316
עריכות
אולם המשפט/חושן משפט/רס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←סעיף ה
להועיל לאחריני (שיחה | תרומות) (←סעיף ג) |
להועיל לאחריני (שיחה | תרומות) (←סעיף ה) |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
המוצא מעות בחנות כו׳ ה״ה של מוצאם ואפי' יש בו סימן כו'. עי' ברא"ש [פ"ב סי' י'] דאפי' ברוב ישראל מייאש דתולה ודאי החנוני מצא, ואמרי קמיה ולא אהדר ליה דעתיה למגזליה, והש״ך [ס"ק י"ז] השיג ע"ז. | המוצא מעות בחנות כו׳ ה״ה של מוצאם ואפי' יש בו סימן כו'. עי' ברא"ש [פ"ב סי' י'] דאפי' ברוב ישראל מייאש דתולה ודאי החנוני מצא, ואמרי קמיה ולא אהדר ליה דעתיה למגזליה, והש״ך [ס"ק י"ז] השיג ע"ז. | ||
ולענ״ד יש ראי׳ לסברת הרא"ש מדלעיל סוף סי׳ רנ״ט [סעי' ח' ברמ"א] דמקום שיושבין עו"ג בקביעות אע"פ שרוב העוברין ישראל מתייאש, דודאי העו״ג ימצאו שהם בקביעות, וא״כ ה"נ החנוני שיושב בקבע ודאי דתלי בתריה, ואין לומר דהכא בחנוני ישראל כשלא יחזור לו יאמין לו, ולא מייאש דתולה דאחר מצא ויחזיר לו, דהא לקמן סי' רס״ב בנפלה מג׳ [אם אינן שותפין לכו"ע] אמרינן דמייאש, ולא אמרינן דמאמין להם שאחר מצא כמו שהוא האמת, אלא כיון דהלכו עמו תולה דודאי הם מצאו אלא דדעתם למגזליה, וכ"ש כאן דהדין לתלות בחנוני ודאי דתולה דדעתו למגזליה. | ולענ״ד יש ראי׳ לסברת הרא"ש מדלעיל סוף סי׳ רנ״ט [סעי' ח' ברמ"א] דמקום שיושבין עו"ג בקביעות אע"פ שרוב העוברין ישראל מתייאש, דודאי העו״ג ימצאו שהם בקביעות, וא״כ ה"נ החנוני שיושב בקבע ודאי דתלי בתריה, ואין לומר דהכא בחנוני ישראל כשלא יחזור לו יאמין לו, ולא מייאש דתולה דאחר מצא ויחזיר לו, דהא לקמן סי' רס״ב בנפלה מג׳ [אם אינן שותפין לכו"ע] אמרינן דמייאש, ולא אמרינן דמאמין להם שאחר מצא כמו שהוא האמת, אלא כיון דהלכו עמו תולה דודאי הם מצאו אלא דדעתם למגזליה, וכ"ש כאן דהדין לתלות בחנוני ודאי דתולה דדעתו למגזליה. | ||
מיהו ע"כ צריך לחלק, דא"כ בחנוני הא הוא אמר ולהוי כנפלה משנים שם דאינו מתייאש אפי׳ באין בו סימן, דסבר דנקטינא ליה בדינא, וה"נ י״ל דנקיט לי' להחנוני, וע״כ דהכא אינה טענה ברורה כ"כ. [וצ״ע לענין שבועה דהא משמע בסוף סי' רנ״ט דזה עדיף מרוב ודו״ק], ועכ״פ בחנוני עו״ג ברור דהוא דינא דלעיל סוף סי' רנ"ט הנ״ל דמתייאש אפי' ברוב ישראל ודו"ק. | |||
מיהו ע"כ צריך לחלק, דא"כ בחנוני הא הוא אמר ולהוי כנפלה משנים שם דאינו מתייאש אפי׳ באין בו סימן, דסבר דנקטינא ליה בדינא, וה"נ י״ל דנקיט לי' להחנוני, וע״כ דהכא אינה טענה ברורה כ"כ. [וצ״ע לענין שבועה דהא משמע בסוף סי' רנ״ט דזה עדיף מרוב ודו״ק], ועכ״פ בחנוני עו״ג ברור דהוא דינא דלעיל סוף סי' רנ"ט הנ״ל דמתייאש אפי' ברוב ישראל ודו"ק. | |||
===סעיף ו=== | ===סעיף ו=== | ||
מפני שהתאנה וכיוצא בה עם נפילתה נמאסת, אבל זיתים וחרובים וכיוצא בהן אסורים. ותמרים [שמשירם הרוח] מותרין מפני [שחזקתן] שהבעלים מוחלין לכל אדם מפני שהבהמות [והחיות] אוכלין אותן [מחמת מתיקותן]. עי' ט"ז דאע״ג דלאביי אמר בסוגיא דטעם איסור חרובין משום דלא ידיע דנתרי והוה יאוש שלא מדעת ותאנים ידיע, מ״מ לפי המסקנא דלרבא אמרינן דמינכר דהוא משל האילן מסתמא גם אביי לא פליג, ומשום הכי הוצרך לומר בטעם התאנים דנמאסין. | מפני שהתאנה וכיוצא בה עם נפילתה נמאסת, אבל זיתים וחרובים וכיוצא בהן אסורים. ותמרים [שמשירם הרוח] מותרין מפני [שחזקתן] שהבעלים מוחלין לכל אדם מפני שהבהמות [והחיות] אוכלין אותן [מחמת מתיקותן]. עי' ט"ז דאע״ג דלאביי אמר בסוגיא דטעם איסור חרובין משום דלא ידיע דנתרי והוה יאוש שלא מדעת ותאנים ידיע, מ״מ לפי המסקנא דלרבא אמרינן דמינכר דהוא משל האילן מסתמא גם אביי לא פליג, ומשום הכי הוצרך לומר בטעם התאנים דנמאסין. | ||