2,866
עריכות
ברית משה/לא תעשה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ב: קצת קש"פ ומראימ
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←ב: קצת קש"פ ומראימ) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
== ב == | == ב == | ||
וכשאני לעצמי נ"ל בס"ד דמש"ה הפסיק רבינו בלאו דלא תחלל בין הלאוין דע"ז להורות כמ"ש האלה המצות ממהר"ם חגי"ז ז"ל מצוה רצ"ה וז"ל ודע כי עון זה מצינו שחמור מע"ז שעלי' וויתר הקב"ה ועל חילול שמו הגדול לא וויתר ותשובה ויסורים ויוה"כ תולין ומיתה ממרקת ע"כ וא"כ י"ל דזה ג"כ כוונת רבינו להורות שחמור מע"ז דאי הוי הביא מתחלה עוד מקודם לאו דלא יהי' לך אז לא הי' ידעינן את זה כיון דיכלינן למימר דמשום איזה טעם אחר הביא מתחלה אבל ממה שמפסיק משינוי זו איכא למילף כמ"ש, אבל עדיין אינו שוה לי דאפילו כשהי' מונה במקום ששאר מונה המצות מנאום ג"כ שפיר ידעינן מחומר העונש גופא דחמור מע"ז כמ"ש האלה המצות, וע"כ נ"ל דטעם אחר היה לרבינו בזה דרצה ליישב שני קושיות גדולות שקשה עליו ובשינוי זה מיושב בס"ד שפיר. דלכאורה קשה על רבינו דלמה התחיל למנות את המל"ת תחלה למה לא מנה מתחלה את העשין כמו שמנה הרמב"ם בסה"מ ואינ"ל משום דבגמ' מכות כ"ג ע"ב איתא דרש ר' שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה ומאתים וארבעים ושמנה עשרה כנגד איבריו של אדם כו' ונאמר דמשם למד רבינו דכיון דחושב הלאוין תחלה מוכח מזה דצריך למנות ג"כ תחלה, דזה אא"ל דכיון דרבינו סובר דאנכי ד' אלקיך עשה ומנה אותה לתחלת מ"ע לקמן בחלק העשין א"כ קשה עליו כיון דחזינן דקדב"ה התחיל בעשין תחלה אנכי וגו' מדוע לא נילף מזה דצריך למנות את העשין במנין המצות ג"כ תחלה דבשלמא הגמ' דמכות י"ל דכיון דקאמר שם הטעם על המנין דהלאוין הם כנגד ימות החמה והעשין כנגד אבריו של אדם וכיון דנקיט הגמ' את כל מספר המצות ביחד ואח"כ מחלקם לשני מספרים ע"כ נקט אח"כ את מספר הגדול תחלה כי כן היא דרך המונים אבל לענין מנין המצות כל פרט ופרט בפ"ע בוודאי דצריך להתחיל בעשין תחלה כנתינתם בסיני, הן אמת שראיתי בנתיבות עולם ז"ל על קיצור הסמ"ג שכ' בריש ספרו דמש"ה מנה רבינו הלאוין תחלה על דרך הכתוב סור מרע ועשה טוב וג"כ עוד טעמים אחרים עי"ש אבל כל זה אינו שוה לי כיון דסוף סוף קשה דהי' לו למנות כנתינתם בסיני הא חדא קושיא מה שקשה על רבינו. | וכשאני לעצמי נ"ל בס"ד דמש"ה הפסיק רבינו בלאו דלא תחלל בין הלאוין דע"ז להורות כמ"ש האלה המצות ממהר"ם חגי"ז ז"ל מצוה רצ"ה וז"ל ודע כי עון זה מצינו שחמור מע"ז שעלי' וויתר הקב"ה ועל חילול שמו הגדול לא וויתר ותשובה ויסורים ויוה"כ תולין ומיתה ממרקת ע"כ וא"כ י"ל דזה ג"כ כוונת רבינו להורות שחמור מע"ז דאי הוי הביא מתחלה עוד מקודם לאו דלא יהי' לך אז לא הי' ידעינן את זה כיון דיכלינן למימר דמשום איזה טעם אחר הביא מתחלה אבל ממה שמפסיק משינוי זו איכא למילף כמ"ש, אבל עדיין אינו שוה לי דאפילו כשהי' מונה במקום ששאר מונה המצות מנאום ג"כ שפיר ידעינן מחומר העונש גופא דחמור מע"ז כמ"ש האלה המצות, וע"כ נ"ל דטעם אחר היה לרבינו בזה דרצה ליישב שני קושיות גדולות שקשה עליו ובשינוי זה מיושב בס"ד שפיר. דלכאורה קשה על רבינו דלמה התחיל למנות את המל"ת תחלה למה לא מנה מתחלה את העשין כמו שמנה הרמב"ם בסה"מ ואינ"ל משום דבגמ' {{ממ|[[בבלי/מכות/כג/ב|מכות כ"ג ע"ב]]}} איתא דרש ר' שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה ומאתים וארבעים ושמנה עשרה כנגד איבריו של אדם כו' ונאמר דמשם למד רבינו דכיון דחושב הלאוין תחלה מוכח מזה דצריך למנות ג"כ תחלה, דזה אא"ל דכיון דרבינו סובר דאנכי ד' אלקיך עשה ומנה אותה לתחלת מ"ע לקמן בחלק העשין א"כ קשה עליו כיון דחזינן דקדב"ה התחיל בעשין תחלה אנכי וגו' מדוע לא נילף מזה דצריך למנות את העשין במנין המצות ג"כ תחלה דבשלמא הגמ' דמכות י"ל דכיון דקאמר שם הטעם על המנין דהלאוין הם כנגד ימות החמה והעשין כנגד אבריו של אדם וכיון דנקיט הגמ' את כל מספר המצות ביחד ואח"כ מחלקם לשני מספרים ע"כ נקט אח"כ את מספר הגדול תחלה כי כן היא דרך המונים אבל לענין מנין המצות כל פרט ופרט בפ"ע בוודאי דצריך להתחיל בעשין תחלה כנתינתם בסיני, הן אמת שראיתי בנתיבות עולם ז"ל על קיצור הסמ"ג שכ' בריש ספרו דמש"ה מנה רבינו הלאוין תחלה על דרך הכתוב סור מרע ועשה טוב וג"כ עוד טעמים אחרים עי"ש אבל כל זה אינו שוה לי כיון דסוף סוף קשה דהי' לו למנות כנתינתם בסיני הא חדא קושיא מה שקשה על רבינו. | ||
ועוד קשה עליו הקושיא שהקשה התשב"ץ ז"ל ח"א סי' קל"ט על הרמב"ם ז"ל דסובר ג"כ דאנכי וגו' עשה והקשה עליו מגמ' הוריות ח' ע"ב דאיתא שם איזו היא מצוה שהיא נאמרה בתחלה הוי אומר זו ע"ז מוכח משם דאנכי לא הוי עשה דאל"כ הוי אנכי מצוה הראשונה והאיך אמר הגמ' דע"ז מצוה הראשונה אלא על הרמב"ם י"ל כמ"ש הלב שמח ז"ל מ"ע א' וז"ל ואין זו קושיא כלל כי אנכי ולא יהי' לך שתיהן גם יחד הרחקה הן מן ע"ז והענין בהן אנכי אלהיך ולא אחר אין הבדל ביניהן אלא שזו מ"ע להאמין שהוא אלהי וזו מל"ת שלא לתת האלהות לאחר עמו וצדקו א"כ במ"ש שהע"ז היא המצוה שנא' בתחלה כו' עכ"ל וכל זה י"ל על הרמב"ם דסובר דאנכי עשה על האמנת אלהות כמ"ש בסה"מ מ"ע א' אבל על רבינו דכ' מ"ע א' דאנכי עשה להאמין כי אותו שנתן לנו את התורה בהר סיני ע"י משה רבינו הוא ד' אלהים שהוציאנו ממצרים לא יכלינן לתרץ כמ"ש הל"ש כיון דל"ס רבינו דאנכי עשה על האמנת אלהות עי' לקמן מ"ע א | ועוד קשה עליו הקושיא שהקשה התשב"ץ ז"ל {{ממ|[[שו"ת תשב"ץ/א/קלט|ח"א סי' קל"ט]]}} על הרמב"ם ז"ל דסובר ג"כ דאנכי וגו' עשה והקשה עליו מגמ' הוריות {{ממ|[[בבלי/הוריות/ח/ב|ח' ע"ב]]}} דאיתא שם איזו היא מצוה שהיא נאמרה בתחלה הוי אומר זו ע"ז מוכח משם דאנכי לא הוי עשה דאל"כ הוי אנכי מצוה הראשונה והאיך אמר הגמ' דע"ז מצוה הראשונה אלא על הרמב"ם י"ל כמ"ש הלב שמח ז"ל {{ממ|[[לב שמח/עשה/א|מ"ע א']]}} וז"ל ואין זו קושיא כלל כי אנכי ולא יהי' לך שתיהן גם יחד הרחקה הן מן ע"ז והענין בהן אנכי אלהיך ולא אחר אין הבדל ביניהן אלא שזו מ"ע להאמין שהוא אלהי וזו מל"ת שלא לתת האלהות לאחר עמו וצדקו א"כ במ"ש שהע"ז היא המצוה שנא' בתחלה כו' עכ"ל וכל זה י"ל על הרמב"ם דסובר דאנכי עשה על האמנת אלהות כמ"ש בסה"מ {{ממ|[[ספר המצוות לרמב"ם/עשה/א|מ"ע א']]}} אבל על רבינו דכ' {{ממ|[[סמ"ג/עשה/א|מ"ע א']]}} דאנכי עשה להאמין כי אותו שנתן לנו את התורה בהר סיני ע"י משה רבינו הוא ד' אלהים שהוציאנו ממצרים לא יכלינן לתרץ כמ"ש הל"ש כיון דל"ס רבינו דאנכי עשה על האמנת אלהות עי' לקמן {{ממ|[[ברית משה/עשה/א#א|מ"ע א' מחודש י']]}} שהבאתי בשם העיקרים {{ממ|[[ספר העיקרים/א/יח|מאמר א פרק יח]]}} שגם הוא מפרש את העשה דאנכי כמ"ש רבינו וכתב דאנכי לא הוי עשה בהאמנת אלהות אלא מפסיק אחר וא"כ כיון דלא יכלינן למימר אליבא דרבינו כמ"ש הל"ש נשאר עליו קושית התשב"ץ הנ"ל ומשום הני שני קושיות נ"ל בס"ד דהפסיק רבינו בהלאו דלא תחלל בין הלאוין דע"ז כדי להורות בזה לתרץ מעליו את קושיות הללו: | ||
== ג == | == ג == | ||