1,594
עריכות
שונה הלכות/אורח חיים/קכח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המשך שיפורים ופתיחת קיצורים לקראת ניקוד
(עוד ר"ת) |
(המשך שיפורים ופתיחת קיצורים לקראת ניקוד) |
||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
==סעיף ח== | ==סעיף ח== | ||
'''<big>{{עוגן1|כב}}</big>''' כשמתחיל ש"ץ רצה כל כהן שבבית־הכנסת נעקר ממקומו לעלות לדוכן ובדיעבד אם לא עקר | '''<big>{{עוגן1|כב}}</big>''' כשמתחיל ש"ץ רצה כל כהן שבבית־הכנסת נעקר ממקומו לעלות לדוכן ובדיעבד אם לא עקר כל זמן שלא סיים הש"ץ ברכת רצה עוקר ושפיר דמי ואף אם לא יגיע שם עד שיסיים ברכת מודים אין בכך כלום ועיקר העקירה אחר נטילה ולכן ילכו ליטול ידיהם קודם רצה וברצה יעקרו רגליהם לילך למקום המוכן לדוכנם {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ח|ס"ח]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כה|ס"ק כ"ה]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כז|כ"ז]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|כג}}</big>''' אם לא עקר רגליו ברצה אפילו מחמת אונס שוב לא יעלה ואם עלה אם לא היה מחמת אונס ירד ואם היה מחמת אונס ועלה לא ירד {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ח|ס"ח]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כט|סקכ"ט]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אבל|ד"ה אבל]]}}. | '''<big>{{עוגן1|כג}}</big>''' אם לא עקר רגליו ברצה אפילו מחמת אונס שוב לא יעלה ואם עלה אם לא היה מחמת אונס ירד ואם היה מחמת אונס ועלה לא ירד {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#ח|ס"ח]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#כט|סקכ"ט]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אבל|ד"ה אבל]]}}. | ||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
==סעיף י== | ==סעיף י== | ||
'''<big>{{עוגן1|כח}}</big>''' אם הם שנים קורא להם הש"ץ כהנים ולא הוי הפסק דצורך תפלה הוא ולא יאמר | '''<big>{{עוגן1|כח}}</big>''' אם הם שנים קורא להם הש"ץ כהנים ולא הוי הפסק דצורך תפלה הוא ולא יאמר אלהינו־ואלהי־אבותינו וכו' ויש נוהגין לומר אותו בלחש עד מלת כהנים ואז יאמרנו בקול רם וחוזר ואומר הש"ץ עם קדושיך כאמור בלחש ומה שנוהגין באיזה מקומות שהכהנים אומרים עם קדושיך טעות הוא {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#י|ס"י]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לד|ס"ק ל"ד]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לה|ל"ה]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לו|ל"ו]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|כט}}</big>''' אם הוא כהן | '''<big>{{עוגן1|כט}}</big>''' אם הוא כהן אחד אינו קורא לו כהנים אלא הוא מעצמו מחזיר פניו ונושא כפיו ומברך מתחלה [אף־על־גב דאינו מחויב לעלות אלא מדרבנן לדעת התוספות ויש־אומרים דמחויב לעלות מן התורה אף־על־פי שלא קראוהו] ואפילו אם יש עמו עוד אחד קטן פחות מי"ג שנה גם־כן אינו קורא כהנים ויש מפקפקין בזה מיהו הנוהגין לומר אלהינו־ואלהי־אבותינו רק שאומר כהנים בקול רם אין לחוש דליכא הפסק ומהאי־טעמא אפילו ליכא כהן קטן רק כהן אחד גדול ואמר הש"ץ אלהינו־ואלהי־אבותינו וכו' ובקול רם כהנים אין לגעור בו דליכא הפסק {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#י|ס"י]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לח|ס"ק ל"ח]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לט|ל"ט]] ושעה"צ}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|ל}}</big>''' שני כהנים השונאים זה את זה ואפילו נדרו הנאה | '''<big>{{עוגן1|ל}}</big>''' שני כהנים השונאים זה את זה ואפילו נדרו הנאה זה מזה מותרין לעלות ביחד ואין אחד יכול לומר לחבירו עלה אתה בשחרית ואני במוסף שיכול לומר אני רוצה לברך בשתיהן אבל כהן שהצבור שונאים אותו או הוא שונא את הצבור סכנה הוא לכהן לישא כפיו ולכן יצא מבית־הכנסת קודם רצה אם אינו יכול לכוף את יצרו ולהסיר השנאה מלבו ועל־זה תקנו בברכה לברך את עמו ישראל באהבה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לז|ס"ק ל"ז]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|לא}}</big>''' אחר שקראום מחזירים פניהם כלפי העם ואין צריך להיות פני הכהנים כלפי הש"ץ דוקא אלא אפילו אם ההיכל קבוע לצפון והתיבה שהש"ץ לפניה היא במזרח יעמדו הכהנים לפני ההיכל ופניהם לדרום כלפי העם ויש־אומרים שטוב יותר שהכהנים יעמדו במזרח אף־על־פי שההיכל הוא לצד האחר והעם יעמדו נגדם פנים נגד פנים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#י|ס"י]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לז|ס"ק ל"ז]]}}. | '''<big>{{עוגן1|לא}}</big>''' אחר שקראום מחזירים פניהם כלפי העם ואין צריך להיות פני הכהנים כלפי הש"ץ דוקא אלא אפילו אם ההיכל קבוע לצפון והתיבה שהש"ץ לפניה היא במזרח יעמדו הכהנים לפני ההיכל ופניהם לדרום כלפי העם ויש־אומרים שטוב יותר שהכהנים יעמדו במזרח אף־על־פי שההיכל הוא לצד האחר והעם יעמדו נגדם פנים נגד פנים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#י|ס"י]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#לז|ס"ק ל"ז]]}}. | ||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
==סעיף יג== | ==סעיף יג== | ||
'''<big>{{עוגן1|לד}}</big>''' מתחיל הש"ץ להקרות אותם מלת יברכך מתוך הסידור ולא | '''<big>{{עוגן1|לד}}</big>''' מתחיל הש"ץ להקרות אותם מלת יברכך מתוך הסידור ולא בעל־פה והם עונין אחריו וכן מקרא אותם מלה במלה והם עונין כל מלה עד שיסיימו פסוק ראשון ואז עונין הצבור אמן וכן אחר פסוק שני וכן אחר פסוק שלישי וכתב הפרי־חדש שהקריאה למצוה לכתחלה ולא מעכב {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#יג|סי"ג]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#מט|ס"ק מ"ט]]}}. | ||
==סעיף יד== | ==סעיף יד== | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
'''<big>{{עוגן1|לו}}</big>''' אין מברכין אלא בלשון הקודש והכהנים צריכים לעמוד אבל הצבור יכולים לישב רק שיהיו פנים כנגד פנים ומכל־מקום לכתחלה גם הצבור צריכים לעמוד באימה וכובד ראש וכהן חלוש שאינו יכול לעמוד אלא על ידי סמיכה לא ישא כפיו {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#יד|סי"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#נא|ס"ק נ"א]]}}. | '''<big>{{עוגן1|לו}}</big>''' אין מברכין אלא בלשון הקודש והכהנים צריכים לעמוד אבל הצבור יכולים לישב רק שיהיו פנים כנגד פנים ומכל־מקום לכתחלה גם הצבור צריכים לעמוד באימה וכובד ראש וכהן חלוש שאינו יכול לעמוד אלא על ידי סמיכה לא ישא כפיו {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#יד|סי"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#נא|ס"ק נ"א]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|לז}}</big>''' אין מברכין אלא בקול רם | '''<big>{{עוגן1|לז}}</big>''' אין מברכין אלא בקול רם ואין־צריכין בקול רם ממש אלא בקול בינוני שישמעו כל המתפללים ואם המתפללים רבים צריך בקול רם ממש שיהא כל הקהל שומע ומי שקולו צרוד ואינו יכול לדבר כי אם בלחש אינו יכול לישא כפיו וטוב שיצא קודם רצה {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#יד|סי"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#נג|ס"ק נ"ג]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|לח}}</big>''' דין פנים כנגד פנים ומעומד ולשון הקודש וקול רם כל אלו מן התורה ולעיכובא ואפילו בדיעבד לא יצאו באופן אחר ובכל אלו טוב שיצא לחוץ קודם רצה כשאין יכול לברך כדינו {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#נ|סק"נ]]}}. | '''<big>{{עוגן1|לח}}</big>''' דין פנים כנגד פנים ומעומד ולשון הקודש וקול רם כל אלו מן התורה ולעיכובא ואפילו בדיעבד לא יצאו באופן אחר ובכל אלו טוב שיצא לחוץ קודם רצה כשאין יכול לברך כדינו {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#נ|סק"נ]]}}. | ||
==סעיף טו== | ==סעיף טו== | ||
'''<big>{{עוגן1|לט}}</big>''' | '''<big>{{עוגן1|לט}}</big>''' ואחר־כך מתחיל שים שלום ואז כהנים מחזירין פניהם להיכל ואומרים רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשיך מן השמים וברך את עמך את ישראל ויאריכו בתפלה זו עד שיסיים ש"ץ שים שלום ויענו הצבור אמן על שתיהן ובראש־השנה וביום־הכיפורים שמאריכין בניגוני היום תאמצנו וכו' לא יתחילו לומר רבון עד לבסוף כדי שיסיימו עם הש"ץ כאחד ואם אינם יכולים להאריך כל־כך יאמרו אדיר במרום וכו' כדלקמן [[שונה הלכות/אורח חיים/קל|סימן ק"ל]] ויכוונו לסיים כאחד עם הש"ץ וגם הכהנים צריכים לענות אמן על ברכת הש"ץ {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#טו|סט"ו]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#נד|ס"ק נ"ד]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#נו|נ"ו]]}}. | ||
==סעיף טז== | ==סעיף טז== | ||
'''<big>{{עוגן1|מ}}</big>''' אין הכהנים רשאים להחזיר פניהם עד שיתחיל ש"ץ שים שלום ואינם רשאים לכוף אצבעותיהם אלא יהיו ידיהם פרושות עד שיחזירו פניהן ועומדין שם ואינם רשאים לעקור משם עד שיסיימו רוב הצבור לענות אמן אחר ברכת שים שלום ויזהרו שלא ידברו עד שירדו מדוכנם אף שכבר הורידו כפיהם ועכשיו שהמנהג לומר לכהנים בירידתם מן הדוכן יישר מן הנכון שלא ירדו עד שיסיים הש"ץ קדיש כדי שלא יתבטלו הכהנים והעם מן עניית אמן | '''<big>{{עוגן1|מ}}</big>''' אין הכהנים רשאים להחזיר פניהם עד שיתחיל ש"ץ שים שלום ואינם רשאים לכוף אצבעותיהם אלא יהיו ידיהם פרושות עד שיחזירו פניהן ועומדין שם ואינם רשאים לעקור משם עד שיסיימו רוב הצבור לענות אמן אחר ברכת שים שלום ויזהרו שלא ידברו עד שירדו מדוכנם אף שכבר הורידו כפיהם ועכשיו שהמנהג לומר לכהנים בירידתם מן הדוכן יישר מן הנכון שלא ירדו עד שיסיים הש"ץ קדיש כדי שלא יתבטלו הכהנים והעם מן עניית אמן יהא־שמיה־רבה ושאר אמנים על־ידי־זה כמו שמצוי {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#טז|סט"ז]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#נז|סקנ"ז]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#נח|נ"ח]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#נט|נ"ט]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#ס|ס']]}}. | ||
==סעיף יז== | ==סעיף יז== | ||
'''<big>{{עוגן1|מא}}</big>''' כשמחזירין פניהם בין בתחלה בין בסוף לא יחזירו אלא דרך ימין וגם באיטר אזלינן בתר ימין דעלמא דהיינו בתחלה כשעולין לדוכן ופניהן כלפי ההיכל שהוא במזרח וקורין להם כהנים מתחילין להחזיר פניהם כלפי העם לצד ימין שלהם שהוא בדרום | '''<big>{{עוגן1|מא}}</big>''' כשמחזירין פניהם בין בתחלה בין בסוף לא יחזירו אלא דרך ימין וגם באיטר אזלינן בתר ימין דעלמא דהיינו בתחלה כשעולין לדוכן ופניהן כלפי ההיכל שהוא במזרח וקורין להם כהנים מתחילין להחזיר פניהם כלפי העם לצד ימין שלהם שהוא בדרום ואחר־כך למערב נגד הצבור וכן בסוף כשמתחיל הש"ץ שים שלום ומחזירין פניהם כלפי הקודש מתחילין להחזיר פניהם דרך ימין שלהם שהוא בצפון ואחר־כך לצד המזרח נגד ההיכל {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#יז|סי"ז]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#סא|ס"ק ס"א]] ושעה"צ}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|מב}}</big>''' כשיורדין מן הדוכן לא יחזירו אחוריהן להיכל אלא יצדדו ויחזירו פניהם קצת להיכל כתלמיד הנפטר מרבו {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#סא|ס"ק ס"א]]}}. | '''<big>{{עוגן1|מב}}</big>''' כשיורדין מן הדוכן לא יחזירו אחוריהן להיכל אלא יצדדו ויחזירו פניהם קצת להיכל כתלמיד הנפטר מרבו {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#סא|ס"ק ס"א]]}}. | ||
| שורה 109: | שורה 109: | ||
==סעיף יח== | ==סעיף יח== | ||
'''<big>{{עוגן1|מד}}</big>''' אין המקרא שקורא כהנים רשאי לקרות כהנים עד שיכלה מפי רוב הצבור אמן שעונין אחר ברכת מודים [ולהנוהגים שהש"ץ אומר | '''<big>{{עוגן1|מד}}</big>''' אין המקרא שקורא כהנים רשאי לקרות כהנים עד שיכלה מפי רוב הצבור אמן שעונין אחר ברכת מודים [ולהנוהגים שהש"ץ אומר אלהינו־ואלהי־אבותינו לא שייך דין זה] ואין הכהנים רשאים להתחיל ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן עד שיכלה קריאת כהנים מפי הקורא ואין המקריא רשאי להתחיל יברכך עד שיכלה מפי כל הצבור ועל־כל־פנים מפי רוב הצבור אמן שעונין אחר ברכת אשר קדשנו ואין מכהנים רשאים להתחיל יברכך ולא שום תיבה עד שתכלה התיבה מפי המקריא והמקריא לא יתחיל להקרות שום תיבה עד שיסיימו הכהנים תיבה שלפניה או שיסיימו הצבור אמן בסוף הברכה וכן הצבור לא יענו אמן בכל ברכה עד שתכלה ברכה מפי הכהנים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#יח|סי"ח]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#סג|ס"ק ס"ג]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#סד|ס"ד]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#סה|ס"ה]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#סו|ס"ו]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#סח|ס"ח]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#סט|ס"ט]]}}. | ||
==סעיף יט== | ==סעיף יט== | ||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
'''<big>{{עוגן1|מז}}</big>''' אם ש"ץ כהן אם יש שם כהנים אחרים לא ישא את כפיו ואפילו מובטח שלא תטרף דעתו גם־כן לא יפסיק בתפלתו ולא יאמרו לו לעלות או ליטול ידיו ואם אמרו לו בברכת רצה או קודם לכן צריך לעלות שהרי עובר בעשה אם אינו עולה ולכן אפילו אינו מובטח לו שידע לחזור לתפלתו יעלה וכל־שכן כשמתפלל מתוך הסידור ובמקום שנהגו להקל לעלות כשמובטח לו שלא יתבלבל אפילו יש כהנים אחרים אפשר שאין למחות בידם {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כ|ס"כ]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עב|ס"ק ע"ב]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עד|ע"ד]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עה|ע"ה]] ושעה"צ [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#שהצסד|אות ס"ד]]}}. | '''<big>{{עוגן1|מז}}</big>''' אם ש"ץ כהן אם יש שם כהנים אחרים לא ישא את כפיו ואפילו מובטח שלא תטרף דעתו גם־כן לא יפסיק בתפלתו ולא יאמרו לו לעלות או ליטול ידיו ואם אמרו לו בברכת רצה או קודם לכן צריך לעלות שהרי עובר בעשה אם אינו עולה ולכן אפילו אינו מובטח לו שידע לחזור לתפלתו יעלה וכל־שכן כשמתפלל מתוך הסידור ובמקום שנהגו להקל לעלות כשמובטח לו שלא יתבלבל אפילו יש כהנים אחרים אפשר שאין למחות בידם {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כ|ס"כ]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עב|ס"ק ע"ב]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עד|ע"ד]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עה|ע"ה]] ושעה"צ [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#שהצסד|אות ס"ד]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|מח}}</big>''' ואם אין שם כהן אחר בבית־הכנסת אלא הש"ץ אם אין מובטח לו שידע לחזור לתפלתו לא ישא את כפיו אבל אם מובטח לו או שמתפלל מתוך הסידור דהוי כמובטח ישא כפיו כדי שלא תתבטל נשיאת־כפים ויעקור רגליו מעט בעבודה לילך לצד הדוכן ויאמר עד ולך נאה להודות | '''<big>{{עוגן1|מח}}</big>''' ואם אין שם כהן אחר בבית־הכנסת אלא הש"ץ אם אין מובטח לו שידע לחזור לתפלתו לא ישא את כפיו אבל אם מובטח לו או שמתפלל מתוך הסידור דהוי כמובטח ישא כפיו כדי שלא תתבטל נשיאת־כפים ויעקור רגליו מעט בעבודה לילך לצד הדוכן ויאמר עד ולך נאה להודות ואחר־כך יעקור רגליו לגמרי ויעמוד על הדוכן פנים כנגד פנים כדין ויברך אשר־קדשנו וכו' ויקריא לו אחר תיבה בתיבה ואחר־כך יסיים הש"ץ שים שלום {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כ|ס"כ]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עו|ס"ק ע"ו]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עז|ע"ז]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עח|ע"ח]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#עט|ע"ט]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#פא|פ"א]]}}. | ||
==סעיף כא== | ==סעיף כא== | ||
| שורה 132: | שורה 132: | ||
'''<big>{{עוגן1|נב}}</big>''' מי שהוא בעיר ויושב בביתו ואינו הולך לבית־הכנסת לשמוע ברכת כהנים אינו בכלל ברכה ואפילו ביתו עומד כנגד פני הכהנים אבל אם הוא אנוס כגון עם שבשדות שהם טרודים במלאכתם ואינם יכולים לבוא אפילו הם אחורי הכהנים הם בכלל הברכה. ואפילו העומדים בבית־הכנסת אם עומדים אחורי הכהנים או בצדדין שמאחוריהם אפילו אין מפסיק שום דבר בינם לבין הכהנים אינם בכלל ברכה ולכן העומדים בכותל מזרחי וארון הקודש בולט קצת לבית־הכנסת והכהנים עומדים לפניו אינם בכלל ברכה ואפילו העומדים בראש כותל צפון ודרום כל שהם בצדדים שמאחוריהם והב"ח הליץ בעדם שעכשיו שכל אחד קונה מקום בבית־הכנסת חשובין כאנוסין שאינו יכול לילך ולדחות את חבירו ממקומו אבל אין זה מספיק דבקל יוכל למצא מקום פנוי לעמוד לפני הכהנים אבל העומדים בצדדי הכהנים וכל־שכן בצדדין שלפניהם אפילו מחיצה של ברזל מפסקת בינם לבין הכהנים הם בכלל ברכה ואפילו מפסיק ביניהם דבר טינוף ומכל־מקום לא יענו אמן אם מפסיק דבר טינוף כדלעיל [[שונה הלכות/אורח חיים/נה#מח|סימן נ"ה דין מ"ח]] {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כד|סכ"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#צג|ס"ק צ"ג]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#צה|צ"ה]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#צו|צ"ו]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אפילו|ד"ה אפי']] ו[[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אם|ד"ה אם]] ושה"צ}}. | '''<big>{{עוגן1|נב}}</big>''' מי שהוא בעיר ויושב בביתו ואינו הולך לבית־הכנסת לשמוע ברכת כהנים אינו בכלל ברכה ואפילו ביתו עומד כנגד פני הכהנים אבל אם הוא אנוס כגון עם שבשדות שהם טרודים במלאכתם ואינם יכולים לבוא אפילו הם אחורי הכהנים הם בכלל הברכה. ואפילו העומדים בבית־הכנסת אם עומדים אחורי הכהנים או בצדדין שמאחוריהם אפילו אין מפסיק שום דבר בינם לבין הכהנים אינם בכלל ברכה ולכן העומדים בכותל מזרחי וארון הקודש בולט קצת לבית־הכנסת והכהנים עומדים לפניו אינם בכלל ברכה ואפילו העומדים בראש כותל צפון ודרום כל שהם בצדדים שמאחוריהם והב"ח הליץ בעדם שעכשיו שכל אחד קונה מקום בבית־הכנסת חשובין כאנוסין שאינו יכול לילך ולדחות את חבירו ממקומו אבל אין זה מספיק דבקל יוכל למצא מקום פנוי לעמוד לפני הכהנים אבל העומדים בצדדי הכהנים וכל־שכן בצדדין שלפניהם אפילו מחיצה של ברזל מפסקת בינם לבין הכהנים הם בכלל ברכה ואפילו מפסיק ביניהם דבר טינוף ומכל־מקום לא יענו אמן אם מפסיק דבר טינוף כדלעיל [[שונה הלכות/אורח חיים/נה#מח|סימן נ"ה דין מ"ח]] {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כד|סכ"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#צג|ס"ק צ"ג]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#צה|צ"ה]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#צו|צ"ו]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אפילו|ד"ה אפי']] ו[[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אם|ד"ה אם]] ושה"צ}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|נג}}</big>''' העומדים בצדדי הכהנים לא יהיו פניהם כלפי מזרח אלא יצדדו פניהם שיהא נוטה כנגד פני הכהנים ואם פניו לצד מערב אפשר דהוא גם־כן בכלל ברכה אבל העומדים בצדדים שלפניהם יהיו פניהם לצד מזרח {{ממ|בה"ל ד"ה אבל}}. | '''<big>{{עוגן1|נג}}</big>''' העומדים בצדדי הכהנים לא יהיו פניהם כלפי מזרח אלא יצדדו פניהם שיהא נוטה כנגד פני הכהנים ואם פניו לצד מערב אפשר דהוא גם־כן בכלל ברכה אבל העומדים בצדדים שלפניהם יהיו פניהם לצד מזרח {{ממ|בה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אבל|ד"ה אבל]]}}. | ||
==סעיף כה== | ==סעיף כה== | ||
| שורה 144: | שורה 144: | ||
==סעיף כח== | ==סעיף כח== | ||
'''<big>{{עוגן1|נז}}</big>''' כהן שנשא כפיו | '''<big>{{עוגן1|נז}}</big>''' כהן שנשא כפיו ואחר־כך הלך לבית־הכנסת אחר ומצא צבור שלא הגיעו לברכת כהנים יכול לישא כפיו פעם אחרת ומברך אפילו כמה פעמים ביום אחד ומכל־מקום אינו חייב לעלות ואפילו באותו צבור כגון שחרית ומוסף כיון שכבר נשא כפיו ביום זה {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#כח|סכ"ח]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קו|ס"ק ק"ו]] ושה"צ וע"ל [[#יח|דין י"ח]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|נח}}</big>''' כהן המתפלל שמונה עשרה ואין שם כהן אחר או שאמרו לו עלה לדוכן או ליטול ידיו אפילו יש כהנים אחרים יש אומרים שמפסיק ועולה אבל הרבה מפקפקים בזה שלא יפסיק ואפילו אמרו לו עלה אם לא שהגיע בתפלתו במקום ברכת כהנים דלא הוי הפסק [ואפילו לא אמרו לו עלה] ויזהר לעקור רגליו קצת לצד הדוכן כשמתחיל הש"ץ רצה [שאם לא עקר ברצה אין רשאי לעלות] וכשיגיע לברכת כהנים יעקור רגליו ויעלה לדוכן וכל זה כשמובטח שלא יתבלבל וידע לחזור לתפלתו אבל בלאו הכי אסור להפסיק בתפלה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קו|ס"ק ק"ו]] ושעה"צ}}. | '''<big>{{עוגן1|נח}}</big>''' כהן המתפלל שמונה עשרה ואין שם כהן אחר או שאמרו לו עלה לדוכן או ליטול ידיו אפילו יש כהנים אחרים יש אומרים שמפסיק ועולה אבל הרבה מפקפקים בזה שלא יפסיק ואפילו אמרו לו עלה אם לא שהגיע בתפלתו במקום ברכת כהנים דלא הוי הפסק [ואפילו לא אמרו לו עלה] ויזהר לעקור רגליו קצת לצד הדוכן כשמתחיל הש"ץ רצה [שאם לא עקר ברצה אין רשאי לעלות] וכשיגיע לברכת כהנים יעקור רגליו ויעלה לדוכן וכל זה כשמובטח שלא יתבלבל וידע לחזור לתפלתו אבל בלאו הכי אסור להפסיק בתפלה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קו|ס"ק ק"ו]] ושעה"צ}}. | ||
| שורה 183: | שורה 183: | ||
==סעיף לו== | ==סעיף לו== | ||
'''<big>{{עוגן1|עב}}</big>''' כהן שהרג את הנפש אפילו בשוגג לא ישא את כפיו ודוקא מת מיד אבל לא מת מיד אין להחמיר בשוגג שמא הרוח בלבלתו וגרם לו שימות ואם עשה תשובה נושא כפיו ואפילו היה מזיד ויש מחמירין במזיד וצריך־עיון לדינא ועכ"פ אם עלה אין להורידו ואם אנסוהו להרוג אף־על־פי שהיה צריך למסור עצמו למיתה נושא כפיו וצריך־עיון בזה ואם מל תינוק ומת נושא כפיו כיון שנתכוין למצוה ואם דחף אשה הרה והפילה ואפילו כלו לו חדשיו נושא כפיו שאין חייבין מיתה על העוברין ומי שהעם מרננין אחריו שהוא שופך דמים | '''<big>{{עוגן1|עב}}</big>''' כהן שהרג את הנפש אפילו בשוגג לא ישא את כפיו ודוקא מת מיד אבל לא מת מיד אין להחמיר בשוגג שמא הרוח בלבלתו וגרם לו שימות ואם עשה תשובה נושא כפיו ואפילו היה מזיד ויש מחמירין במזיד וצריך־עיון לדינא ועכ"פ אם עלה אין להורידו ואם אנסוהו להרוג אף־על־פי שהיה צריך למסור עצמו למיתה נושא כפיו וצריך־עיון בזה ואם מל תינוק ומת נושא כפיו כיון שנתכוין למצוה ואם דחף אשה הרה והפילה ואפילו כלו לו חדשיו נושא כפיו שאין חייבין מיתה על העוברין ומי שהעם מרננין אחריו שהוא שופך דמים כל־זמן שלא נתברר הדבר אין לפוסלו אך אם הוא יודע בעצמו שהוא אמת לא ישא כפיו בין בפני־עצמו בין עם כהנים אחרים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#לה|סל"ה]] [[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#לו|ל"ו]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קכח|ס"ק קכ"ח]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קכט|קכ"ט]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קל|ק"ל]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קלא|קל"א]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קלב|קל"ב]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קלג|קל"ג]] ובה"ל ד"ה [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אפילו בשוגג|אפילו בשוגג]] וד"ה [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#אפילו עשה|אפי' עשה]] ושה"צ [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#שהצצט|אות צ"ט]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#שהצקא|ק"א]]}}. | ||
==סעיף מ== | ==סעיף מ== | ||
| שורה 200: | שורה 200: | ||
==סעיף מג== | ==סעיף מג== | ||
'''<big>{{עוגן1|עח}}</big>''' אבל תוך | '''<big>{{עוגן1|עח}}</big>''' אבל תוך שנים־עשר חדש על אביו ואמו או כל שלשים על שאר קרובים שמחויב להתאבל עליהן לא ישא כפיו אפילו בשבת ויום־טוב [וכן הקובר מתו ברגל או אונן ביום־טוב] ויצא מבית־הכנסת קודם רצה אבל קרובים שאין חייב להתאבל עליהן חייב לישא אפילו בשבת ראשונה ואם אין בבית־הכנסת שני כהנים אחרים חוץ מהאבל מותר לו לישא כפיו תוך שנים־עשר חדש על אביו ואמו ותוך שלושים על שאר קרובים אבל תוך שבעה אפילו בשבת ואין שם כהן אלא הוא לא יעלה ויצא קודם שמתחילין רצה כדי שלא יקראוהו ובדיעבד אם לא יצא וקראוהו אפילו בחול ויש שם כהנים אחרים צריך לעלות ויש־אומרים דבאונן אפילו קראוהו לא יעלה {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#מג|סמ"ג]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קנז|ס"ק קנ"ז]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קנח|קנ"ח]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#|קנט|קנ"ט]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#יצא|ד"ה יצא]]}}. | ||
==סעיף מד== | ==סעיף מד== | ||
'''<big>{{עוגן1|עט}}</big>''' יש־אומרים דכהן שאינו נשוי לא ישא כפיו ולא נהגו כן אלא נושא כפיו אפילו אין שם כהנים אחרים ומכל־מקום הרוצה שלא לישא כפיו אין מוחין בידו רק שיצא קודם רצה כדי שלא יקראוהו או יאמרו לו ליטול ידיו ואם הוא נשוי אלא שאין אשתו עמו לכולי־עלמא נושא כפיו {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#מד|סמ"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קס|ס"ק ק"ס]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קסא|קס"א]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קסג|קס"ג]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#יצא|ד"ה יצא]]}}. | '''<big>{{עוגן1|עט}}</big>''' יש־אומרים דכהן שאינו נשוי לא ישא כפיו ולא נהגו כן אלא נושא כפיו אפילו אין שם כהנים אחרים ומכל־מקום הרוצה שלא לישא כפיו אין מוחין בידו רק שיצא קודם רצה כדי שלא יקראוהו או יאמרו לו ליטול ידיו ואם הוא נשוי אלא שאין אשתו עמו לכולי־עלמא נושא כפיו {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#מד|סמ"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קס|ס"ק ק"ס]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קסא|קס"א]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קסג|קס"ג]] ובה"ל [[ביאור הלכה/אורח חיים/קכח#יצא|ד"ה יצא]]}}. | ||
'''<big>{{עוגן1|פ}}</big>''' נהגו בהרבה מדינות שאין נושאין כפיהם אלא ביום־טוב ובתפלת מוסף בין שחל בחול או בשבת ונהגו הכהנים לטבול בערב יום־טוב ואינו מעכב בדיעבד וכן ביום־הכיפורים נושאים כפיהם במוסף ויש שנושאין גם בנעילה ויש גם בשחרית [ובשאר הימים הראויים לנשיאת כפים אומרים | '''<big>{{עוגן1|פ}}</big>''' נהגו בהרבה מדינות שאין נושאין כפיהם אלא ביום־טוב ובתפלת מוסף בין שחל בחול או בשבת ונהגו הכהנים לטבול בערב יום־טוב ואינו מעכב בדיעבד וכן ביום־הכיפורים נושאים כפיהם במוסף ויש שנושאין גם בנעילה ויש גם בשחרית [ובשאר הימים הראויים לנשיאת כפים אומרים אלהינו־ואלהי־אבותינו וכו' כדלעיל [[שונה הלכות/אורח חיים/קכז|סימן קכ"ז]]] ובארץ ישראל ובכל מלכות מצרים המנהג לישא כפים בכל יום והפוסקים קילסו למנהגם בזה {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח#מד|סמ"ד]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קסד|ס"ק קס"ד]] [[משנה ברורה/אורח חיים/קכח#קסה|קס"ה]]}}. | ||
==סעיף מה== | ==סעיף מה== | ||