באר שבע/סוטה/לז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

נושאין את ידיהם כנגד כתפיהם. דבהכי הוי נשיאת ידים דכל הזרוע נקרא יד דכתיב וקשרתם לאות על ידך דהיינו זרוע ולמטה מן הכתפים לא מקרי נשיאת ידים דהיינו מקום היד ממש הלכך צריך להגביהה כנגד כתפיהם:

שאינו מגביה ידיו למעלה מן הציץ. וא"ת דהא בסוף פרק הקומץ אמרינן חייב אדם למשמש בתפלין בכל שעה קל וחומר מציץ ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפלין שיש בהן אזכרות הרבה עאכ"ו וא"כ נימא מכח האי ק"ו שיהא אסור אפילו לכהנים הדיוטים להגביה ידיהם על גבי ראשיהם מחמת התפלין שיש בראשיהם. וי"ל דאינו ק"ו גמור מדאורייתא אלא מדרבנן כמו שפירשו התוספות בפ"ק דיומא דהא איכא למיפרך מה לציץ שכן השם בגלוי תאמר בתפלין שהם מחופין עור ואין לתרץ דהכא נמי כתוב שדי בתפלין בקמטין חדא דאין זה כתב גמור דדוקא שי"ן של תפלין הלכה למשה מסיני אבל דל"ת יו"ד לא ועוד בציץ איכא שם המיוחד בן ד' אותיות דחמיר טפי ולפיכך אשכחן כמה דברים המותרין לעשות בזמן שיש תפלין בראשו כגון הנושא משא של ד' קבין בראשו ותפלין בראשו אם אינן רוצצות מפני המשוי מותר כדאיתא בריש פרק המקבל ועוד דבבית הכסא עראי מותר להשתין כשהן בראשו ואפילו בבית הכסא קבוע היינו מתירין אי לאו דחיישינן שמא יפנה כדאיתא בפרק מי שמתו וכהנה רבות וכל זה מפני שהם מחופים בעור והא דאמרינן ק"ו מציץ כו' ה"ק נהי נמי דאיכא חומרא טפי בציץ כדפירשתי מ"מ כיון דאיכא בתפלין צד חשיבות זה טפי שיש בהן אזכרות הרבה סברא הוא שמן הדין יש לחכמים לתקן למשמש בהן כל שעה: