אולם המשפט/חושן משפט/רס: הבדלים בין גרסאות בדף

'''אבל אם מראים הדברים שהם מטמון חדש [וכו'] לא יגע בהן'''. כתב הש״ך [סק"ה] דהיינו ברוב ישראל. והנתיבות המשפט [סק"ד] כתב, דאפילו רוב עכו"ם זה הוה כגזל גוי דאסור, כיון דאין עליו תורת אבידה.  

וע' בשיטה מקובצת [בבא מציעא כד, א ד"ה אי טמון] גבי הא דמוקי מתני' דמצא בה אבידה אם רוב עו״ג מותרת רוב ישראל נוטל ומכריז, דמוקי לה בטמון, ופריך אי בטמון מאי עבידתיה גביה וכו', וכתב [בשיטמ"ק] מתחילה דפריך אפי׳ ברוב עו״ג משום דאין הולכין בממון אחר הרוב, [ולכאו׳ נראה בכוונתו דס"ל דהתירא דרוב עו״ג אינו אלא משום יאוש האובד, ולא משום דתלינן בעו"ג שהוא הרוב, דאין הולכין אחר הרוב אפי' במציאה, ודלא כשיטת התוס' [שם ד"ה כי] שכתבו לקמן בסמוך, אבל י״ל דבעלמא מודה לשיטת התוס׳ אלא דס״ל דדווקא היכא דהיא אבידה תלינן בתר רובא, אבל כשהיא טמונה הוה כשאר מוציא ממון דאין הולכין אחר הרוב], וכתב עוד, דנראה דלא פריך אלא ברוב ישראל למה נוטל ומכריז הא אין זה אבידה, ואסור לו ליגע בה כלל, עי״ש שכ"כ בשם שיטה.

ועכ"פ מפורש לפי שני הפירושים דס״ל משום העו"ג גופי' אין חשש, דלא כהנתיבות המשפט, ובאמת נראה דאין לדקדק כלל ממה דאינה אבידה לענין ישראל שאינה אבידה גם גבי גוי, וצ״ע לדינא.