בבלי/ברכות/ט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:
לבם אחורנית]]<ref>בכי"מ שנאמר כו' אחורנית ליתא, וכן ‏ליתא בב"נ ובילקוט. ונר' שכ"ה נכון דלקמן ל"א ב' אדרבא דרשו מהאי קרא דאליהו הטיח דברים כלפי מעלה {{ממ|דק"ס}}.</ref>: {{ש}}'''[[משנה/ברכות/א#ב|מתני']]''' מאימתי קורין את  
לבם אחורנית]]<ref>בכי"מ שנאמר כו' אחורנית ליתא, וכן ‏ליתא בב"נ ובילקוט. ונר' שכ"ה נכון דלקמן ל"א ב' אדרבא דרשו מהאי קרא דאליהו הטיח דברים כלפי מעלה {{ממ|דק"ס}}.</ref>: {{ש}}'''[[משנה/ברכות/א#ב|מתני']]''' מאימתי קורין את  
שמע בשחרית משיכיר<ref>בכי"מ את שמע '''בשחרין משיכירו''' בין תכלת כו', וכ"ה בשחרין בירושלמי ובבה"ג ובסרע"ג ד' ג' א' ובאו"ז הל' ק"ש סי' י"ג וברוקח סי' ש"כ וכ"ה במשניות ד' נאפולי וברי"ף‏ לפנינו איתא בשחרית אך הרא"ה העתיק לדברי הרי"ף בשחרין. וכתב הרמ"ע מפאנו בתשובותיו סי' א' ושמעינן לתנאי קמאי דתנו בערבין ובשחרין תרוייהו בנון. ובד' שונצינו ווינציא ר"פ כתוב ‏'''בשח''''‏ בקו על הח' והמדפיסים שאחריהם פשטוהו בשחרית וכן בריש המס' כתוב בד' שונצינו ‏'''בער'''' תחת בערבין. שיכירו, ונכון הוא כדפתח בלשון רבים {{ממ|דק"ס}}.</ref> בין תכלת ללבן ר'  
שמע בשחרית משיכיר<ref>בכי"מ את שמע '''בשחרין משיכירו''' בין תכלת כו', וכ"ה בשחרין בירושלמי ובבה"ג ובסרע"ג ד' ג' א' ובאו"ז הל' ק"ש סי' י"ג וברוקח סי' ש"כ וכ"ה במשניות ד' נאפולי וברי"ף‏ לפנינו איתא בשחרית אך הרא"ה העתיק לדברי הרי"ף בשחרין. וכתב הרמ"ע מפאנו בתשובותיו סי' א' ושמעינן לתנאי קמאי דתנו בערבין ובשחרין תרוייהו בנון. ובד' שונצינו ווינציא ר"פ כתוב ‏'''בשח''''‏ בקו על הח' והמדפיסים שאחריהם פשטוהו בשחרית וכן בריש המס' כתוב בד' שונצינו ‏'''בער'''' תחת בערבין. שיכירו, ונכון הוא כדפתח בלשון רבים {{ממ|דק"ס}}.</ref> בין תכלת ללבן ר'  
אליעזר אומר בין תכלת לכרתי (וגומרה)<ref>בכי"מ '''משיכירו''' בין תכלת '''לכרתי עד''' הנץ החמה, וכן ליתא וגומרה בב"נ ובירושלמי ובבה"ג וברי"ף וברא"ש ד' ווינציא ‏(ובדפוסים האחרונים הכניסוהו בטעות מהגמ' ועי' מעיו"ט ותוי"ט)‏ ובאו"ז שם ובחי' הרשב"א ובפסקי רי"ד ולא מצאתי לאחד מהראשונים שהעתיק מילת וגומרה ועי' בת' רמ"ע שם ואית דמתנו וגומרה עד הנץ החמה כו'.‏ וע"פ דברי התוי"ט מחקו בדפוסים האחרונים ‏"וגומרה עד הנץ החמה"‏ וטעות הוא דתיבת עד הנה"ח ודאי דגרסינן במשנה וכמו דאמרינן לקמן כ"ה ב' לימא תנן סתמא כר"א דאמר עד הנה"ח וכ"ה בכל הראשונים {{ממ|דק"ס}}.</ref> עד  
אליעזר אומר בין תכלת לכרתי (וגומרה)<ref>בכי"מ '''משיכירו''' בין תכלת '''לכרתי עד''' הנץ החמה, וכן ליתא וגומרה בב"נ ובירושלמי ובבה"ג וברי"ף וברא"ש ד' ווינציא ‏(ובדפוסים האחרונים הכניסוהו בטעות מהגמ' ועי' מעיו"ט ותוי"ט)‏ ובאו"ז שם ובחי' הרשב"א ובפסקי רי"ד ולא מצאתי לאחד מהראשונים שהעתיק מילת וגומרה ועי' ב[[שו"ת רמ"ע מפאנו/א|ת' רמ"ע שם]] ואית דמתנו וגומרה עד הנץ החמה כו'.‏ וע"פ דברי התוי"ט מחקו בדפוסים האחרונים ‏"וגומרה עד הנץ החמה"‏ וטעות הוא דתיבת עד הנה"ח ודאי דגרסינן במשנה וכמו דאמרינן לקמן כ"ה ב' לימא תנן סתמא כר"א דאמר עד הנה"ח וכ"ה בכל הראשונים {{ממ|דק"ס}}.</ref> עד  
הנץ{{הערה|וגומרה עד הנץ. נ"ב ר"א הוא דקאמר לה עיין לקמן [[בבלי/ברכות/כה/ב|דף כ"ה ריש ע"ב]] {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} החמה ר' יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך<ref>בכי"מ דרך '''בני''' מלכים, וכ"ה במשניות ובירושלמי ובבה"ג וברי"ף וברא"ש ובכל הראשונים. ועי' מ"ש לעיל ד' ג' ב' {{ממ|דק"ס}}.</ref> מלכים לעמוד בשלש  
הנץ{{הערה|וגומרה עד הנץ. נ"ב ר"א הוא דקאמר לה עיין לקמן [[בבלי/ברכות/כה/ב|דף כ"ה ריש ע"ב]] {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} החמה ר' יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך<ref>בכי"מ דרך '''בני''' מלכים, וכ"ה במשניות ובירושלמי ובבה"ג וברי"ף וברא"ש ובכל הראשונים. ועי' מ"ש לעיל ד' ג' ב' {{ממ|דק"ס}}.</ref> מלכים לעמוד בשלש  
שעות הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה: {{ש}}'''גמ'''' מאי בין  
שעות הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה: {{ש}}'''גמ'''' מאי בין  

תפריט ניווט