ילקוט ספורים/שמות/בא/נ/ה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 7: שורה 7:
{{ילקרוא|י}}אמר ריב"ל זמנא חדא חזי הוית וארעית סמוך לתרעא דביהנם ושמעית קל חייביא דהוו טרידין בגיהנם בדינא רבא דדיינין לחייביא בעלמא דאתי, והוו אמרין פותקנא סייפנא שמענא ולא אריכנא אודננא, ווי לן מילתא דצדיקיא לא עבדנא. בכינא שמעיה ההוא קלא דאמר בר ליואי בר ליואי סק סיקתך וסתום פומך, לית לך רשותא לצלאה עלוהי, ואת וחברייא כתיב בהו: ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם.  
{{ילקרוא|י}}אמר ריב"ל זמנא חדא חזי הוית וארעית סמוך לתרעא דביהנם ושמעית קל חייביא דהוו טרידין בגיהנם בדינא רבא דדיינין לחייביא בעלמא דאתי, והוו אמרין פותקנא סייפנא שמענא ולא אריכנא אודננא, ווי לן מילתא דצדיקיא לא עבדנא. בכינא שמעיה ההוא קלא דאמר בר ליואי בר ליואי סק סיקתך וסתום פומך, לית לך רשותא לצלאה עלוהי, ואת וחברייא כתיב בהו: ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם.  


{{ילקרוא|כ}}תלמי המלך שאל את הזקנים ברומי: בכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו, א"ל לששה ימים, א"ל ומאותה שעה גיהנם ניסוקת לרשעים, אוי לעולם מדיניו. רבי זירא כי סליק לארעא דישראל יתיב ק' תעניתא דלשכח תלמודא דבבלאה מיניה כי היכי דלא נטרדיה, יתיב ק' תעניתא אחרנייתא דלא לשכיב ר"א בשניה ונופלין עילויה מילי דצבורא, ויתיב ק' אחריני דלא נשלוט ביה נורא דגיהנם. כל תלתין יומין הוה בדק נפשיה, שגר תנורא סליק ויתיב בגויה ולא הוה שלטא ביה נורא. יומא חד יהבו ביה רבנן עינא ואיחרבו שקיה וקרי ליה קטינא חריך שקיה. אמר רב מריון אריב"ל ואמרי לה תני רבה בר מרי משום רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנם, ועולה עשן מביניהם וזהו ששנו ציני הר הברזל כשרות. וזו היא פתחה של גיהנם:
{{ילקרוא|כ}}תלמי המלך שאל את הזקנים ברומי: בכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו, א"ל לששה ימים, א"ל ומאותה שעה גיהנם ניסוקת לרשעים, אוי לעולם מדיניו.  
 
{{ילקרוא|כ-ב}}רבי זירא כי סליק לארעא דישראל יתיב ק' תעניתא דלשכח תלמודא דבבלאה מיניה כי היכי דלא נטרדיה, יתיב ק' תעניתא אחרנייתא דלא לשכיב ר"א בשניה ונופלין עילויה מילי דצבורא, ויתיב ק' אחריני דלא נשלוט ביה נורא דגיהנם. כל תלתין יומין הוה בדק נפשיה, שגר תנורא סליק ויתיב בגויה ולא הוה שלטא ביה נורא. יומא חד יהבו ביה רבנן עינא ואיחרבו שקיה וקרי ליה קטינא חריך שקיה. אמר רב מריון אריב"ל ואמרי לה תני רבה בר מרי משום רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנם, ועולה עשן מביניהם וזהו ששנו ציני הר הברזל כשרות. וזו היא פתחה של גיהנם:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}


=ילקוט הרואים=
=ילקוט הרואים=
{{ילקרוא-|ט}}מסכת גיהנם: {{ילקרוא-|י}}זהר חדש פ' לך לך מדרש הנעלם (דף כ"ה טור ב'): {{ילקרוא-|כ}}{{ממ|[[מדרש רבה/בראשית/י#ט|ב"ר י, ט]]}}.
{{ילקרוא-|ט}}מסכת גיהנם: {{ילקרוא-|י}}זהר חדש פ' לך לך מדרש הנעלם (דף כ"ה טור ב'): {{ילקרוא-|כ}}{{ממ|[[מדרש רבה/בראשית/י#ט|ב"ר י, ט]]}}. {{ילקרוא-|כ-ב}}{{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/פה/א|בבא מציעא פ"ה ע"א]]}}.


=לקט הקוצרים=
=לקט הקוצרים=
'''וארעית''': נזדמנתי אצל שער הגיהנם ושמעתי קול הרשעים שהיו נדונים בגיהנם ונדונים בדין הגדול אשר דנין להרשעים בעולם הבא: '''פותקנא סייפנא''': דברי תורה ודברי מוסר שמענו ולא הטינו אזנינו להן, אוי ואבוי לנו על שלא עשינו כמעשה הצדיקים: '''בכינא''': הייתי בוכה לקולם, ושמעתי קול אומר אלי: '''סק סיקתך''': לך לדרכך וסתום פיך, שאין לך רשות להתפלל עליהם: '''ועסותם''': לשון דריכה ורמיסה: '''רבי זירא כי סליק''': כשעלה לארץ ישראל ישב מאה תעניתים שישכח תלמוד בבלי והוא גמרא שלנו: '''דלא נטרדיה''': שבארץ ישראל לא היו בני מחלוקת ונוחין זה לזה כשהן מיישבין את הטעמים בלא קושיות ופירוקין: '''דלא לישכוב''': שלא ימות ר"א בימיו ויפלו עליו צרכי הציבור, ועוד מאה תעניתים התענה שלא תשלוט בו אש של גיהנם, וכל שלשים יום היה בודק עצמו שהסיק תנור וישב בתוכה ולא היתה האש שולטת בו, יום א' הרגישו החכמים בזה ונתחרכו מתניו: '''וקרי ליה קטינא''': משום דאיניש גוצא (ננס) הוה: '''שתי תמרות''': דקלים: '''בגי בן הנם''': מקום סמוך לירושלים: '''ציני הר הברזל''': ציני דקלים: '''כשרות''': לולבים שלהם, ואע"פ שעליהם קטנים מאוד ואינם עולים עם ארכה של שדרה:
'''וארעית''': נזדמנתי אצל שער הגיהנם ושמעתי קול הרשעים שהיו נדונים בגיהנם ונדונים בדין הגדול אשר דנין להרשעים בעולם הבא: '''פותקנא סייפנא''': דברי תורה ודברי מוסר שמענו ולא הטינו אזנינו להן, אוי ואבוי לנו על שלא עשינו כמעשה הצדיקים: '''בכינא''': הייתי בוכה לקולם, ושמעתי קול אומר אלי: '''סק סיקתך''': לך לדרכך וסתום פיך, שאין לך רשות להתפלל עליהם: '''ועסותם''': לשון דריכה ורמיסה: '''רבי זירא כי סליק''': כשעלה לארץ ישראל ישב מאה תעניתים שישכח תלמוד בבלי והוא גמרא שלנו: '''דלא נטרדיה''': שבארץ ישראל לא היו בני מחלוקת ונוחין זה לזה כשהן מיישבין את הטעמים בלא קושיות ופירוקין: '''דלא לישכוב''': שלא ימות ר"א בימיו ויפלו עליו צרכי הציבור, ועוד מאה תעניתים התענה שלא תשלוט בו אש של גיהנם, וכל שלשים יום היה בודק עצמו שהסיק תנור וישב בתוכה ולא היתה האש שולטת בו, יום א' הרגישו החכמים בזה ונתחרכו מתניו: '''וקרי ליה קטינא''': משום דאיניש גוצא (ננס) הוה: '''שתי תמרות''': דקלים: '''בגי בן הנם''': מקום סמוך לירושלים: '''ציני הר הברזל''': ציני דקלים: '''כשרות''': לולבים שלהם, ואע"פ שעליהם קטנים מאוד ואינם עולים עם ארכה של שדרה:

תפריט ניווט