בבלי/ברכות/ט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

רבנן לאחר י"ח ברכות לימרו מעיקרא<ref>בכי"מ משמע '''מעיקרא''' ומשמע '''לבסוף לימרינהי מעיקרא טעמא מאי תקינו''' רבנן לאחר י"ח ברכות, וכ"ה משמע מעיקרא כו'‏ בב"נ ובאה"ת ובחי' הרשב"א ובשט"מ {{ממ|דק"ס}}.</ref> א"ר יהודה בריה דר' שמעון בן פזי<ref>יהיו לרצון אמרי פי '''וגו' תהא''' בתפלה של ערבית והא אר"י וכו' לתפלת של '''ערבית אר"א''' תהא בתפלת המנחה ר"א אמר אפילו תימא '''בכולהו וכיון''' דקבעוה רבנן בתפלה כתפלה אריכתא '''דמיא מכדי''' האי יהיו לרצון אמרי פי משמע '''מעיקרא''' ומשמע '''לבסוף לומרה מעיקרא הואיל''' ולא אמרו דוד אלא לאחר י"ח פרשיות וכו' (הרשב"א גורס גם כן כך ולא כמ"ש בנוסחתינו ומשמע מעיקרא דבעינן למימר ועיין בס' סמיכת חכמים שהקשה לפי גי' היה לו לומר ג"כ לבסוף דאמרי ע"ש ולפי גי' הכ"י וגי' הרשב"א לק"מ) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}, ובב"נ ליתא ‏"א"ר יהודה בריה דר"ש בן פזי" {{ממ|דק"ס}}.</ref> הואיל ולא אמרו דוד אלא לאחר  

י"ח פרשיות לפיכך תקינו רבנן לאחר י"ח ברכות<ref>בכי"מ פרשיות '''אף חכמים לא תקנוהו אלא''' לאחר י"ח ברכות, ולשון יפה הוא {{ממ|דק"ס}}.</ref>. הני י"ח י"ט הויין אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשה  

של רשעים שנאמר [[תנ"ך/תהלים/קד#לה|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה]]. הני ק"ג ק"ד הויין  

אלא שמע מינה אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשה היא דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן