12,879
עריכות
תוספות/ברכות/ג/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הגהות הב"ח
(רווח מיותר) |
(הגהות הב"ח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''{{עוגן1|קשיא}} דר' מאיר אדר' מאיר.''' דלא מצי למימר בשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שעורא הוא דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפי' רש"י שפי' שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע"ש. {{הערה|גי' מהרש"ל. ורש"א גריס '''אי נמי'''. מסורת הש"ס.}}[וגם כן] לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש: | '''{{עוגן1|קשיא}} דר' מאיר אדר' מאיר.''' דלא מצי למימר בשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שעורא הוא דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפי' רש"י שפי' שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע"ש. {{הערה|גי' מהרש"ל. ורש"א גריס '''אי נמי'''. מסורת הש"ס.}}[וגם כן]{{הערה|דהיינו בע"ש. '''אי נמי''' לא מסתברא {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש: | ||
'''{{עוגן1|קשיא}} דרבי אליעזר אדרבי אליעזר.''' דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא{{הערה|[[צל"ח/ברכות/ג/א|צל"ח]], [[מצפה איתן/ברכות/ג/א|מצפה איתן]], [[לחם סתרים/ברכות/ג/א|לחם סתרים]] ו[[עטרת ראש/ברכות/ג/א|עטרת ראש]] הקשו איך אפשר שיהיו שעה שקידש היום ושעה שכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שיעורא, הלא קידש היום הוא בשעת בין השמשות וכהנים נכנסין לאכול בצאת הכוכבים, כמו שכתב רש"י לעיל {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב#משעה שקדש|ב: ד"ה משעה שקדש]]}}.{{ש}} ובמצפה איתן יישב שרבי אליעזר סובר דתרומה בזמן הזה דרבנן, כמו שכתבו התוס' בשבועות {{ממ|[[תוספות/שבועות/טז/א|טז.]]}} וביבמות {{ממ|[[תוספות/יבמות/פב/ב#ירושה|פב: ד"ה ירושה]]}}, ומשום כך אפשר שמיקל אף באכילת תרומה שתהא משעת בין השמשות כדין ספק דרבנן. וכן כתב בבאר אברהם. ובאור החמה כתב שדוחק לומר בדעת רבי אליעזר שמשעת בין השמשות יוכלו כהנים לאכול בתרומתן נגד כל סתמא דמשנה ולא מצינו בשום מקום שיסבור כך רבי אליעזר. ולכאורה קשה אם כן מה יישבו התוס' ר"א היינו ר"י הרי י"ל שכוונת רבי יהושע לצאת הכוכבים, וכתב בבכורי ציון {{ממ|מערכה א פרח ראשון}} שדעת רבי יהושע אף היא שתרומה בזמן הזה דרבנן כמו שכתבו התוס' ביבמות שם ואם כן אף הוא ע"כ קאי אזמן בין השמשות כדעת רבי אליעזר. ובעיקר הסברא שמותרים לאכול משעת בין השמשות כדין ספק דרבנן לקולא. עי' שו"ת שערי ציון {{ממ|[[שערי ציון/ג/א|ח"ג סימן א]]}} שכתב שהוא דבר שיש לו מתירין על ידי טבילה ולכן אף בתרומה בזמן הזה דרבנן יהיו אסורים באכילתה בשעת בין השמשות. אך עיין ביכורי ציון {{ממ|מערכה א' פרח שני}} שדחה ע"פ דברי הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קד|יו"ד סימן קד]]}} שבדבר שהוא רק טעם ולא ממשו של איסור אין אומרים בו דינא דדבר שיש לו מתירין, ודימו האחרונים זאת למקום שהספק הוא בדבר שאינו ניכר הוי כספק בטעם, ואם כן אף הכא שאין הפסק על התרומה אלא על הכן אם הוא עדיין טמא או טהור הוי ספק בדבר שאינו ניכר ולא שייך בכהאי גוונא להחמיר מטעם דבר שיש לו מתירין.{{ש}}ובצל"ח כתב שאין לומר בכוונת התוס' שהכהנים נכנסים קודם צאת הכוכבים ובעוד שמכינים להם האכילה יהיה צאת הכוכבים, על דרך מה שכתבו התוס' לעיל {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/ב#משהעני|ב: ד"ה משהעני]]}} לענין ק"ש בשעה שהעני אוכל, שהרי בכהנים לא שייך סברא זו {{ממ|עי"ש הטעם}} ועוד שאם כך לא יישבו התוס' כלום, כי לשונו של רבי יהושע 'משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומה' מורה בודאי על צאת הכוכבים, ואם כן לאו היינו רבי אליעזר.{{ש}}ובאופן אחר פירש הצל"ח שכוונת התוס' לומר שדעת רבי אליעזר כדעת רבי יוסי שבין השמשות כהרף עין, ולכן זמן קידוש היום שהוא כהרף עין קודם צאת הכוכבים חד זימנא הוא עם שעת צאת הכוכבים עצמה.{{ש}}ובעוד יוסף חי ובאור החמה פירשו קושיית התוס' שנפרש לשון רבי אליעזר משעה שקידש היום דהיינו בתורת ודאי ולא בתורת ספק וכוונתו לשעת צאת הכוכבים ולא לשעת בין השמשות.}} דא"כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע: | '''{{עוגן1|קשיא}} דרבי אליעזר אדרבי אליעזר.''' דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא{{הערה|[[צל"ח/ברכות/ג/א|צל"ח]], [[מצפה איתן/ברכות/ג/א|מצפה איתן]], [[לחם סתרים/ברכות/ג/א|לחם סתרים]] ו[[עטרת ראש/ברכות/ג/א|עטרת ראש]] הקשו איך אפשר שיהיו שעה שקידש היום ושעה שכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שיעורא, הלא קידש היום הוא בשעת בין השמשות וכהנים נכנסין לאכול בצאת הכוכבים, כמו שכתב רש"י לעיל {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב#משעה שקדש|ב: ד"ה משעה שקדש]]}}.{{ש}} ובמצפה איתן יישב שרבי אליעזר סובר דתרומה בזמן הזה דרבנן, כמו שכתבו התוס' בשבועות {{ממ|[[תוספות/שבועות/טז/א|טז.]]}} וביבמות {{ממ|[[תוספות/יבמות/פב/ב#ירושה|פב: ד"ה ירושה]]}}, ומשום כך אפשר שמיקל אף באכילת תרומה שתהא משעת בין השמשות כדין ספק דרבנן. וכן כתב בבאר אברהם. ובאור החמה כתב שדוחק לומר בדעת רבי אליעזר שמשעת בין השמשות יוכלו כהנים לאכול בתרומתן נגד כל סתמא דמשנה ולא מצינו בשום מקום שיסבור כך רבי אליעזר. ולכאורה קשה אם כן מה יישבו התוס' ר"א היינו ר"י הרי י"ל שכוונת רבי יהושע לצאת הכוכבים, וכתב בבכורי ציון {{ממ|מערכה א פרח ראשון}} שדעת רבי יהושע אף היא שתרומה בזמן הזה דרבנן כמו שכתבו התוס' ביבמות שם ואם כן אף הוא ע"כ קאי אזמן בין השמשות כדעת רבי אליעזר. ובעיקר הסברא שמותרים לאכול משעת בין השמשות כדין ספק דרבנן לקולא. עי' שו"ת שערי ציון {{ממ|[[שערי ציון/ג/א|ח"ג סימן א]]}} שכתב שהוא דבר שיש לו מתירין על ידי טבילה ולכן אף בתרומה בזמן הזה דרבנן יהיו אסורים באכילתה בשעת בין השמשות. אך עיין ביכורי ציון {{ממ|מערכה א' פרח שני}} שדחה ע"פ דברי הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קד|יו"ד סימן קד]]}} שבדבר שהוא רק טעם ולא ממשו של איסור אין אומרים בו דינא דדבר שיש לו מתירין, ודימו האחרונים זאת למקום שהספק הוא בדבר שאינו ניכר הוי כספק בטעם, ואם כן אף הכא שאין הפסק על התרומה אלא על הכן אם הוא עדיין טמא או טהור הוי ספק בדבר שאינו ניכר ולא שייך בכהאי גוונא להחמיר מטעם דבר שיש לו מתירין.{{ש}}ובצל"ח כתב שאין לומר בכוונת התוס' שהכהנים נכנסים קודם צאת הכוכבים ובעוד שמכינים להם האכילה יהיה צאת הכוכבים, על דרך מה שכתבו התוס' לעיל {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/ב#משהעני|ב: ד"ה משהעני]]}} לענין ק"ש בשעה שהעני אוכל, שהרי בכהנים לא שייך סברא זו {{ממ|עי"ש הטעם}} ועוד שאם כך לא יישבו התוס' כלום, כי לשונו של רבי יהושע 'משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומה' מורה בודאי על צאת הכוכבים, ואם כן לאו היינו רבי אליעזר.{{ש}}ובאופן אחר פירש הצל"ח שכוונת התוס' לומר שדעת רבי אליעזר כדעת רבי יוסי שבין השמשות כהרף עין, ולכן זמן קידוש היום שהוא כהרף עין קודם צאת הכוכבים חד זימנא הוא עם שעת צאת הכוכבים עצמה.{{ש}}ובעוד יוסף חי ובאור החמה פירשו קושיית התוס' שנפרש לשון רבי אליעזר משעה שקידש היום דהיינו בתורת ודאי ולא בתורת ספק וכוונתו לשעת צאת הכוכבים ולא לשעת בין השמשות.}} דא"כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע: | ||