פני יהושע/פסחים/כא/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(בדיקה טכנית ועיצוב - מעביר קטע לעמוד ב')
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>


{{מרכז|5|דרוגולין|'''פרק כל שעה'''}}}}  
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''פרק כל שעה'''}}}}  


'''כל שעה שמותר לאכול מאכיל.''' ופירש"י דלדיוקא אצטריך וכו' נראה דאע"ג דמוקמינן לה בסמוך כר"ג אפ"ה לא איצטריך לגופא דמלתא דפשיטא היא וכמ"ש מהרש"א ז"ל ונראה דפשיטא ליה לרש"י ז"ל דאי ס"ד דאיכא שום רבותא בהא מילתא הוה ליה למיתני בהדיא ולא למיסמך אדיוקא במאי דתני לה בהאי לישנא דמותר ולא קתני כל שעה שאוכל אע"כ דבלא"ה פשיטא ליה הא מילתא אלא אגב דקתני לעיקר מילתא אדיוקא דכל שעה שאינו אוכל קתני לה נמי בהאי לישנא דמותר כיון דקושטא דמילתא הכי הוא וכה"ג איכא למימר דאף על גב דקאמר בגמרא דמאכיל לבהמה ולחיה שייך בהו שום חששא דבל יראה אפ"ה לא איצטריך למיתני לגופא דמילתא דפשיטא הוא דאלת"ה מאי מקשה הש"ס בפשיטות בסמוך דאי כר"י האיכא חמישית דאין אוכל ומאכיל ומנ"ל הא מילתא דנהי דשמעינן לר"י דאמר תולין כל חמש דילמא היינו למוכרו לכותים דוקא אבל לעולם דמהאי טעמא אסור להאכילו לבהמה ולחיה משום הך חששא דילמא משיירא וליכא למימר דאי הוי שייך האי חששא דילמא משיירא מקמי הכי נמי הוי אסור דאין שיעור לדבר אם כן הדר הו"ל מילתא דפשיטא דאטו לעולם יהא אסור להאכיל אע"כ דקושטא דמילתא הכי הוא דמילתא דפשיטא היא ולא איצטריך להא צריכותא אלא אגב גררא לבתר דתני לה לדיוקא כדפירש"י כנ"ל וכ"ש דא"ש למ"ש הרא"ש ז"ל דבאמת לא שרי להאכיל לבהמה ולחיה אלא כשעומד על גביהן עד שיאכלו אלא אפ"ה הו"א דאיכא למימר שמא יעלים עיניו ואם כן פשיטא דליכא רבותא אלא דאי הוי תנא חד מינייהו הו"א דדוקא קאמר ואם כן ע"כ דעיקר מילתא לא תני אלא לדיוקא וכדמסיק הרא"ש ז"ל מיהו יש לי לדקדק בדבריו דא"כ האיך בעי רבא למימר לעיל דף י"ב דטעמא דר"י דאמר תולין דיהבי ליה רבנן שעה א' ללקט עצים ואכתי מה הועיל במה דאמר תולין דהיינו שיאכיל לבהמה דא"כ לא יהיה לו שהות ללקט דהא צריך לעמוד על גביהן ושלא יעלים עיניו ויש ליישב לפמ"ש בסמוך דאיכא למימר דהא דקאמר ר"י תולין היינו לענין דא"צ לשרפו ולעולם דאסור בהנאה אף למכור לכותי וכ"ש דאין מאכיל לבהמה ואם כן היינו סברא דרבא וצ"ע ודו"ק:
'''כל שעה שמותר לאכול מאכיל.''' ופירש"י דלדיוקא אצטריך וכו' נראה דאע"ג דמוקמינן לה בסמוך כר"ג אפ"ה לא איצטריך לגופא דמלתא דפשיטא היא וכמ"ש מהרש"א ז"ל ונראה דפשיטא ליה לרש"י ז"ל דאי ס"ד דאיכא שום רבותא בהא מילתא הוה ליה למיתני בהדיא ולא למיסמך אדיוקא במאי דתני לה בהאי לישנא דמותר ולא קתני כל שעה שאוכל אע"כ דבלא"ה פשיטא ליה הא מילתא אלא אגב דקתני לעיקר מילתא אדיוקא דכל שעה שאינו אוכל קתני לה נמי בהאי לישנא דמותר כיון דקושטא דמילתא הכי הוא וכה"ג איכא למימר דאף על גב דקאמר בגמרא דמאכיל לבהמה ולחיה שייך בהו שום חששא דבל יראה אפ"ה לא איצטריך למיתני לגופא דמילתא דפשיטא הוא דאלת"ה מאי מקשה הש"ס בפשיטות בסמוך דאי כר"י האיכא חמישית דאין אוכל ומאכיל ומנ"ל הא מילתא דנהי דשמעינן לר"י דאמר תולין כל חמש דילמא היינו למוכרו לכותים דוקא אבל לעולם דמהאי טעמא אסור להאכילו לבהמה ולחיה משום הך חששא דילמא משיירא וליכא למימר דאי הוי שייך האי חששא דילמא משיירא מקמי הכי נמי הוי אסור דאין שיעור לדבר אם כן הדר הו"ל מילתא דפשיטא דאטו לעולם יהא אסור להאכיל אע"כ דקושטא דמילתא הכי הוא דמילתא דפשיטא היא ולא איצטריך להא צריכותא אלא אגב גררא לבתר דתני לה לדיוקא כדפירש"י כנ"ל וכ"ש דא"ש למ"ש הרא"ש ז"ל דבאמת לא שרי להאכיל לבהמה ולחיה אלא כשעומד על גביהן עד שיאכלו אלא אפ"ה הו"א דאיכא למימר שמא יעלים עיניו ואם כן פשיטא דליכא רבותא אלא דאי הוי תנא חד מינייהו הו"א דדוקא קאמר ואם כן ע"כ דעיקר מילתא לא תני אלא לדיוקא וכדמסיק הרא"ש ז"ל מיהו יש לי לדקדק בדבריו דא"כ האיך בעי רבא למימר לעיל דף י"ב דטעמא דר"י דאמר תולין דיהבי ליה רבנן שעה א' ללקט עצים ואכתי מה הועיל במה דאמר תולין דהיינו שיאכיל לבהמה דא"כ לא יהיה לו שהות ללקט דהא צריך לעמוד על גביהן ושלא יעלים עיניו ויש ליישב לפמ"ש בסמוך דאיכא למימר דהא דקאמר ר"י תולין היינו לענין דא"צ לשרפו ולעולם דאסור בהנאה אף למכור לכותי וכ"ש דאין מאכיל לבהמה ואם כן היינו סברא דרבא וצ"ע ודו"ק:

תפריט ניווט