עונג שבת/תפלת שחרית: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשך יבוא בל''נ
אין תקציר עריכה
(המשך יבוא בל''נ)
שורה 153: שורה 153:
{{אות סעיף|ט}} תכנת שבת מיוסד באלפא ביתא תשר"ק צפע"ס
{{אות סעיף|ט}} תכנת שבת מיוסד באלפא ביתא תשר"ק צפע"ס
מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל לפי שהיא נשמעת על
מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל לפי שהיא נשמעת על
הגאולה
הגאולה. והגאולה עתיד' להיו' בשביל שמירת שבת כמה
דתימא לסריסי' אשר ישמרו שבתותי וכתיב בתרי'
והביאותים אל הר קדשי. וכיצד נשמעת הגאול'. תשר"ק
אשרק' להם ואקבצ'. צפע"ס יטפו הרים{{הערה|'''ההרים''' {{ממ|[[תנ"ך/יואל/ד#יח|יואל ד יח]]}}.}} עסיס לשון צף
וטף אחד הוא אשר הציף תרגום דאטיף. נמל"ך והיה ה'
למלך. יטח"ז יט"ו שכם אחד לעבדו. וכתיב כי עין בעין
יראו בשוב ה' ציון. והד"ג ב"א יבא לויתן יכרו עליו
חברים: (מצאתי בספר):
 
{{אות סעיף|י}} נעריצך וכו' תיקנו ע"פ תוס' סנהדרין דף ל"ז ע"ב{{הערה|[[תוספות/סנהדרין/לז/ב#מכנף|ד"ה מכנף]].}}
בתשוב' גאוני' שאין בני א"י אומרי' קדושה אלא בשבת
דכתיב גבי חיו' שש כנפי' לאחד וכל כנף א' אומר שירה
א' ביום בששת ימי המעשה וכשמגיע שבת אומרים החיו'
לפני המקו' רבש"ע אין לנו כנף עוד והקב"ה משיב להם
יש לי עוד כנף בארץ שאומר שיר' שנ' מכנף הארץ זמירו'
שמענו (תוספ')
 
{{אות סעיף|יא}} תקנו לומר אין כאלהינו בשבת לפי שאין מתפללים י"ח
ברכו' כי אם שבע וד"פ אנו אומרי' אין כאלהינו וד"פ
נודה וד"פ מי "אין "מי "נודה ר"ת אמ"ן. וד"פ ברוך. וד"פ
אתה. הרי נראה כאומר י"ב פעמי' אמן וז' ברכו' אנו
מתפללי' הרי י"ט נגד י"ט ברכות שאנו מתפללי' בחול.
ומעתה אין אנו חסרי' כלל. (מצאתי בספר)
 
{{אות סעיף|יב}} לבאר בסוד סמני הקטרת הסממני'. דע כי קריאת
פטום הקטורת יש בו סגולה להבריח כל סנקליטין של
מלך. וכן אמרו רז"ל על פסוק זאת תורת העולה וכו' אמנם
הטעם היו' סממני הקטורת י"א סממני' לא פחות ולא
יותר ללמדנו שכל צבור שיש ביניהם רשע אחד אל יוציאוהו
מביניהם ולא יעכבוהו מלהתפלל עמהם. ואל יעלו בדעתם
שיפסידו בהשתתף תפלת רשעי' עמהם אדרבה יגיע להם
תועל' ולא הפסד. כי כשיעיינו למעלה ערך תפלתו לפי
ערך תפלת רשע יראו יותר חשובים ממה שהם. וגם הרשע
ירויח כי בהתחבר תפלתו עמהם חוזרת להיות חשובה וזהו
כשיהי' י' צדיקי' וא' נחשבי' כלם י"א צדיקים. אך אין כח
בט' צדיקי' לבטל פסול תפלת רשע א' ואם הם ב' רשעי'
בתוך הציבור צריך שיהי' ך' צדיקים כדי לבטל ב' רשעים.
ולזה היה בסמני קטרת י' סממני' טובים לבטל ריח חלבנה
שריחה רע. והנה הא' מהם צרי והב' לבונה ר"ת צ"ל וג'
צפורן וראש התיבה צ' והד' חלבנה ר"ת צ"ח: ופי' צרי
לבן שרומז למדת החסד וע"ש שישראל מכוסי' תחת צל
החסד ע"י סוד סגולת הקטורת בשעת הכעס להחליש כח
סנקליטין של מלך ולהבריחו והה' מור והו' קציעה והז'
נרד והח' כרכום ר"ת מקנ"ך וישראל הם המקנה של
הקב"ה שנא' ואתנה צאני צאן מרעיתי והט' קושט והי'
קילופה וי"א קנמון ר"ת קדוש קדוש קדוש לרמוז לקק"ק ה'
צבאות ולרמוז שישראל הם מקנה של הקב"ה הנקרא צ"ח
על ידי סוד הדעת להנצל מסנקליטין של מלך. והד' סממנים
הראשונים היו מביאים מכל א' ע' ע' מנים וד' פעמי'
ע' עולה ר"פ שהם סנקליטין של מלך שצורתן עגל ונקרא
פ"ר רפ"ו ידיו. והד' סממני' אחרי' בכל א' י"ו מנה וד'
פעמי' י"ו עולה ס"ד שהם ר"ת "סייעתא "דשמיא. וכשתחבר
מנין ס"ד עם מנין ר"פ יעלו שמ"ד לרמוז שהם סנקליטין
של מלך שמו שמ"ד וכונתו לעשות שמ"ד שנאמר ויאמר
להשמידם לולי משה וגו'. והקושט שנים עשר רמז שי"ב
שבטים הם זרעו של יעקב הנקרא אמת תרגום קשוט.
וכשתחבר מנין י"ב לשמ"ד יעלו שנ"ו לשון שינוי לרמז
שנהפך כעס המלך לרצון והקלופ' שלשה לרמז שבכחו
נתפשטו ג' קליפו' המסבבים לישראל ונכרתו כדכתיב כל
גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם סבוני גם סבבוני בשם ה' כי אמילם וכשתחשו' ג'
קלופות עם שנ"ו רמז לשטן נהפך ונקרא שנ"ט שנט"ה למות
בסוד ריח הקטורת קנמון ט' לרמז שהקטורת גורם טובה
לישראל. וכשתחבר מנין ט' עם שנ"ט יעלו ס"ח גי' חיי"ם
וש' הוא סוד של שבת ר"ל שבזכות ג' אברהם יצחק ויעקב
ישראל ניצולי' בשבת ע"י סוד ריח הקטורת: (חסד לאברהם):
 
{{אות סעיף|יג}} שמעתי מחכם א' מה שאומרים אחר התפלה מימרא
של אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא תלמידי חכמים מרבי'
שלום לפי שיש בו ו' פעמים שלו' להכביד ו' כנפים של
סמא"ל שלא יתערער על התפלה: (שפתי כהן):
{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט