ילקוט ספורים/שמות/בא/נ/ה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} '''כי דור תהפוכות המה''' וגו' {{ממ|דברים לב, כ}}. {{ילקרוא|...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:


=ילקוט הרואים=
=ילקוט הרואים=
{{ילקרוא-|ט}}מסכת גיהנם: {{ילקרוא-|י}}זהר חדש פ' לך לך מדרש הנעלם (דף כ"ה טור ב'): {{ילקרוא-|כ}}ב"ר פ"י.
{{ילקרוא-|ט}}מסכת גיהנם: {{ילקרוא-|י}}זהר חדש פ' לך לך מדרש הנעלם (דף כ"ה טור ב'): {{ילקרוא-|כ}}{{ממ|[[מדרש רבה/בראשית/י#ט|ב"ר י, ט]]}}.


=לקט הקוצרים=
=לקט הקוצרים=
'''וארעית''': נזדמנתי אצל שער הגיהנם ושמעתי קול הרשעים שהיו נדונים בגיהנם ונדונים בדין הגדול אשר דנין להרשעים בעולם הבא: '''פותקנא סייפנא''': דברי תורה ודברי מוסר שמענו ולא הטינו אזנינו להן, אוי ואבוי לנו על שלא עשינו כמעשה הצדיקים: '''בכינא''': הייתי בוכה לקולם, ושמעתי קול אומר אלי: '''סק סיקתך''': לך לדרכך וסתום פיך, שאין לך רשות להתפלל עליהם: '''ועסותם''': לשון דריכה ורמיסה: '''רבי זירא כי סליק''': כשעלה לארץ ישראל ישב מאה תעניתים שישכח תלמוד בבלי והוא גמרא שלנו: '''דלא נטרדיה''': שבארץ ישראל לא היו בני מחלוקת ונוחין זה לזה כשהן מיישבין את הטעמים בלא קושיות ופירוקין: '''דלא לישכוב''': שלא ימות ר"א בימיו ויפלו עליו צרכי הציבור, ועוד מאה תעניתים התענה שלא תשלוט בו אש של גיהנם, וכל שלשים יום היה בודק עצמו שהסיק תנור וישב בתוכה ולא היתה האש שולטת בו, יום א' הרגישו החכמים בזה ונתחרכו מתניו: '''וקרי ליה קטינא''': משום דאיניש גוצא (ננס) הוה: '''שתי תמרות''': דקלים: '''בגי בן הנם''': מקום סמוך לירושלים: '''ציני הר הברזל''': ציני דקלים: '''כשרות''': לולבים שלהם, ואע"פ שעליהם קטנים מאוד ואינם עולים עם ארכה של שדרה:
'''וארעית''': נזדמנתי אצל שער הגיהנם ושמעתי קול הרשעים שהיו נדונים בגיהנם ונדונים בדין הגדול אשר דנין להרשעים בעולם הבא: '''פותקנא סייפנא''': דברי תורה ודברי מוסר שמענו ולא הטינו אזנינו להן, אוי ואבוי לנו על שלא עשינו כמעשה הצדיקים: '''בכינא''': הייתי בוכה לקולם, ושמעתי קול אומר אלי: '''סק סיקתך''': לך לדרכך וסתום פיך, שאין לך רשות להתפלל עליהם: '''ועסותם''': לשון דריכה ורמיסה: '''רבי זירא כי סליק''': כשעלה לארץ ישראל ישב מאה תעניתים שישכח תלמוד בבלי והוא גמרא שלנו: '''דלא נטרדיה''': שבארץ ישראל לא היו בני מחלוקת ונוחין זה לזה כשהן מיישבין את הטעמים בלא קושיות ופירוקין: '''דלא לישכוב''': שלא ימות ר"א בימיו ויפלו עליו צרכי הציבור, ועוד מאה תעניתים התענה שלא תשלוט בו אש של גיהנם, וכל שלשים יום היה בודק עצמו שהסיק תנור וישב בתוכה ולא היתה האש שולטת בו, יום א' הרגישו החכמים בזה ונתחרכו מתניו: '''וקרי ליה קטינא''': משום דאיניש גוצא (ננס) הוה: '''שתי תמרות''': דקלים: '''בגי בן הנם''': מקום סמוך לירושלים: '''ציני הר הברזל''': ציני דקלים: '''כשרות''': לולבים שלהם, ואע"פ שעליהם קטנים מאוד ואינם עולים עם ארכה של שדרה:

תפריט ניווט