463
עריכות
אבן יקרה/א/י: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
'''אולם''' כד מעיינינן בזה שפיר נראה שאין לחלק בכך דהרי מקשינן שם בגמ' אגזול בשלמא יו"ט ראשון דכתיב לכם משלכם אלא בי"ט שני אמאי לא אמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחאי משום דהוי"ל מצוה הבאה בעבירה ואם כדברינו הנ"ל אכתי תיקו קושית הש"ס אדוכתא ביו"ט שני אמאי לא ואי משום מצוה הבב"ע, הא כיון דפשיטא לי' להש"ס דלכם לא קאי על יו"ט שני א"כ ממילא לא שייך בי' גם מהבב"ע שהרי אז לא הקפידה תורה שיקיים המצוה בשלו דוקא א"כ שוב לא נעשית המצוה ע"י עברת הגזל שהרי יכול לקיים המצוה בשל אחרים, אע"כ דגם במצוה שיכול לקיימה בשל אחרים ולא הקפידה תורה על שלו דוקא אם גזלה חשיב נעשית המצוה ע"י עברת הגזל והוי"ל מצוה הבב"ע. וא"כ גם בנ"ד בודאי שאין לברך על ס"ת גזול דהוי"ל מצוה הבאה בעבירה ודוק היטב: | '''אולם''' כד מעיינינן בזה שפיר נראה שאין לחלק בכך דהרי מקשינן שם בגמ' אגזול בשלמא יו"ט ראשון דכתיב לכם משלכם אלא בי"ט שני אמאי לא אמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחאי משום דהוי"ל מצוה הבאה בעבירה ואם כדברינו הנ"ל אכתי תיקו קושית הש"ס אדוכתא ביו"ט שני אמאי לא ואי משום מצוה הבב"ע, הא כיון דפשיטא לי' להש"ס דלכם לא קאי על יו"ט שני א"כ ממילא לא שייך בי' גם מהבב"ע שהרי אז לא הקפידה תורה שיקיים המצוה בשלו דוקא א"כ שוב לא נעשית המצוה ע"י עברת הגזל שהרי יכול לקיים המצוה בשל אחרים, אע"כ דגם במצוה שיכול לקיימה בשל אחרים ולא הקפידה תורה על שלו דוקא אם גזלה חשיב נעשית המצוה ע"י עברת הגזל והוי"ל מצוה הבב"ע. וא"כ גם בנ"ד בודאי שאין לברך על ס"ת גזול דהוי"ל מצוה הבאה בעבירה ודוק היטב: | ||
'''ואין''' לומר דהא תינח לענין הגזלן עצמו שהוא עשה העברה שפיר אסור לברך דהוי"ל לגבי דידי' מהבב"ע משא"כ שאר האנשים הבאים שמה להתפלל כיון שהם לא עשו עברת הגזל והתורה הא לא הקפידה שיברך על שלו דוקא כנ"ל מדוע לא יהיו הם רשאים לברך וכעין שכתבו התוס' סוכה דלהכי מהני שינוי רשות משום דהגזלן באיסורא אתא לידי' משא"כ השני וע"כ יכול השני לצאת, דז"א דהרי בהדיא פסקינן בברייתא ב"מ דף כ"ט ע"ב דהמפקיד ס"ת אצל חברו כו' אם בשבילו פתחו אסור ומפרשינן שם בגמ' דה"ק כשהוא גוללו פותחו וקורא בו מותר אם בשבילו פתחו אסור, הרי לפנינו דאפילו במפקיד דבודאי בהיתרא אתי ליד הנפקד אעפ"כ אסור לקרות בו שלא ברשות וכן נפסקה הלכה בח"מ סוף סי' רצ"ב ק"ו בנ"ד שאותן אנשים העולים שם בהמנין של האיש שגזל הס"ת שהוא באיסור כיון שיודעים שהבעלים מקפידים מחמת שנגזל מאתם וז"ב: | '''ואין''' לומר דהא תינח לענין הגזלן עצמו שהוא עשה העברה שפיר אסור לברך דהוי"ל לגבי דידי' מהבב"ע משא"כ שאר האנשים הבאים שמה להתפלל כיון שהם לא עשו עברת הגזל והתורה הא לא הקפידה שיברך על שלו דוקא כנ"ל מדוע לא יהיו הם רשאים לברך וכעין שכתבו התוס' סוכה דלהכי מהני שינוי רשות משום דהגזלן באיסורא אתא לידי' משא"כ השני וע"כ יכול השני לצאת, דז"א דהרי בהדיא פסקינן בברייתא ב"מ דף כ"ט ע"ב דהמפקיד ס"ת אצל חברו כו' אם בשבילו פתחו אסור ומפרשינן שם בגמ' דה"ק כשהוא גוללו פותחו וקורא בו מותר אם בשבילו פתחו אסור, הרי לפנינו דאפילו במפקיד דבודאי בהיתרא אתי ליד הנפקד אעפ"כ אסור לקרות בו שלא ברשות וכן נפסקה הלכה בח"מ סוף סי' רצ"ב ק"ו בנ"ד שאותן אנשים העולים שם בהמנין של האיש שגזל הס"ת שהוא באיסור כיון שיודעים שהבעלים מקפידים מחמת שנגזל מאתם וז"ב<ref>מנחת יצחק יעקב: נראה לדון דשומר אבידה שאני, וכפי שרואים מהסוגיא דב"מ כ"ט שיש כמה וכמה פרטים כיצד חייבים לטפל ולשמור באבידה, ומסתבר שהבעלים עצמם לא מקפידים בכל אותם תנאים כשמשתמשים בחפציהם בעצמם, אלא חז"ל הטילו על השומר חובת שמירה על הצד היותר טוב לחשוש לאותם שמקפידים לשמור חפציהם בשמירה מעולה כזו. וא"כ יתכן שרק בו החמירו שלא ישתמש וילמד מהספר דשמא אינו מקפיד לשומרו כדרך שמירת הבעלים, אולם סתם אדם שרוצה ללמוד ולקרוא בס"ת של חבירו הרשות בידו להשתמש, שלא הוטלה עליו 'חובת שמירה', ורק שדנים האם יכול לסמוך על האומדנא שהבעלים מסכימים להשתמש, ומאחר ומקיים מצוה בס"ת הרי דקיי"ל דניחא לי' לאינש דתעביד מצוה בממוני'. וכן ראיתי שדן כיו"ב בשו"ת אג"מ חו"מ ח"ב סי' ס"ה אות א' ד"ה והערת ע"ש. אמנם נראה דהכא חמיר טפי, משום שהקהל יודעים ממעשה הגזילה ומחזיקים ידיהם עם הגזלן בעצם ההשתמשות בס"ת הגזול, ובזה יש אומדנא דהבעלים מקפידים עליהם וכדברי הרב המחבר ז"ל, ועיין.</ref>: | ||
'''ונוראות''' נפלאתי על המג"א סי' י"ד ס"ק י' שהביא דברי הסמ"ע סי' רצ"ב דבהפקיד אפי' אצל ת"ח אי ידעינן דהבעלים מקפידים אסור ללמוד ממנו. וכתב ע"ז והש"ך שם חולק וכתב דשרי ודבריו נראי' כו' עיין בו. ובאמת המעיין בש"ך שם ס"ק ל"ה יראה בעליל שאינו חולק על הסמ"ע רק לענין העתקה. דלדברי הסמ"ע גם להעתיק אסור במקום דידעינין דהבעלים מקפידין וע"ז חולק הש"ך וס"ל דאם הפקידו אצל ת"ח ואינו מקפיד על הקריאה אעפ"י שמתקלקל ע"י כך שוב מותר ג"כ להעתיק אעפ"י שמקפיד על ההעתקה משום לא יבוזו לגנב. ובזה פירש דברי המרדכי שם אבל לענין קריאה עצמה אינו חולק כלל דבמקום שהבעלים מקפידים אסור לקרות בו מחשש קלקול עיי"ש היטב וא"כ אין עליו שום קושי' מדברי הב"י בא"ח שהקשה עליו המג"א וצ"ע כעת. וקצרתי:<ref>'''מלואת אבן: ובהיותי''' בזה נתישב לי קושית הט"ז בא"ח שם סי' י"ד שהקשה אמאי דפסקינן לענין טלית של מצוה שמותר לשאול בלי ידיעת הבעלים כמ"ש הפוסקים מטעם דניחא לי' לאינש למיעבד מצוה בממוני' ולענין אתרוג פסקינן שאינו מותר מטעם זה רק בשאר ימים שהוא מדרבנן ולא ביום ראשון שהוא מדאורייתא והא גם ציצית הוא מדאורייתא וסמכינן ע"ז ומדוע לא נסמוך ע"ז גם באתרוג אפי' ביום ראשון עיי"ש ס"ק ה': | '''ונוראות''' נפלאתי על המג"א סי' י"ד ס"ק י' שהביא דברי הסמ"ע סי' רצ"ב דבהפקיד אפי' אצל ת"ח אי ידעינן דהבעלים מקפידים אסור ללמוד ממנו. וכתב ע"ז והש"ך שם חולק וכתב דשרי ודבריו נראי' כו' עיין בו. ובאמת המעיין בש"ך שם ס"ק ל"ה יראה בעליל שאינו חולק על הסמ"ע רק לענין העתקה. דלדברי הסמ"ע גם להעתיק אסור במקום דידעינין דהבעלים מקפידין וע"ז חולק הש"ך וס"ל דאם הפקידו אצל ת"ח ואינו מקפיד על הקריאה אעפ"י שמתקלקל ע"י כך שוב מותר ג"כ להעתיק אעפ"י שמקפיד על ההעתקה משום לא יבוזו לגנב. ובזה פירש דברי המרדכי שם אבל לענין קריאה עצמה אינו חולק כלל דבמקום שהבעלים מקפידים אסור לקרות בו מחשש קלקול עיי"ש היטב וא"כ אין עליו שום קושי' מדברי הב"י בא"ח שהקשה עליו המג"א וצ"ע כעת. וקצרתי:<ref>'''מלואת אבן: ובהיותי''' בזה נתישב לי קושית הט"ז בא"ח שם סי' י"ד שהקשה אמאי דפסקינן לענין טלית של מצוה שמותר לשאול בלי ידיעת הבעלים כמ"ש הפוסקים מטעם דניחא לי' לאינש למיעבד מצוה בממוני' ולענין אתרוג פסקינן שאינו מותר מטעם זה רק בשאר ימים שהוא מדרבנן ולא ביום ראשון שהוא מדאורייתא והא גם ציצית הוא מדאורייתא וסמכינן ע"ז ומדוע לא נסמוך ע"ז גם באתרוג אפי' ביום ראשון עיי"ש ס"ק ה': | ||