12,282
עריכות
ערך/אתרוג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כמה מראי מקומות לכבוד חג הסוכות הבעל"ט ולימוד מסכת סוכה בדף היומי
(←קדימה בנטילת אתרוג: הסרת תבנית:ערכים שהוטמעה בניווט התחתון) |
(כמה מראי מקומות לכבוד חג הסוכות הבעל"ט ולימוד מסכת סוכה בדף היומי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== אסור באכילה == | == אסור באכילה == | ||
בגמרא בסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/לה/א|לה.]]}} מבואר שאתרוג ערלה וכיוצא בזה פסול כיון דבעינן לכם, וכיון שאסור באכילה אינו חשוב לכם. | בגמרא בסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/לה/א|לה.]]}} מבואר שאתרוג ערלה וכיוצא בזה פסול כיון דבעינן לכם, וכיון שאסור באכילה אינו חשוב לכם. וכן נפסק בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרמט#ה|סימן תרמט ס"ה]]}}. | ||
ובמגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תרמט#כב|סימן תרמט סקכ"ב]]}} הסתפק באתרוג שבלע איסור ונאסר מחמת כן באכילה, אם נפסל בכך למצוות ארבעת המינים, או שמאחר שאינו אסור מחמת עצמו וכל איסורו מחמת סיבה צדדית דדבר אחר בלוע בו שמא יוכשר. ולמסקנה כתב המג"א שנראה שיש להכשירו בשאר ימים. | === בליעת איסור === | ||
ובמגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תרמט#כב|סימן תרמט סקכ"ב]]}} הסתפק באתרוג שבלע איסור ונאסר מחמת כן באכילה, אם נפסל בכך למצוות ארבעת המינים, או שמאחר שאינו אסור מחמת עצמו וכל איסורו מחמת סיבה צדדית דדבר אחר בלוע בו שמא יוכשר. ולמסקנה כתב המג"א שנראה שיש להכשירו בשאר ימים כיון שלדעת רש"י {{ממ|[[רש"י/סוכה/לה/א|סוכה שם ד"ה לפי]]}}, תוספות {{ממ|[[תוספות/סוכה/לה/א#לפי|שם]]}} וכל בו {{ממ|[[כל בו/עב|סימן עב]]}} אפילו אתרוג ערלה אינו פסול אלא ביום הראשון. | |||
ובעיקר הציור הקשה הפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/תרמט|א"א שם]]}} שאם התבשל האתרוג הרי אתרוג מבושל אסור, וכן אם נכבש דעת המגן אברהם עצמו {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תרמח#כב|סימן תרמח סקכ"ב]]}} שכבוש כמבושל{{הערה|ודלא כדעת הב"ח שם.}}, ואם רק נפל עליו איסור חם, הרי בכה"ג לא נאסר אלא הקליפה ואם כן אין לפסול בכך את האתרוג כי בכה"ג אין האיסור אוסר אלא כדי קליפה ואף אם נקלוף את האתרוג ממש עדיין יוכשר לברכה ביום הראשון. | ובעיקר הציור הקשה הפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/תרמט|א"א שם]]}} שאם התבשל האתרוג הרי אתרוג מבושל אסור, וכן אם נכבש דעת המגן אברהם עצמו {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תרמח#כב|סימן תרמח סקכ"ב]]}} שכבוש כמבושל{{הערה|ודלא כדעת הב"ח שם.}}, ואם רק נפל עליו איסור חם, הרי בכה"ג לא נאסר אלא הקליפה ואם כן אין לפסול בכך את האתרוג כי בכה"ג אין האיסור אוסר אלא כדי קליפה ואף אם נקלוף את האתרוג ממש עדיין יוכשר לברכה ביום הראשון. | ||
==== נתערב באתרוג בלוע ==== | |||
ספק ר"י אלגאזי, ועיין ערוך לנר {{ממ|[ערוך לנר/סוכה/לה/א|סוכה לה.]]}}. | |||
=== ערלת חו"ל === | |||
המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תרמט#כ|שם סק"כ]]}} כתב דלכאורה תלוי במחלוקת אם מותר להאכילו לחבירו כשאינו יודע. אך הסיק דכיון דפשט התלמוד {{ממ|[[בבלי/קידושין/לט/א|קידושין לט.]]}} דמותר להאכילו, יש לסמוך על זה לענין אתרוג. | |||
== פיטם == | == פיטם == | ||