אבן יקרה/א/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 359 בתים ,  3 בנובמבר 2022
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "סימן ב' כבוד הרב המאוה"ג החריף ושנון כש"ת מו"ה יהוע ריינמאן נ"י האבד"ק יאנאלניצא '''אתו''' הס...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
סימן ב'
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן ב''''}}


כבוד הרב המאוה"ג החריף ושנון כש"ת מו"ה יהוע ריינמאן נ"י האבד"ק יאנאלניצא
כבוד הרב המאוה"ג החריף ושנון כש"ת מו"ה יהושע ריינמאן נ"י האבד"ק יאגאלניצא


'''אתו''' הסליחה על איחור תשובתי עד כה, יען הגיע מכתבו הראשון עדי בעת הייתי נחפז לדרכי לסטניסלאב והנחתי המכתב שמור בביתי עדי שובי. ובבואי אפפוני טרדות רבות ונשכח הדבר מלבי עד עת בוא דברו שנית ואחוש להשיבו:
'''אתו''' הסליחה על איחור תשובתי עד כה, יען הגיע מכתבו הראשון עדי בעת הייתי נחפז לדרכי לסטניסלאב והנחתי המכתב שמור בביתי עדי שובי. ובבואי אפפוני טרדות רבות ונשכח הדבר מלבי עד עת בוא דברו שנית ואחוש להשיבו:
שורה 7: שורה 8:
'''הנה''' באשר חשב כ"ת כי במכתבי לצד שכנגדו חזרתי מדברי הראשונים ע"ד השו"ב, חלילה לי כי אם הייתי עושה כן אז הייתי מודיע גם לכ"ת לאמר ברם דבר שאמרתי טעות הוא בידי אולם לא הי' הדבר כן והנני מעתיק מכתבי לצד םשני וז"ל שם להנגידים כו':
'''הנה''' באשר חשב כ"ת כי במכתבי לצד שכנגדו חזרתי מדברי הראשונים ע"ד השו"ב, חלילה לי כי אם הייתי עושה כן אז הייתי מודיע גם לכ"ת לאמר ברם דבר שאמרתי טעות הוא בידי אולם לא הי' הדבר כן והנני מעתיק מכתבי לצד םשני וז"ל שם להנגידים כו':


'''ובעיקר''' חזקת הרבנות לפי מה שכתב לי מעכת"ה כעת כי כל מנהיגי העיר וק"ן בעלי בתים (בלי ספק רובם ככלם) חתמו על כתב ההתמנות שלו בודאי אין שום צד ערעור על רבנות כ"ת מצד בן הרב המנוח ז"ל, כי בלא זה הלא רבו חילוקי הדעות בענין ירושת חזקת הרבנות כמובא במ"א סי' נ"ג ס"ק ל"ג ועיין ח"ס חאו"ח סי' י"ב וי"ג אריכות דברים בזה, שדעתו שאין ברבנות דין ירושה. ואף אי יהיבנא דלכתחלה אם יבואו אנשי העיר לשאול את מי ימנו אם בן הרב הממלא מקום אביו או אחר, נגיד להם לבחור את בן הרב כדי לצאת ידי חובת דעת הפוסקים דבנו קודם גם בזה, אבל בשכבר בחרו להם איש אחר ראוי והגון ועתם רוצים לדחותו מפני טענת ירושה מבן הרב המנוח בודאי אין לנו להורידו מגדולתו דמעלין בקדש וכו' ובפרט שהוא נגד דעת צבא רב מנדולי ישראל שאין דין ירושה ברבנות אף לכתחלה וז"ב ופשוט:
'''ובעיקר''' חזקת הרבנות לפי מה שכתב לי מעכת"ה כעת כי כל מנהיגי העיר וק"ן בעלי בתים (בלי ספק רובם ככלם) חתמו על כתב ההתמנות שלו בודאי אין שום צד ערעור על רבנות כ"ת מצד בן הרב המנוח ז"ל, כי בלא זה הלא רבו חילוקי הדעות בענין ירושת חזקת הרבנות כמובא במ"א [[מגן אברהם/אורח חיים/נג#לג|סי' נ"ג ס"ק ל"ג]] ועיין ח"ס חאו"ח [[שו"ת חתם סופר/א/יב|סי' י"ב]] ו[[שו"ת חתם סופר/א/יג|י]] אריכות דברים בזה, שדעתו שאין ברבנות דין ירושה. ואף אי יהיבנא דלכתחלה אם יבואו אנשי העיר לשאול את מי ימנו אם בן הרב הממלא מקום אביו או אחר, נגיד להם לבחור את בן הרב כדי לצאת ידי חובת דעת הפוסקים דבנו קודם גם בזה, אבל בשכבר בחרו להם איש אחר ראוי והגון ועתם רוצים לדחותו מפני טענת ירושה מבן הרב המנוח בודאי אין לנו להורידו מגדולתו דמעלין בקדש וכו' ובפרט שהוא נגד דעת צבא רב מנדולי ישראל שאין דין ירושה ברבנות אף לכתחלה וז"ב ופשוט:


'''ובח"ס''' הנ"ל הביא שמצא בזה מחלוקת בספר גנת ורדים. ועיינתי שם בחלק יו"ד כלל ג' סי' ז' ח' וראיתי שהביא שם מחלוקת בעל משפטי שמואל והרש"ך בנדון חברה שהיתה מתעסקת במצוה אחת מן קדמת דנא וקמו מחדש קצת בני אדם ורצו לעשות חברה חדשה להתעסק במצוה זאת והיתה החברה הישנה מעכבת עליהם מאחר שכבר זכו הם במצוה והחזיקו בה זה כמה שנים. והשיב הרב משפטי שמואל שאין הראשונה יכולה לעכב וחילק בין נידון דידי' לבין הא דאיתא בירושלמי דהוריות דאמרינן קרש שזכה לינתן בצפון כו' דמשמע דמי שזכה זכה, וז"ל ועוד יש לחלק דהתם כבר היו כלם עושים המצוה אלא שאלו היו ראשונים ואחרי שזכו בקדימה זו יכנסו ראשונה אבל בנ"ד איך נאמר שאלו יעשו המצוה ואלו לא יעשו כלל אין הסברא נותנת כלל כו' עכ"ל. והרש"ך חלק ע"ז. הנה אין שני הספרים תחת ידי לא ס' משפטי שמואל ולא שו"ת הרש"ך רק מה שראיתי בספר גנת ורדים:
'''ובח"ס''' הנ"ל הביא שמצא בזה מחלוקת בספר גנת ורדים. ועיינתי שם בחלק יו"ד כלל ג' [[גינת ורדים/יורה דעה/ג/ז|סי' ז']] [[גינת ורדים/יורה דעה/ג/ח|ח']] וראיתי שהביא שם מחלוקת בעל משפטי שמואל והרש"ך בנדון חברה שהיתה מתעסקת במצוה אחת מן קדמת דנא וקמו מחדש קצת בני אדם ורצו לעשות חברה חדשה להתעסק במצוה זאת והיתה החברה הישנה מעכבת עליהם מאחר שכבר זכו הם במצוה והחזיקו בה זה כמה שנים. והשיב הרב משפטי שמואל שאין הראשונה יכולה לעכב וחילק בין נידון דידי' לבין הא דאיתא בירושלמי דהוריות דאמרינן קרש שזכה לינתן בצפון כו' דמשמע דמי שזכה זכה, וז"ל ועוד יש לחלק דהתם כבר היו כלם עושים המצוה אלא שאלו היו ראשונים ואחרי שזכו בקדימה זו יכנסו ראשונה אבל בנ"ד איך נאמר שאלו יעשו המצוה ואלו לא יעשו כלל אין הסברא נותנת כלל כו' עכ"ל. והרש"ך חלק ע"ז. הנה אין שני הספרים תחת ידי לא ס' משפטי שמואל ולא שו"ת הרש"ך רק מה שראיתי בספר גנת ורדים:


'''הן''' אמת כעין סברת המשפטי שמואל באה בתוס' לענין אין מעבירין על המצוות עיין בדבריהם מנחות ס"ד ע"ב מגילה דף ו' ע"ב ויומא דף ל"ג ע"א ובכ"ד אולם לנידון דידי' נראה לי ראי' ברורה שלא כדבריו והוא ש"ס ערוך ביומא דף ס"ד ע"א דאמרינן התם ולרב נהי נמי דבעלי חיים אינם נדחין אי בעי האי נקריב אי בעי האי נקריב א"ר רב סבר לה כר' יוסי דאמר מצוה בראשון הי ר' יוסי אי נימא ר' יוסי דקופות דתנן שלש קופות של שלש שלש סאין שבהם תורמין את הלשכה וכתוב עליהן א' ב' ג' ותניא אמר ר' יוסי למה כתוב עליהן א' ב' ג' לידע איזה מהן נתרמה ראשון להביא הימנה ראשון שמצוה בראשון דילמא שאני התם דבעידנא דאיתחזי קמייתא לא אתחזי בתרייתא אלא ר' יוסי דפסח דתנן המפריש פסחו ואבד כו' ואח"כ נמצא הראשון איזה מהם שירצה יקריב כו' ר' יוסי אומר מצוה בראשון ע"כ. ולדברי המשפטי שמואל איך ס"ד ללמוד מר' יוסי דקופות דמצוה בראשון הרי אכתי לא ידעינן דראשון יש לו תוספת מעלה רק רצינו למיפשט מהכא וא"כ הא ליכא למשמע מיני' דבשלמא התם שהרי גם משאר הקופות יקריבו רק הנ"מ היא מהיכן יתרמו ראשונה שפיר אמר ר' יוסי דמצוה בראשון משא"כ בשני שעירים שאם יקריבו את הראשון השני ירעה עד שיסתאב הרי לענין לדחות את השני לגמרי לא מהני מה שזכה בקדימה ממילא שאין תוספת מעלה לראשון על השני ואם איתא לחילוקו של המשפטי שמואל אין דמיון לר"י דקופות כלל אלא ע"כ שאין נ"מ בזה ודוק היטב כי קצרתי:
'''הן''' אמת כעין סברת המשפטי שמואל באה בתוס' לענין אין מעבירין על המצוות עיין בדבריהם מנחות ס"ד ע"ב מגילה דף ו' ע"ב ויומא דף ל"ג ע"א ובכ"ד אולם לנידון דידי' נראה לי ראי' ברורה שלא כדבריו והוא ש"ס ערוך ביומא דף ס"ד ע"א דאמרינן התם ולרב נהי נמי דבעלי חיים אינם נדחין אי בעי האי נקריב אי בעי האי נקריב א"ר רב סבר לה כר' יוסי דאמר מצוה בראשון הי ר' יוסי אי נימא ר' יוסי דקופות דתנן שלש קופות של שלש שלש סאין שבהם תורמין את הלשכה וכתוב עליהן א' ב' ג' ותניא אמר ר' יוסי למה כתוב עליהן א' ב' ג' לידע איזה מהן נתרמה ראשון להביא הימנה ראשון שמצוה בראשון דילמא שאני התם דבעידנא דאיתחזי קמייתא לא אתחזי בתרייתא אלא ר' יוסי דפסח דתנן המפריש פסחו ואבד כו' ואח"כ נמצא הראשון איזה מהם שירצה יקריב כו' ר' יוסי אומר מצוה בראשון ע"כ. ולדברי המשפטי שמואל איך ס"ד ללמוד מר' יוסי דקופות דמצוה בראשון הרי אכתי לא ידעינן דראשון יש לו תוספת מעלה רק רצינו למיפשט מהכא וא"כ הא ליכא למשמע מיני' דבשלמא התם שהרי גם משאר הקופות יקריבו רק הנ"מ היא מהיכן יתרמו ראשונה שפיר אמר ר' יוסי דמצוה בראשון משא"כ בשני שעירים שאם יקריבו את הראשון השני ירעה עד שיסתאב הרי לענין לדחות את השני לגמרי לא מהני מה שזכה בקדימה ממילא שאין תוספת מעלה לראשון על השני ואם איתא לחילוקו של המשפטי שמואל אין דמיון לר"י דקופות כלל אלא ע"כ שאין נ"מ בזה ודוק היטב כי קצרתי:
שורה 25: שורה 26:
'''תבנא''' לדינא דכל עיקר דין ירושת הרבנות במחלוקת שנוי' וא"כ היכא שכבר החזיק אחר בהסכמת העיר ומנהיגי' בודאי אין אנו יכולין להוציאו מחזקתו משום ספיקא דדינא הנ"ל וז"פ:
'''תבנא''' לדינא דכל עיקר דין ירושת הרבנות במחלוקת שנוי' וא"כ היכא שכבר החזיק אחר בהסכמת העיר ומנהיגי' בודאי אין אנו יכולין להוציאו מחזקתו משום ספיקא דדינא הנ"ל וז"פ:


'''ויותר''' מזה נ"ל דאפילו למאן דס"ל דשייך דין ירושה ברבנות ובנו קודם, מ"מ אם נתמנה אחר בהסכמת העיר שוב אין יכולין לדחותו מטעם מעלין בקודש ולא מורידין. וראי' לזה מהא דנפסקה הלכה ברמב"ם פ"א מה' מלכים ובחינוך פרשת שופטים דהניח בן קטן משמרים לו המלוכה. וקשה למה לנו להמתין עד שיגדל בן הקטן ובימים שבנתים אין מלך בישראל. הלא טוב יותר להקים מלך כשהבן קטן ואי משום ירושת הבן הא כשיגדל ממילא ידחה המלך ההוא שהעמדנוהו והבן ההוא לאחוזת אבותיו ישוב. אע"כ שאם בנתים נתמנה אחר אין היורש יכול להורידו אח"כ מגדולתו ודוק. וראי' זו עצמה נוכל ג"כ להביא מההיא מעשה שהביא בשו"ת גנת ורדים מהרב הקדוש מהר"ש אלקבץ שרצו לבחור את הקדוש מהר"ם אלשיך להושיבו בראש במקומו של מהר"א שלם, ומנען מהר"ש אלקבץ אחרי שהתחילו לחתום עד שיגדל בנו של מהר"א שלם, הרי לפנינו דמהר"ש אלקבץ ס"ל דבנו קודם, א"כ קשה למה מנע להושיב את מהר"ם אלשיך ושיהי' איזה זמן בלי רב ומורה עד שיגדל בן הרב הראשון, הא אף אם היו ממנים אותו הרי כשיגדל הבן ממילא יזכה בכסא אביו. אלא ע"כ שאם היו ממנים אותו לא הי' בן הרב מוהר"א שלם יכול עוד לזכות בהרבנות ולדחות את הרב אשר יהי' בימים ההם מטעם מעלין בקודש וכו':
'''ויותר''' מזה נ"ל דאפילו למאן דס"ל דשייך דין ירושה ברבנות ובנו קודם, מ"מ אם נתמנה אחר בהסכמת העיר שוב אין יכולין לדחותו מטעם מעלין בקודש ולא מורידין. וראי' לזה מהא דנפסקה הלכה ברמב"ם [[רמב"ם/מלכים/א|פ"א מה' מלכים]] ובחינוך פרשת שופטים דהניח בן קטן משמרים לו המלוכה. וקשה למה לנו להמתין עד שיגדל בן הקטן ובימים שבנתים אין מלך בישראל. הלא טוב יותר להקים מלך כשהבן קטן ואי משום ירושת הבן הא כשיגדל ממילא ידחה המלך ההוא שהעמדנוהו והבן ההוא לאחוזת אבותיו ישוב. אע"כ שאם בנתים נתמנה אחר אין היורש יכול להורידו אח"כ מגדולתו ודוק. וראי' זו עצמה נוכל ג"כ להביא מההיא מעשה שהביא בשו"ת גנת ורדים מהרב הקדוש מהר"ש אלקבץ שרצו לבחור את הקדוש מהר"ם אלשיך להושיבו בראש במקומו של מהר"א שלם, ומנען מהר"ש אלקבץ אחרי שהתחילו לחתום עד שיגדל בנו של מהר"א שלם, הרי לפנינו דמהר"ש אלקבץ ס"ל דבנו קודם, א"כ קשה למה מנע להושיב את מהר"ם אלשיך ושיהי' איזה זמן בלי רב ומורה עד שיגדל בן הרב הראשון, הא אף אם היו ממנים אותו הרי כשיגדל הבן ממילא יזכה בכסא אביו. אלא ע"כ שאם היו ממנים אותו לא הי' בן הרב מוהר"א שלם יכול עוד לזכות בהרבנות ולדחות את הרב אשר יהי' בימים ההם מטעם מעלין בקודש וכו':


'''ואין''' להקשות א"כ באירע פסול בכה"ג ומינו אחר תחתיו אמאי ראשון חוזר לעבודתו, נימא כיון שכבר זכה השני לא יוכל הראשון להורידו מגדולתו מטעם הנ"ל. דז"א דהרי התם באמת מצד הדין דאורייתא הי' לשניהם להיות כהנים גדולים אחרי טהרתו כמ"ש התוס' ביומא שם {מלאות אבן: הנה מלבד ראיית התוס' שם דמדאורייתא שניהם ראויים נ"ל עוד ראי' לפי מ"ש בט"ז או"ח סי' קנ"ד ס"ק ז' דבקדושה לזמן לא שייך מעלין בקדש כו' עיי"ש, א"כ קשה למה אמרו שני אינו ראוי לכהן הדיוט משום מעלין בקדש ולא מורידין, הא כיון דראשון חוזר לעבודתו א"כ ממילא לא נעשה זה כהן גדול רק עד זמן שיחזור הראשון, א"כ אמאי אינו ראוי לכהן הדיוט. אלא ע"כ דאף לאחר שיחזור הראשון לעבודתו ראוי גם השני להיות כה"ג ולא הוי קדושה לזמן, קצרתי ודוק} א"כ כשאירע פסול בכ"ג ומינו אחר תחתיו לא נפקע בזה עדיין חזקתו של הראשון וא"כ בודאי אין סברא לדחות מטעם איבה את הראשון שכבר זכה בו מקודם וגם עכשיו לא נפקע זכותו וממילא נדחה השני ולא הראשון משא"כ כאן שבן הרב לא החזיק כלל בהרבנות רק האחר וכשנאמר שיזכה הבן ידחה את הראשון בודאי אין בידינו לדחות את הראשון ומעלין בקדש והדברים ברורים:
'''ואין''' להקשות א"כ באירע פסול בכה"ג ומינו אחר תחתיו אמאי ראשון חוזר לעבודתו, נימא כיון שכבר זכה השני לא יוכל הראשון להורידו מגדולתו מטעם הנ"ל. דז"א דהרי התם באמת מצד הדין דאורייתא הי' לשניהם להיות כהנים גדולים אחרי טהרתו כמ"ש התוס' ביומא שם {מלואת אבן: הנה מלבד ראיית התוס' שם דמדאורייתא שניהם ראויים נ"ל עוד ראי' לפי מ"ש בט"ז או"ח [[ט"ז/אורח חיים/קנד#ז|סי' קנ"ד ס"ק ז']] דבקדושה לזמן לא שייך מעלין בקדש כו' עיי"ש, א"כ קשה למה אמרו שני אינו ראוי לכהן הדיוט משום מעלין בקדש ולא מורידין, הא כיון דראשון חוזר לעבודתו א"כ ממילא לא נעשה זה כהן גדול רק עד זמן שיחזור הראשון, א"כ אמאי אינו ראוי לכהן הדיוט. אלא ע"כ דאף לאחר שיחזור הראשון לעבודתו ראוי גם השני להיות כה"ג ולא הוי קדושה לזמן, קצרתי ודוק} א"כ כשאירע פסול בכ"ג ומינו אחר תחתיו לא נפקע בזה עדיין חזקתו של הראשון וא"כ בודאי אין סברא לדחות מטעם איבה את הראשון שכבר זכה בו מקודם וגם עכשיו לא נפקע זכותו וממילא נדחה השני ולא הראשון משא"כ כאן שבן הרב לא החזיק כלל בהרבנות רק האחר וכשנאמר שיזכה הבן ידחה את הראשון בודאי אין בידינו לדחות את הראשון ומעלין בקדש והדברים ברורים:


'''העולה''' מכל הנ"ל שאין שום צד ערעור נגד חזקת הרבנות של מעכת"ה:
'''העולה''' מכל הנ"ל שאין שום צד ערעור נגד חזקת הרבנות של מעכת"ה:

תפריט ניווט