12,100
עריכות
בבלי/ברכות/ה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(מדק"ס וחומת אש) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה<ref>בכי"מ '''תנא''' לוחות '''האבן זו תורה והתורה אלו משנה''' והמצוה '''אלו מצות כמשמען'''. ובגליון, לוחות '''האבן כמשמעו והתורה זו''' מקרא כו' כאשר בדפוס. "תנא" הוא ט"ס וכגי' הכ"י כ"ה גם ב{{ממק|בית נתן}} ובילקוט שם (ושם הגי' חוקים ומשפטים אלו הדינין וט"ס כי לא הוזכר במקרא) ובבה"ג שם ובס' הרוקח שורש קבלת חכמים ובהשגות הרמב"ן על ס' המצות שורש א' וגי' הדפוס נוח יותר {{ממ|דק"ס}}}.</ref> אשר | הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה<ref>בכי"מ '''תנא''' לוחות '''האבן זו תורה והתורה אלו משנה''' והמצוה '''אלו מצות כמשמען'''. ובגליון, לוחות '''האבן כמשמעו והתורה זו''' מקרא כו' כאשר בדפוס. "תנא" הוא ט"ס וכגי' הכ"י כ"ה גם ב{{ממק|בית נתן}} ובילקוט שם (ושם הגי' חוקים ומשפטים אלו הדינין וט"ס כי לא הוזכר במקרא) ובבה"ג שם ובס' הרוקח שורש קבלת חכמים ובהשגות הרמב"ן על ס' המצות שורש א' וגי' הדפוס נוח יותר {{ממ|דק"ס}}}.</ref> אשר | ||
כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה | כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה | ||
מסיני<ref>בכי"מ זה '''תלמוד''' מלמד שכולם ניתנו '''לו''' למשה '''בסיני''', וכ"ה "תלמוד" בד' שונצינו ווינציא וקראקא ובילקוט ובבה"ג ובע"י הראשון והצענזור הוא ששינהו בד' בסילאה וממנו בכל הדפוסים החדשים. וכ"ה "בסיני" בע"י ובילקוט ובבה"ג {{ממ|דק"ס}}.</ref>: א"ר יצחק<ref>בכי"מ א"ר '''אלעזר''', וכ"ה ב{{ממק|בית נתן}} ובע"י הראשון ובילקוט תהילים קמ"ח וברי"ף וברא"ש ובפסקי רי"ד ובכל הראשונים שהביאו מימרא זו. ובסמוך גרסי '''אמר''' ר' יצחק {{ממ|דק"ס}}.</ref> כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות<ref>בכי"מ חרב '''פיפיות''', וכ"ה ברי"ף. ובד' שונצינו ווינציא הגי' של שתי '''פיפיות''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> בידו שנאמר [[תנ"ך/תהלים/קמט#ו|רוממות אל בגרונם | מסיני<ref>בכי"מ זה '''תלמוד''' מלמד שכולם ניתנו '''לו''' למשה '''בסיני''', וכ"ה "תלמוד" בד' שונצינו ווינציא וקראקא ובילקוט ובבה"ג ובע"י הראשון והצענזור הוא ששינהו בד' בסילאה וממנו בכל הדפוסים החדשים. וכ"ה "בסיני" בע"י ובילקוט ובבה"ג {{ממ|דק"ס}}.</ref>: א"ר יצחק<ref>בכי"מ א"ר '''אלעזר''', וכ"ה ב{{ממק|בית נתן}} ובע"י הראשון ובילקוט תהילים קמ"ח וברי"ף וברא"ש ובפסקי רי"ד ובכל הראשונים שהביאו מימרא זו. ובסמוך גרסי '''אמר''' ר' יצחק {{ממ|דק"ס}}. עיין בספר מנחת שמואל שהקשה לפי גרסתינו ואר"י לכאורה תרתי למה לי לפירש"י לעיל ד"ה כאלו דקאי גם כן על המזיקין אבל גירסת הרי"ף והרא"ש בקמייתא א"ר אלעזר וגרס במימרא שניה אמר ר' יצחק ולא ואמר ואתי שפיר עכ"ל {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}.</ref> כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות<ref>בכי"מ חרב '''פיפיות''', וכ"ה ברי"ף. ובד' שונצינו ווינציא הגי' של שתי '''פיפיות''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> בידו שנאמר [[תנ"ך/תהלים/קמט#ו|רוממות אל בגרונם | ||
וחרב פיפיות בידם]] מאי משמע אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי מרישא דענינא דכתיב [[תנ"ך/תהלים/קמט#ה|יעלזו חסידים בכבוד | וחרב פיפיות בידם]] מאי משמע אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי מרישא דענינא דכתיב [[תנ"ך/תהלים/קמט#ה|יעלזו חסידים בכבוד | ||
ירננו על משכבותם]] וכתיב בתריה [[תנ"ך/תהלים/קמט#ו|רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם]]. ואמר רבי יצחק כל הקורא קריאת | ירננו על משכבותם]] וכתיב בתריה [[תנ"ך/תהלים/קמט#ו|רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם]]. ואמר רבי יצחק כל הקורא קריאת | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ואיננו ואין רשף אלא יסורין שנאמר מזי רעב ולחומי רשף אמר ליה רבי יוחנן הא אפילו תינוקות של בית רבן | ואיננו ואין רשף אלא יסורין שנאמר מזי רעב ולחומי רשף אמר ליה רבי יוחנן הא אפילו תינוקות של בית רבן | ||
יודעין אותו שנאמר [[תנ"ך/שמות/טו#כו|ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת | יודעין אותו שנאמר [[תנ"ך/שמות/טו#כו|ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת | ||
כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך]] אלא כל<ref>בכי"מ אלא '''אימא הכי''' כל '''מי''' שאפשר לו, והיא גי' ישרה וכ"ה ב{{ממק|בית נתן}} ובע"י {{ממ|דק"ס}}.</ref> שאפשר לו לעסוק בתורה | כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך]] אלא כל<ref>בכי"מ אלא '''אימא הכי''' כל '''מי''' שאפשר לו, והיא גי' ישרה וכ"ה ב{{ממק|בית נתן}} ובע"י {{ממ|דק"ס}}. </ref> שאפשר לו לעסוק בתורה | ||
ואינו עוסק הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו שנא' [[תנ"ך/תהלים/לט#ג|נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר]] ואין | ואינו עוסק<ref>ב{{ממק|בית נתן}} והישר בעיניו '''תעשה אלא אימא''' כל '''שאינו עוסק בתורה''' הקב"ה מביא וכו'.</ref> הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו שנא' [[תנ"ך/תהלים/לט#ג|נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר]] ואין | ||
טוב אלא תורה שנאמר [[תנ"ך/משלי/ד#ב|כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו]]. אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא | טוב אלא תורה שנאמר [[תנ"ך/משלי/ד#ב|כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו]]. אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא | ||
בר פפא<ref>בכי"מ נוסף '''ואמרי לה במערבא משמיה דר' אבא בר מרי''', ובילקוט משלי ד' הגי' משמיה '''דרבא''' בר מרי וכ"ה נכון וכן מצאנוהו בסנהדרין ק' א' ובזבחים צ' ב' {{ממ|דק"ס}}.</ref> בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב ולוקח | בר פפא<ref>בכי"מ נוסף '''ואמרי לה במערבא משמיה דר' אבא בר מרי''', ובילקוט משלי ד' הגי' משמיה '''דרבא''' בר מרי וכ"ה נכון וכן מצאנוהו בסנהדרין ק' א' ובזבחים צ' ב' {{ממ|דק"ס}}.</ref> בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב ולוקח | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
יאריך ימים]] ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו שנא' [[תנ"ך/ישעיה/נג#י|וחפץ ה' בידו יצלח]] פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי | יאריך ימים]] ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו שנא' [[תנ"ך/ישעיה/נג#י|וחפץ ה' בידו יצלח]] פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי | ||
אחא בר חנינא<ref>בכי"מ '''ומה הן יסורין של אהבה''' פליגי בה ר' יעקב בר אידי ור' אחא בר '''חיננא'''. בר חיננא, וגי' הדפוס נכון כי לא שכיח עוד ר"א בר חיננא {{ממ|דק"ס}}.</ref> חד אמר אלו הם יסורין של אהבה כל שאין בהן בטול תורה שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו | אחא בר חנינא<ref>בכי"מ '''ומה הן יסורין של אהבה''' פליגי בה ר' יעקב בר אידי ור' אחא בר '''חיננא'''. בר חיננא, וגי' הדפוס נכון כי לא שכיח עוד ר"א בר חיננא {{ממ|דק"ס}}.</ref> חד אמר אלו הם יסורין של אהבה כל שאין בהן בטול תורה שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו | ||
יה ומתורתך תלמדנו וחד אמר אלו הם יסורין של אהבה<ref>בכי"מ ח"א '''כל''' שאין בהן בטול תורה '''וח"א כל שאין בהן בטול תפלה מאן דאמר כל שאין בהם בטול תורה''' דכתיב אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו '''ומ"ד''' כל שאין בהם בטול תפלה דבכתיב ברוך כו', וב{{ממק|בית נתן}} הגי' ח"א כל יסורין שיש בהם בטול תורה אינן יסורין של אהבה שנא' אשרי כו' ואידך אמר כל יסורין שיש בהם ביטול תפלה אינן יסורין של אהבה שנא' כו' והוא מעורבב משתי הנוסחאות. ובד' ווינציא בסילאה וקראקא הגיהו '''אלו הן''' יסורין שאין כו' ותיבות "של אהבה" ליתא וט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> כל שאין בהן בטול תפלה שנאמר [[תנ"ך/תהלים/סו#כ|ברוך אלהים | יה ומתורתך תלמדנו וחד אמר אלו הם יסורין של אהבה<ref>בכי"מ ח"א '''כל''' שאין בהן בטול תורה '''וח"א כל שאין בהן בטול תפלה מאן דאמר כל שאין בהם בטול תורה''' דכתיב אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו '''ומ"ד''' כל שאין בהם בטול תפלה דבכתיב ברוך כו', וב{{ממק|בית נתן}} הגי' ח"א כל יסורין שיש בהם בטול תורה אינן יסורין של אהבה שנא' אשרי כו' ואידך אמר כל יסורין שיש בהם ביטול תפלה אינן יסורין של אהבה שנא' כו' והוא מעורבב משתי הנוסחאות. ובד' ווינציא בסילאה וקראקא הגיהו '''אלו הן''' יסורין שאין כו' ותיבות "של אהבה" ליתא וט"ס {{ממ|דק"ס}}. וכ' ב{{ממק|בית נתן}} על הגי' כל יסורין שיש בהם ביטול תורה כו' וז"ל עיין בס' {{ממק|חכמת מנוח}} שמביא גירסה זו.</ref> כל שאין בהן בטול תפלה שנאמר [[תנ"ך/תהלים/סו#כ|ברוך אלהים | ||
אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי]] אמר להו רבי אבא בריה דר' חייא בר אבא הכי אמר ר' חייא בר אבא<ref>"הכי א"ר חייא בר אבא" ליתא בכי"מ, ואי' בגליון, וכן ליתא במנוה"מ שם וצ"ל בשניהם הכי א"ר יוחנן וכ"ה ב{{ממק|בית נתן}}. והגרי"ב הגיה א"ר אבא א"ר יוחנן וכ"ה בע"י הראשון. ובאגדות התלמוד הגי' א"ל ר' '''אחא''' ברי' דרחב"א כו' אלו ואלו '''ודאי''' יסורין כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> | אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי]] אמר להו רבי אבא בריה דר' חייא בר אבא הכי אמר ר' חייא בר אבא<ref>"הכי א"ר חייא בר אבא" ליתא בכי"מ, ואי' בגליון, וכן ליתא במנוה"מ שם וצ"ל בשניהם הכי א"ר יוחנן וכ"ה ב{{ממק|בית נתן}}. והגרי"ב הגיה א"ר אבא א"ר יוחנן וכ"ה בע"י הראשון. ובאגדות התלמוד הגי' א"ל ר' '''אחא''' ברי' דרחב"א כו' אלו ואלו '''ודאי''' יסורין כו' {{ממ|דק"ס}}. וכתב ב{{ממק|בית נתן}} על הגי' הכי אמר ר' יוחנן וז"ל ועה"ג מה שהגיה ר"י פיק ז"ל וכן במ"ק דף כ"ב א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כגי' הכ"י ועפ"י גי' זו ממילא בטלין דברי תולדות יעקב שיטה על ברכות שכ' וז"ל מזה מוכח דתרי ר' חייא בר אבא הוו דאל"כ קשה האיך הזכיר בשמו הא כתב הב"י בי"ד סי' ר"מ סעיף ב' וז"ל לא יקרא בשמו לא בחייו ולא במותו אלא אומר אבא מארי אלא ע"כ דתרי ר' חייא בר אבא הוה ושם ר' חייא הוא שם שרגילין בו ומותר לקרות אחרים שלא בפניו עש"ב.</ref> | ||
א"ר יוחנן אלו ואלו יסורין של אהבה הן שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח אלא מה ת"ל ומתורתך תלמדנו | א"ר יוחנן אלו ואלו יסורין של אהבה הן שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח אלא מה ת"ל ומתורתך תלמדנו | ||
אל תקרי תלמדנו אלא תלמדנו דבר זה מתורתך תלמדנו ק"ו משן ועין מה שן ועין<ref>בד' שונצינו "מה שין ועין" ליתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> שהן אחד מאבריו של אדם | אל תקרי תלמדנו אלא תלמדנו דבר זה מתורתך תלמדנו ק"ו משן ועין מה שן ועין<ref>בד' שונצינו "מה שין ועין" ליתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> שהן אחד מאבריו של אדם | ||