ר' בון כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה אין השטן מקטרג באותה סעודה. וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה אין השטן מקטרג באותו היום. א"ר זעירא אנא תכפית גאולה לתפילה ואיתצדית באנגריא מובליא הדס לפלטין אמרו ליה ר' רבו היא אית בני אינשי הבין פריטין מחכים פלטין. א"ר אמי כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק על פתחו של מלך יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג עוד הוא הפליג:

פיסקא '''רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר'''. אתיא דרבן גמליאל כרבי שמעון דתני בשם ר' שמעון פעמים שאדם קורא את שמע אחת לפני עמוד השחר ואחת לאחר עמוד השחר ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. הא רבן גמליאל כרבי שמעון בערבית אף בשחרית כן או יהא בה כיי דמר ר' זעירא תנאי אחוי דרב חייא בר אשיא ודרב אבא בר חנה הקורא עם אנשי משמר לא יצא כי משכימין היו:

פיסקא '''מעשה שבאו בניו וכו''''. ורבן גמליאל פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה. והא רבי מאיר פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא רבי עקיבה פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והן אשכחנן דרבי מאיר פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. דתני סכין אלוונתית לחולה בשבת אימתי בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. תני אמר ר' שמעון בן אלעזר מתיר היה רבי מאיר לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה ובקשנו לעשות לו כן ולא הניח לנו ואמרנו לו רבי דבריך מבטל בחייך ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים מחמיר אני על עצמי דהא פליגי עלי חברי. והן אשכחנן דרבי עקיבה פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה כיי דתנינן תמן השדרה והגולגולת מב' מתים. רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים. אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים ר' עקיבה מטמא וחכמים מטהרין. תני מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי והניחוה באויר הכנסת בלוד ונכנס תודרוס הרופא ונכנסו כל הרופאים עמו אמר תודרוס הרופא אין כאן שדרה ממת אחד ולא גולגולת ממת אחד אמרו הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין נעמוד על המניין התחילו מרבי עקיבה וטיהר אמרו לו הואיל והיית מטמא וטיהרת טהור. והן אשכחנן דר' שמעון פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה כיי דתנינן תמן רבי שמעון אומר כל הספחין מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות שדה וחכמים אומרים כל הספחין אסורין. ר' שמעון בן יוחי עבד עובדא בשמיטתא חמא חד מלקט ספיחי שביעית אמר ליה ולית אסור ולאו ספיחין אינון אמרו ליה ולא את הוא שאת מתיר אמר ליה ואין חבירי חולקין עלי וקרי עלוי {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/י#|קהלת י]]}} ופורץ גדר ישכנו נחש וכן הות ליה. ורבן גמליאל פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה. שנייא הכא שהיא לשינון. מעתה אף משיעלה עמוד השחר. ואית דבעי מימר תמן היו יכולין לקיים דברי חכמים ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים אמר לון עובדין עובדא כוותיה:

פיסקא '''ולא זו בלבד וכו' הקטר חלבים ואיברים ואכילת פסחים מצותן עד שיעלה עמוד השחר.''' אנן תנינן אכילת פסחים אית דלא תני אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים רבנן ומאן דלא תנא אכילת פסחים ר' אליעזר. ומאי טעמא דרבי אליעזר נאמר כאן {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#|שמות יב]]}} לילה ונאמר להלן לילה מה לילה שנאמר להלן חצות אף כאן חצות. אמר רבי חונה ולית כן אכילת פסחים אפילו כרבנן דתנינן הפסח אחר חצות מטמא את הידים:

פיסקא '''כל הנאכלין ליום אחד''' קדשים קלים '''וא"כ למה אמרו חכמים וכו'''' אם את הוא אומר עד שיעלה עמוד השחר הוא סבור שלא עלה עמוד השחר נמצא אוכל ומתחייב מתוך שאת אומר לו עד חצות אפי' הוא אוכל אחר חצות אינו מתחייב:

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>