13,565
עריכות
אין תקציר עריכה |
(המשך יבוא בל''נ) |
||
שורה 153: | שורה 153: | ||
{{אות סעיף|ט}} תכנת שבת מיוסד באלפא ביתא תשר"ק צפע"ס | {{אות סעיף|ט}} תכנת שבת מיוסד באלפא ביתא תשר"ק צפע"ס | ||
מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל לפי שהיא נשמעת על | מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל לפי שהיא נשמעת על | ||
הגאולה | הגאולה. והגאולה עתיד' להיו' בשביל שמירת שבת כמה | ||
דתימא לסריסי' אשר ישמרו שבתותי וכתיב בתרי' | |||
והביאותים אל הר קדשי. וכיצד נשמעת הגאול'. תשר"ק | |||
אשרק' להם ואקבצ'. צפע"ס יטפו הרים{{הערה|'''ההרים''' {{ממ|[[תנ"ך/יואל/ד#יח|יואל ד יח]]}}.}} עסיס לשון צף | |||
וטף אחד הוא אשר הציף תרגום דאטיף. נמל"ך והיה ה' | |||
למלך. יטח"ז יט"ו שכם אחד לעבדו. וכתיב כי עין בעין | |||
יראו בשוב ה' ציון. והד"ג ב"א יבא לויתן יכרו עליו | |||
חברים: (מצאתי בספר): | |||
{{אות סעיף|י}} נעריצך וכו' תיקנו ע"פ תוס' סנהדרין דף ל"ז ע"ב{{הערה|[[תוספות/סנהדרין/לז/ב#מכנף|ד"ה מכנף]].}} | |||
בתשוב' גאוני' שאין בני א"י אומרי' קדושה אלא בשבת | |||
דכתיב גבי חיו' שש כנפי' לאחד וכל כנף א' אומר שירה | |||
א' ביום בששת ימי המעשה וכשמגיע שבת אומרים החיו' | |||
לפני המקו' רבש"ע אין לנו כנף עוד והקב"ה משיב להם | |||
יש לי עוד כנף בארץ שאומר שיר' שנ' מכנף הארץ זמירו' | |||
שמענו (תוספ') | |||
{{אות סעיף|יא}} תקנו לומר אין כאלהינו בשבת לפי שאין מתפללים י"ח | |||
ברכו' כי אם שבע וד"פ אנו אומרי' אין כאלהינו וד"פ | |||
נודה וד"פ מי "אין "מי "נודה ר"ת אמ"ן. וד"פ ברוך. וד"פ | |||
אתה. הרי נראה כאומר י"ב פעמי' אמן וז' ברכו' אנו | |||
מתפללי' הרי י"ט נגד י"ט ברכות שאנו מתפללי' בחול. | |||
ומעתה אין אנו חסרי' כלל. (מצאתי בספר) | |||
{{אות סעיף|יב}} לבאר בסוד סמני הקטרת הסממני'. דע כי קריאת | |||
פטום הקטורת יש בו סגולה להבריח כל סנקליטין של | |||
מלך. וכן אמרו רז"ל על פסוק זאת תורת העולה וכו' אמנם | |||
הטעם היו' סממני הקטורת י"א סממני' לא פחות ולא | |||
יותר ללמדנו שכל צבור שיש ביניהם רשע אחד אל יוציאוהו | |||
מביניהם ולא יעכבוהו מלהתפלל עמהם. ואל יעלו בדעתם | |||
שיפסידו בהשתתף תפלת רשעי' עמהם אדרבה יגיע להם | |||
תועל' ולא הפסד. כי כשיעיינו למעלה ערך תפלתו לפי | |||
ערך תפלת רשע יראו יותר חשובים ממה שהם. וגם הרשע | |||
ירויח כי בהתחבר תפלתו עמהם חוזרת להיות חשובה וזהו | |||
כשיהי' י' צדיקי' וא' נחשבי' כלם י"א צדיקים. אך אין כח | |||
בט' צדיקי' לבטל פסול תפלת רשע א' ואם הם ב' רשעי' | |||
בתוך הציבור צריך שיהי' ך' צדיקים כדי לבטל ב' רשעים. | |||
ולזה היה בסמני קטרת י' סממני' טובים לבטל ריח חלבנה | |||
שריחה רע. והנה הא' מהם צרי והב' לבונה ר"ת צ"ל וג' | |||
צפורן וראש התיבה צ' והד' חלבנה ר"ת צ"ח: ופי' צרי | |||
לבן שרומז למדת החסד וע"ש שישראל מכוסי' תחת צל | |||
החסד ע"י סוד סגולת הקטורת בשעת הכעס להחליש כח | |||
סנקליטין של מלך ולהבריחו והה' מור והו' קציעה והז' | |||
נרד והח' כרכום ר"ת מקנ"ך וישראל הם המקנה של | |||
הקב"ה שנא' ואתנה צאני צאן מרעיתי והט' קושט והי' | |||
קילופה וי"א קנמון ר"ת קדוש קדוש קדוש לרמוז לקק"ק ה' | |||
צבאות ולרמוז שישראל הם מקנה של הקב"ה הנקרא צ"ח | |||
על ידי סוד הדעת להנצל מסנקליטין של מלך. והד' סממנים | |||
הראשונים היו מביאים מכל א' ע' ע' מנים וד' פעמי' | |||
ע' עולה ר"פ שהם סנקליטין של מלך שצורתן עגל ונקרא | |||
פ"ר רפ"ו ידיו. והד' סממני' אחרי' בכל א' י"ו מנה וד' | |||
פעמי' י"ו עולה ס"ד שהם ר"ת "סייעתא "דשמיא. וכשתחבר | |||
מנין ס"ד עם מנין ר"פ יעלו שמ"ד לרמוז שהם סנקליטין | |||
של מלך שמו שמ"ד וכונתו לעשות שמ"ד שנאמר ויאמר | |||
להשמידם לולי משה וגו'. והקושט שנים עשר רמז שי"ב | |||
שבטים הם זרעו של יעקב הנקרא אמת תרגום קשוט. | |||
וכשתחבר מנין י"ב לשמ"ד יעלו שנ"ו לשון שינוי לרמז | |||
שנהפך כעס המלך לרצון והקלופ' שלשה לרמז שבכחו | |||
נתפשטו ג' קליפו' המסבבים לישראל ונכרתו כדכתיב כל | |||
גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם סבוני גם סבבוני בשם ה' כי אמילם וכשתחשו' ג' | |||
קלופות עם שנ"ו רמז לשטן נהפך ונקרא שנ"ט שנט"ה למות | |||
בסוד ריח הקטורת קנמון ט' לרמז שהקטורת גורם טובה | |||
לישראל. וכשתחבר מנין ט' עם שנ"ט יעלו ס"ח גי' חיי"ם | |||
וש' הוא סוד של שבת ר"ל שבזכות ג' אברהם יצחק ויעקב | |||
ישראל ניצולי' בשבת ע"י סוד ריח הקטורת: (חסד לאברהם): | |||
{{אות סעיף|יג}} שמעתי מחכם א' מה שאומרים אחר התפלה מימרא | |||
של אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא תלמידי חכמים מרבי' | |||
שלום לפי שיש בו ו' פעמים שלו' להכביד ו' כנפים של | |||
סמא"ל שלא יתערער על התפלה: (שפתי כהן): | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |