אגלי טל/הקדמה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{גופן|4||'''ויען'''}} אברהם ויאמר הפעם אודה ה' אשר מיושבי ביהמ"ד שם חלקי. ומעודי ממבקשי חכמת התורה הייתי. ועוד כד הוינא טליא למדני {{מידע|אדאמ"ו זצ"ל|זאב נחום בורנשטיין}} דרכי פלפול. וכד הוינא כבר עשר חדושים חדשתי. אח"כ נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי {{מידע|אדומו"ר זצ"ל '''מקאצק'''|מנחם מנדל מקוצק}} מקור החכמה והתבונה. ממנו דרכי העיון למדתי. וממנו נתועדתי מה יקרא חדושי תורה באמת. כי לא כל הפלפולים חדושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחדושים. ומעודי היה דרכי לכתוב חדושי אשר חנני ד'. אך להדפיס הדברים להפיצם על פני תבל לא עלה על דעתי ואין לך יפה מן הצניעות. ואם יהיה מן השמים שיובאו הדברים לדפוס יהיה לאחר מאה שנים. כה היה מחשבתי. אך בזאת בחרתי ללמוד עם תלמידים מקשיבים. ללמד לבני יהודה קשת ללחום מלחמתה של תורה. כי בזה"ז שתורה שבע"פ כתובה. המצוה ללמד. הוא ללמד דרכי הלימוד. אך כעת לעת זקנתי בעונותי גבר עלי חולי השיעול ר"ל. ולא יכלתי ללמוד עם תלמידים. ונצטערתי מאד על זה. כי מצוה עלינו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. וללמד גדול יותר מן ללמוד כהא דכתובות {{ממ|[[בבלי/כתובות/יז/ב|יז:]]}} למאן דמתני לית ליה שיעורא. וכמו שהמחטיא את הרבים גדול עונו מנשוא. כמו כן להיפך במדה טובה מרובה המזכה את הרבים בתורה אין סוף למתן שכרו. ובכן נפשי עגומה עלי על מניעתי מעבודה הגדולה הזאת לעת זקנתי. ובר"פ השוכר את הפועלים {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/פג/ב|ב"מ פג:]]}} בפסוק יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב. יצאו צדיקים לקבל שכרן ולעבודתו עדי ערב במי שהשלים עבודתו עדי ערב פירש"י עד יום מותו. אמרתי לתקן מעט להדפיס חדושים. ותלמידים ההוגים בו ילמדו מתוכו דרכי לימוד. ובאתי להזכיר פה היות כי שמעתי שבזה"ז עיקר עיון הצעירים בסברות. ולא בפשט ולא בבירור השיטות [כל שיטה ושיטה איך יפרש את הגמרא לפי שיטתו] ושתי אלה גם המה העיקר להלכה. ושמעתי ממו"ח זצ"ל שגם בזמנו התרעם על העולם אשר מעיינים מעט בהלכה מני' ובי', ואותי הזהיר מאד לישא וליתן גם בפשט כעין ספר מהרש"א וספר מהרשש"ך. ובספרי ימצא הרבה פלפולים גם בפשט ובירור השיטות בעזה"י ואם יאבו התלמידים לקבל ממני גם דרך זה הוא העיון בפשט ובירור השיטות יהיה להם לטובה גדולה. ועוד אם יהיה ברצון השי"ת שיתברכו הדברים בלב המעיינים יכולין לחדש מתוך דברי חדושים אחרים להבין דבר מתוך דבר כמאמר הש"ס חגיגה {{ממ|[[בבלי/חגיגה/ג/ב|ג:]]}} מה נטיעה זו פרה ורבה אף דברי תורה פרין ורבין. בזאת אקיים מעט המצוה ללמד:

{{גופן|4||'''ובחרתי'''}} להדפיס תחלה בהלכות שבת. יען שבש"ס סוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/לז/א|לז.]]}} שכל מצוה ומצוה נכרתו עליה ארבעה בריתות ללמוד וללמד לשמור ולעשות. ומבואר שללמוד וללמד הוא מחלקי המצוה{{שוליים|*)|1}}. ומובן שכשם ששמירת שבת שקול ככל המצות. כן ללמוד בהלכות שבת שקול כללמוד וללמד בכל המצות:

{{גופן|4||'''ובזה'''}} יובן מאמר חכמינו ז"ל {{ממ|[[בבלי/שבת/קיח/ב|שבת קיח:]]}} ששבת מביא גאולה עפ"י דברי האר"י ז"ל בפסוק כי גר יהיה זרעך שכל הגליות באים מחמת פגם הברית. ממילא שבת שמתקן זה הפגם מביא גאולה{{שוליים|*)|2}}:

{{גופן|4||'''ועפ"י'''}} זה יובן נחיצת הלימוד בהלכות שבת לתיקון פגם זה. כי תיקון הברית תלוי ביותר בלימוד התורה. וביותר בלימוד התורה בעיון. עפ"י מה ששמעתי מאדומו"ר זצ"ל בפי' דברי הזוה"ק שעל חטא שז"ל אינו מועיל תשובה משום דתשובה הוא מלב כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ו#י|ישעיה ו י]]}} ולבבו יבין ושב וגו'. ופגם שבזרע הוא במוח והרי הקלקול למעלה ממקום התיקון. וכן מצאתי בס' זרע קודש. וע"כ עיון הלכה שהוא במוח. וכ"ש מי שמחדש חדושים הרי התיקון ג"כ במוח. ובזוה"ק דבגלותא בתראה אתקיים בהו וימררו את חייהם בעבודה קשה זו קושיא בחומר דא ק"ו ובלבנים דא ליבון הלכה ובכל עבודה בשדה דא ברייתא את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך דא תיקו. הרי דכמו שהיה התיקום במצרים מפגם הוצאת שז"ל כידוע ע"י שיעבוד ועבודה גופנית. כ"כ נעשה התיקון ע"י יגיעה ועיון בלימוד התורה והטעם כנ"ל מפני שהתיקון הוא במוח. ומעתה יובן שהלימוד ועיון בהלכות שבת שמצות שבת בעצמה היא תיקון על פגם הברית על אחת כמה וכמה שהלימוד הזה הוא תיקון עצום לחטא זה. ואף שלאו כל אדם זוכה ללמוד תורה לשמה כבר אמרו חכמינו ז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה [ובלבד שלא ילמוד לקנתר ח"ו שבזה עוד מוסיף כח בחיצונים חלילה והוא ממש חטא שז"ל ר"ל]: