13,565
עריכות
תוספות יום טוב/סוכה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ו: קישור
(←ו: קישורים פנימיים, פיסוק) |
(←ו: קישור) |
||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
'''רבי אליעזר אומר י"ד סעודות וכו'.''' מפרש טעמא בגמ', דאמר קרא {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#מב|ויקרא כ"ג מ"ב]]}} בסכות תשבו שבעת ימים תשבו כעין תדורו מה דירה אחת ביום ואחת בלילה, אף סוכה, אחת ביום, ואחת בלילה. ורבנן אמרי כדירה. מה דירה אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל אף סוכה [נמי] אי בעי אכיל, ואי בעי לא אכיל. וז"ש ה[[רע"ב/סוכה/ב#ו|ר"ב]] רצה להתענות יתענה ואין נזקקין לו. כ"כ רש"י. ור"ל מדין סוכה אין נזקקין לו אבל ודאי דאסור להתענות ביו"ט. גם בחול המועד. ובשבת חייב בג' סעודות. ועוד כתב הרא"ש [ב[[רא"ש/ברכות/ז|ברכות פ"ז]]] דביו"ט חייב בפת. אלא שאם ירדו גשמים פטור [מסוכה] ואהא קתני חוץ מלילי יו"ט כו': | '''רבי אליעזר אומר י"ד סעודות וכו'.''' מפרש טעמא בגמ', דאמר קרא {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#מב|ויקרא כ"ג מ"ב]]}} בסכות תשבו שבעת ימים תשבו כעין תדורו מה דירה אחת ביום ואחת בלילה, אף סוכה, אחת ביום, ואחת בלילה. ורבנן אמרי כדירה. מה דירה אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל אף סוכה [נמי] אי בעי אכיל, ואי בעי לא אכיל. וז"ש ה[[רע"ב/סוכה/ב#ו|ר"ב]] רצה להתענות יתענה ואין נזקקין לו. כ"כ רש"י. ור"ל מדין סוכה אין נזקקין לו אבל ודאי דאסור להתענות ביו"ט. גם בחול המועד. ובשבת חייב בג' סעודות. ועוד כתב הרא"ש [ב[[רא"ש/ברכות/ז|ברכות פ"ז]]] דביו"ט חייב בפת. אלא שאם ירדו גשמים פטור [מסוכה] ואהא קתני חוץ מלילי יו"ט כו': | ||
'''חוץ מלילי יו"ט הראשון.''' כתב ה[[רע"ב/סוכה/ב#ו|ר"ב]] מה אכילת מצה לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות בפרק ערבי פסחים. דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טז#ח|דברים ט"ז ח']]}} ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת. מה שביעי רשות שהרי היה בכלל שבעת ימים תאכל מצות. ויצא מן הכלל ללמד שאכילת מצה האמור בו רשות. ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו [יצא]. רש"י. ומיהו לילה הראשון כתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#יח|שמות י"ב י"ח]]}} בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה. גמ'. ודקדוק לילי, כתבתי במשנה ג' פרק ח' דתרומות: | '''חוץ מלילי יו"ט הראשון.''' כתב ה[[רע"ב/סוכה/ב#ו|ר"ב]] מה אכילת מצה לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות בפרק ערבי פסחים. דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טז#ח|דברים ט"ז ח']]}} ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת. מה שביעי רשות שהרי היה בכלל שבעת ימים תאכל מצות. ויצא מן הכלל ללמד שאכילת מצה האמור בו רשות. ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו [יצא]. רש"י. ומיהו לילה הראשון כתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#יח|שמות י"ב י"ח]]}} בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה. גמ'. ודקדוק לילי, [[תוספות יום טוב/תרומות/ח#ג|כתבתי במשנה ג' פרק ח']] דתרומות: | ||
'''מי שלא אכל לילי יו"ט הראשון ישלים בלילי יו"ט האחרון.''' ופריך בגמ' והאמר חייב לאכול בסוכה וכיון דביום האחרון לא בסוכה יתיב ואם ישב בה לשם מצוה עובר על בל תוסיף מאי השלמה דסוכה איכא הכא. ומשנינן חזר בו רבי אליעזר ופרש"י אצל חכמים לומר שאין לדבר קצבה. חוץ מלילי יו"ט הראשון. ובהא מיהא פליג עלייהו. דקסבר יש לה תשלומין כמו שיש תשלומין לקרבנות יום ראשון. אף ביו"ט האחרון [כדתנן ב[[משנה/חגיגה/א#ו|משנה ו' פ"ק]] דחגיגה] ע"כ. והתוספות הקשו דא"כ יליף לה נמי מפסח כמו רבנן ולא מצינו ללילה הראשון דפסח יש לה תשלומין. ופירשו דחזר בו ממה שהיה מצריך סוכה. ולעולם י"ד סעודות בעי ע"כ. וצ"ל דה"ק אפי' ליל יו"ט הראשון ישלים וכ"ש שאר הסעודות: | '''מי שלא אכל לילי יו"ט הראשון ישלים בלילי יו"ט האחרון.''' ופריך בגמ' והאמר חייב לאכול בסוכה וכיון דביום האחרון לא בסוכה יתיב ואם ישב בה לשם מצוה עובר על בל תוסיף מאי השלמה דסוכה איכא הכא. ומשנינן חזר בו רבי אליעזר ופרש"י אצל חכמים לומר שאין לדבר קצבה. חוץ מלילי יו"ט הראשון. ובהא מיהא פליג עלייהו. דקסבר יש לה תשלומין כמו שיש תשלומין לקרבנות יום ראשון. אף ביו"ט האחרון [כדתנן ב[[משנה/חגיגה/א#ו|משנה ו' פ"ק]] דחגיגה] ע"כ. והתוספות הקשו דא"כ יליף לה נמי מפסח כמו רבנן ולא מצינו ללילה הראשון דפסח יש לה תשלומין. ופירשו דחזר בו ממה שהיה מצריך סוכה. ולעולם י"ד סעודות בעי ע"כ. וצ"ל דה"ק אפי' ליל יו"ט הראשון ישלים וכ"ש שאר הסעודות: | ||