12,100
עריכות
בבלי/ברכות/ה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
[[תנ"ך/שמות/כד#יב|ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה | [[תנ"ך/שמות/כד#יב|ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה | ||
אשר כתבתי להורותם]] לוחות אלו עשרת | אשר כתבתי להורותם]] לוחות אלו עשרת | ||
הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה<ref>בכי"מ '''תנא''' לוחות '''האבן זו תורה והתורה אלו משנה''' והמצוה '''אלו מצות כמשמען'''. ובגליון, לוחות '''האבן כמשמעו והתורה זו''' מקרא כו' כאשר בדפוס. "תנא" הוא ט"ס וכגי' הכ"י כ"ה גם ב{{ממק|בית נתן}} ובילקוט שם (ושם הגי' חוקים ומשפטים אלו הדינין וט"ס כי לא הוזכר במקרא) ובבה"ג שם ובס' הרוקח שורש קבלת חכמים ובהשגות הרמב"ן על ס' המצות שורש א' וגי' הדפוס נוח יותר {{ממ|דק"ס | הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה<ref>בכי"מ '''תנא''' לוחות '''האבן זו תורה והתורה אלו משנה''' והמצוה '''אלו מצות כמשמען'''. ובגליון, לוחות '''האבן כמשמעו והתורה זו''' מקרא כו' כאשר בדפוס. "תנא" הוא ט"ס וכגי' הכ"י כ"ה גם ב{{ממק|בית נתן}} ובילקוט שם (ושם הגי' חוקים ומשפטים אלו הדינין וט"ס כי לא הוזכר במקרא) ובבה"ג שם ובס' הרוקח שורש קבלת חכמים ובהשגות הרמב"ן על ס' המצות שורש א' וגי' הדפוס נוח יותר {{ממ|דק"ס}}.</ref> אשר | ||
כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה | כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה | ||
מסיני<ref>בכי"מ זה '''תלמוד''' מלמד שכולם ניתנו '''לו''' למשה '''בסיני''', וכ"ה "תלמוד" בד' שונצינו ווינציא וקראקא ובילקוט ובבה"ג ובע"י הראשון והצענזור הוא ששינהו בד' בסילאה וממנו בכל הדפוסים החדשים. וכ"ה "בסיני" בע"י ובילקוט ובבה"ג {{ממ|דק"ס}}.</ref>: א"ר יצחק<ref>בכי"מ א"ר '''אלעזר''', וכ"ה ב{{ממק|בית נתן}} ובע"י הראשון ובילקוט תהילים קמ"ח וברי"ף וברא"ש ובפסקי רי"ד ובכל הראשונים שהביאו מימרא זו. ובסמוך גרסי '''אמר''' ר' יצחק {{ממ|דק"ס}}. עיין בספר מנחת שמואל שהקשה לפי גרסתינו ואר"י לכאורה תרתי למה לי לפירש"י לעיל ד"ה כאלו דקאי גם כן על המזיקין אבל גירסת הרי"ף והרא"ש בקמייתא א"ר אלעזר וגרס במימרא שניה אמר ר' יצחק ולא ואמר ואתי שפיר עכ"ל {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}.</ref> כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות<ref>בכי"מ חרב '''פיפיות''', וכ"ה ברי"ף. ובד' שונצינו ווינציא הגי' של שתי '''פיפיות''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> בידו שנאמר [[תנ"ך/תהלים/קמט#ו|רוממות אל בגרונם | מסיני<ref>בכי"מ זה '''תלמוד''' מלמד שכולם ניתנו '''לו''' למשה '''בסיני''', וכ"ה "תלמוד" בד' שונצינו ווינציא וקראקא ובילקוט ובבה"ג ובע"י הראשון והצענזור הוא ששינהו בד' בסילאה וממנו בכל הדפוסים החדשים. וכ"ה "בסיני" בע"י ובילקוט ובבה"ג {{ממ|דק"ס}}.</ref>: א"ר יצחק<ref>בכי"מ א"ר '''אלעזר''', וכ"ה ב{{ממק|בית נתן}} ובע"י הראשון ובילקוט תהילים קמ"ח וברי"ף וברא"ש ובפסקי רי"ד ובכל הראשונים שהביאו מימרא זו. ובסמוך גרסי '''אמר''' ר' יצחק {{ממ|דק"ס}}. עיין בספר מנחת שמואל שהקשה לפי גרסתינו ואר"י לכאורה תרתי למה לי לפירש"י לעיל ד"ה כאלו דקאי גם כן על המזיקין אבל גירסת הרי"ף והרא"ש בקמייתא א"ר אלעזר וגרס במימרא שניה אמר ר' יצחק ולא ואמר ואתי שפיר עכ"ל {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}.</ref> כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות<ref>בכי"מ חרב '''פיפיות''', וכ"ה ברי"ף. ובד' שונצינו ווינציא הגי' של שתי '''פיפיות''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> בידו שנאמר [[תנ"ך/תהלים/קמט#ו|רוממות אל בגרונם | ||