אולם המשפט/חושן משפט/רס: הבדלים בין גרסאות בדף

===סעיף ג===

ואם השכירו לג׳ גויים. בגמ' [ב"מ דף כו, א] אר״נ אפי' לג' ישראל, משום דהך דנפל מיני׳ מייאש דאמרי קמייהו ולא אהדרי כו׳, והרמב״ם [פט"ז מגזו"א הי"א] לא הביא זה, וכתב ה״ה דאפשר לפי דרבא פליג אר"נ וסבר אימור שותפי נינהו כו׳, וכונתו די"ל דר״נ דהכא הוא רק לשי׳ דלא ס"ל סברא דשותפין אינן חושדין זא"ז, אבל רבא דפליג אר״נ שם בשותפין ה״נ י״ל גם כאן בשכנים דאינן חושדין זא״ז ולא מייאשו ומ"מ אפשר דשכנים אין דומין לשותפין וגם רבא מודה.  

והב"י [כאן] תמה עליו, דמאי אפשר שכתב, דהא כהדיא כתב הרי"ף דרבא פליג והלכה כוותיה.  

ולענ״ד כוונת הרב המגיד כמש״כ, דנסתפק בסברא זו אי שכנים הוה כשותפין דה״נ מן הסתם קים להו אהדדי ולא חשידו אהדדי כשותפין, וזה האפשר שכתב, וכן נראה לדינא.

ועי' ש״ך ס"ק י״ב דהעלה בשיטת התוס׳ והרמב״ם דדווקא ג׳ כותים מקרי רוב עו"ג דרובא דמינכר בעינן ע"ש. ונ"ל דכן הוא לעולם דבפחות משני כותים יתירים לא חשוב רובא, ויש מקור גדול לדבר מהא דתנן [מכשירין פ"ב מ"ח] דמחצה על מחצה חייב להכריז כדאיתא בסי׳ רנ״ט, ומשמע דאפי׳ המוצא מבני העיר, א"כ לא נכנס הוא בספק אובד, וא"כ בספק מי האובד הא הוה עו״ג אחד יותר מישראל, וכן לגבי האובד דקיי״ל דמתייאש ברוב עו״ג דסבר שימצא עו"ג, וא"כ במע"מ נמי כשמוציאין האובד מכלל א״כ בהמוצאים יש עו"ג אחד יותר, וע״כ דבאחד לא חשוב רוב עו״ג, ודו״ק היטב.

===סעיף ה===  

המוצא מעות בחנות כו׳ ה״ה של מוצאם ואפי' יש בו סימן כו'. עי' ברא"ש [פ"ב סי' י'] דאפי' ברוב ישראל מייאש דתולה ודאי החנוני מצא, ואמרי קמיה ולא אהדר ליה דעתיה למגזליה, והש״ך [ס"ק י"ז] השיג ע"ז.