3,042
עריכות
מלמד להועיל/א/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
מ"ש שבקהלתך (ק"ק יאמניטש במדינת מאהרען) יש מנהג קבוע מימי הרב ר' דוד אופנהיים שישב שם על כסא ההוראה, להתפלל בשעת הדחק עם ח' אנשים, לא ראיתי שום סמך למנהג זה ובלתי ספק הוא מנהג בטעות נקבע על ידי בורים ותלו עצמם באילן גדול בהרב רד"א, ואני איני מאמין שהרב רד"א הסכים למנהג זה, ואם נתאמת שהיה כן בימי רד"א אפשר שלא היה כח בידו למחות והיה חושב מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. ומה שחשבת למצוא סעד לזה מהא דאיתא | מ"ש שבקהלתך (ק"ק יאמניטש במדינת מאהרען) יש מנהג קבוע מימי הרב ר' דוד אופנהיים שישב שם על כסא ההוראה, להתפלל בשעת הדחק עם ח' אנשים, לא ראיתי שום סמך למנהג זה ובלתי ספק הוא מנהג בטעות נקבע על ידי בורים ותלו עצמם באילן גדול בהרב רד"א, ואני איני מאמין שהרב רד"א הסכים למנהג זה, ואם נתאמת שהיה כן בימי רד"א אפשר שלא היה כח בידו למחות והיה חושב מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. ומה שחשבת למצוא סעד לזה מהא דאיתא ב[[מסכת סופרים/י#ז|מסכת סופרים פ"י ה"ז]] רבותינו שבמערב אומרים בשבעה, וחשבת דזה קאי על כל הנ"ל, זה אינו, דרבותינו שבמערב לא קאי אלא אאין אומרין קדיש וברכו. והגירסא הנכונה היא כדאיתא בכ"י האלבערשטאם (הוא הכ"י המדוייק ביותר, עיין מיללער) ורבותינו שבמערב אומרים אותו (דהיינו קדיש וברכו) בשבעה, וכן היא הגירסא בר"ן. ובמסכת סופרים גירסא זו היא עיקרית דהפסוק שמביאין לראיה [[תנ"ך/שופטים/ה#ב|בהתנדב עם ברכו וגו']] לא מיירי אלא בברכו, ואף לענין קדיש וברכו הלא מנהג רבותינו שבמערב אידחי מהלכה מכל הפוסקים ואין שום אחד מהפוסקים משתמט לומר דיש לסמוך ע"ז בשעת הדחק. ובפרט שר"ת הסיע דעת רבותינו שבמערב למילתא אחריתא, עי' [[תוספות/מגילה/כג/ב|תוס' מגילה כ"ג ע"ב]]. ואם אנשי קהלתו מוציאין קול שהרב רד"א סמך ע"ז להתפלל בח' הרי הוא קול ושוברו עמו, דממ"נ אם אמת הוא שסמך על האי דמס' סופרים למה לא התיר להתפלל גם בז' ומאי איריא ח'. | ||
וראיתי בס' אורחות חיים לסי' נ"ה בשם שו"ת מן השמים ששאלו על ב' קטנים אם מצטרפין כשאין מנין זולתם, והשיבו הקטנים עם הגדולים יוסף ד' עליכם עכ"ל. ואין לי כעת ספר שו"ת מן השמים לעיין בו מאי כוונת תשובה זו. ואפשר דתשובה זו היתה ידועה מקדם לאנשי קהלתו והיו מתפללים מתחלה בח' גדולים וב' קטנים, ואח"כ נשכח הדבר והתפללו בח' גדולים לחודא. אמנם גם על תשובה זו אין לסמוך נגד דעת כל הפוסקים ולא בשמים היא. ורק בשעת דחק גדול יש לסמוך שלא למחות אם מצטרפין ט' גדולים עם קטן וחומש בידו, שקולא זו נזכרת בפוסקים. | וראיתי בס' אורחות חיים לסי' נ"ה בשם שו"ת מן השמים ששאלו על ב' קטנים אם מצטרפין כשאין מנין זולתם, והשיבו הקטנים עם הגדולים יוסף ד' עליכם עכ"ל. ואין לי כעת ספר שו"ת מן השמים לעיין בו מאי כוונת תשובה זו. ואפשר דתשובה זו היתה ידועה מקדם לאנשי קהלתו והיו מתפללים מתחלה בח' גדולים וב' קטנים, ואח"כ נשכח הדבר והתפללו בח' גדולים לחודא. אמנם גם על תשובה זו אין לסמוך נגד דעת כל הפוסקים ולא בשמים היא. ורק בשעת דחק גדול יש לסמוך שלא למחות אם מצטרפין ט' גדולים עם קטן וחומש בידו, שקולא זו נזכרת בפוסקים. | ||