13,565
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/כתובות/לב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←'קים ליה בדרבה מיניה' ו'כדי רשעתו' בעונשי שמים: כנדצ''ל
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
כעין זה הקשה מהר"ש צילטץ {{ממ|[[מהר"ש צילטץ על התורה/בראשית/טו#יד|עה"ת, בראשית טו יד]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/טו#יד|שם]]}} "וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", והרי מאחר ואמרינן 'קם ליה בדרבה מיניה', דהיינו שמי שנתחייב מיתה ותשלומים, חייב מיתה ופטור מן התשלומים, אם כן מדוע נפרע השם יתברך ממצרים מיתה ותשלומים; מיתה במכת בכורות, ותשלומים בט' מכות ראשונות שפגעו בממונם ובגופם אך לא המיתום, וכן ביציאתם אחר כך ברכוש גדול. וכתב ליישב שחביבים ישראל למקום חיבה יתירה, ולכן הפוגע בהם אין אומרים כלפיו קם ליה בדרבה מיניה, רק נענש בכל עונשו, הן המיתה והן התשלומים. | כעין זה הקשה מהר"ש צילטץ {{ממ|[[מהר"ש צילטץ על התורה/בראשית/טו#יד|עה"ת, בראשית טו יד]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/טו#יד|שם]]}} "וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", והרי מאחר ואמרינן 'קם ליה בדרבה מיניה', דהיינו שמי שנתחייב מיתה ותשלומים, חייב מיתה ופטור מן התשלומים, אם כן מדוע נפרע השם יתברך ממצרים מיתה ותשלומים; מיתה במכת בכורות, ותשלומים בט' מכות ראשונות שפגעו בממונם ובגופם אך לא המיתום, וכן ביציאתם אחר כך ברכוש גדול. וכתב ליישב שחביבים ישראל למקום חיבה יתירה, ולכן הפוגע בהם אין אומרים כלפיו קם ליה בדרבה מיניה, רק נענש בכל עונשו, הן המיתה והן התשלומים. | ||
ובזה ביאר את הפסוק בירמיה {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ב#ג|ירמיה ב ג]]}}: "קודש ישראל להשם ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם השם" - היינו כי מאחר שהם קודש וגדולה מעלתם, לכן 'כל אכליו יאשמו' - היינו חיוב ממון, וגם 'רעה תבא אליהם' - היינו רעה | ובזה ביאר את הפסוק בירמיה {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ב#ג|ירמיה ב ג]]}}: "קודש ישראל להשם ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם השם" - היינו כי מאחר שהם קודש וגדולה מעלתם, לכן 'כל אכליו יאשמו' - היינו חיוב ממון, וגם 'רעה תבא אליהם' - היינו רעה בגופם שיתבערו מן העולם. ואע"פ שאין שורת הדין נוהגת כך בבית דין שלמטה, שהרי קים ליה בדרבה מיניה, ומשום רשעה אחת אתה מחייבו ולא משום שתי רשעיות, מכל מקום עונשי שמים שאני, ולכן מסיים הכתוב 'נאם השם' - היינו שבעונשי שמים אינו כן [ואינו כלל בכל עונשי שמים, שהרי לא אמר כן אלא ביחס לישראל מחמת אהבתם, אך מכל מקום בעונשי שמים אין כלל מוחלט של 'קים ליה בדרבה מיניה' ו'כדי רשעתו', ובמקום אהבת ישראל - נידונים במיתה ובממון]. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
ובגמרא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/קה/א|קה.]]}}: תנא, הוא בעור הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי - 'בעור' שבא על בעיר [- אתונו], 'כושן רשעתים' - דעבד שתי רשעיות בישראל, אחת בימי יעקב [- שרדף אחריו וביקש לעקור הכל. [[רש"י/סנהדרין/קה/א|רש"י]]] ואחת בימי שפוט השופטים [- לאחר מיתת יהושע, דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ג|שופטים ג]]}} "ויחר אף ה' בישראל ויתנם ביד כושן רשעתים"], ומה שמו - 'לבן הארמי' שמו. | ובגמרא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/קה/א|קה.]]}}: תנא, הוא בעור הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי - 'בעור' שבא על בעיר [- אתונו], 'כושן רשעתים' - דעבד שתי רשעיות בישראל, אחת בימי יעקב [- שרדף אחריו וביקש לעקור הכל. [[רש"י/סנהדרין/קה/א|רש"י]]] ואחת בימי שפוט השופטים [- לאחר מיתת יהושע, דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ג|שופטים ג]]}} "ויחר אף ה' בישראל ויתנם ביד כושן רשעתים"], ומה שמו - 'לבן הארמי' שמו. | ||
ובמגלה עמוקות {{ממ|[[מגלה עמוקות/יתרו|פרשת יתרו]]}} ביאר על פי זה מה שנמצא במסורה ב' פעמים 'כי ברח' בפסוק | ובמגלה עמוקות {{ממ|[[מגלה עמוקות/יתרו|פרשת יתרו]]}} ביאר על פי זה מה שנמצא במסורה ב' פעמים 'כי ברח' בפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לא#כב|בראשית לא כב]]}} "ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח", ובפסוק {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יד#ה|שמות יד ה]]}} "ויגד למלך מצרים כי ברח העם". וביאר המגלה עמוקות על פי מאמר הזוהר {{ממ|בא לג.}} שאיוב היה מיועציו של פרעה, וכשרצה פרעה להורגם, אמר לו טול מממונם ושלוט על גופם בעבודה קשה ואל תקטלם - דהיינו שלקח ממונם של ישראל ואחר כך לקו בגופם, ואם כן קיים בהם 'שתי רשעיות', נגד דין התורה שלא יעשה אלא 'כדי רשעתו' - משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות, ולוקה ואינו משלם. ודבר זה נרמז במסורה, שהגורם לכך שעשה לבן שתי רשעיות שעל כך נקרא 'כושן רשעתים' הוא מה ששמע לעצתו של איוב שייעץ כן לפרעה לעשות שתי רשעיות לחייבם מלקות וממון. | ||
ולפי זה היה נראה ליישב באופן נוסף את קושיית השל"ה ומהר"ש צילטץ, מדוע נידונו המצרים בעונש מיתה וממון - והטעם לפי שכל מידותיו של הקב"ה מידה כנגד מידה, וכיון שהם "דנו" את ישראל ב'שתי רשעיות' - במלקות וממון, לכך גם קיבלו את עונשם ב'שתי רשעיות' - במיתה וממון. | ולפי זה היה נראה ליישב באופן נוסף את קושיית השל"ה ומהר"ש צילטץ, מדוע נידונו המצרים בעונש מיתה וממון - והטעם לפי שכל מידותיו של הקב"ה מידה כנגד מידה, וכיון שהם "דנו" את ישראל ב'שתי רשעיות' - במלקות וממון, לכך גם קיבלו את עונשם ב'שתי רשעיות' - במיתה וממון. | ||