פתחי תשובה/חושן משפט/רעז: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגןמ|א}} ''' פדחתו. ''' עבה"ט שכ' בטור כתוב רוב פדחתו כו' וע' בב"ח שמוחק תיבת רוב וכתב דלא מהני רוב כיון דליתיה בהיכרא ע"ש וע' בס' שב שמעתתא שמעת' ז' פ' ט"ו שכתב דנראה כדברי הב"ח ע"ש וע' בתשובת חתם סופר חאה"ע ס"ב ס"ס קמ"ד מה שכתב בזה:

{{עוגןמ|ג}} ''' ראש הנפל. ''' עבה"ט שכ' ואפילו נולד הנפל כולו הדין כן ודלא כמ"ש בתשובת הגאון מוהרי"ך כו' (ע' בזה בשו"ת שארית יוסף סימן כ"ה) וע' בתשובת ח"ס חאה"ע ס"ב סימן קס"א שכ' ובתשובה אחרת עשיתי סמוכים יפים לדעת שארית יוסף הנ"ל וכבר אירע במקומינו כך זה פעמים והשתדלנו עם האבות שהתפשרו בחייהם עם בנם זה הספק בכור עכ"ל ע"ש. וע' בס' שער משפט שכ' וז"ל ונראה דכ"ז מיירי בידוע שלא כלו לו חדשיו שהוא ודאי נפל אבל אם א"י שכלו לו חדשיו כגון שנולד לאחר ט' חדשים לטבילתה אף שמת בשעה שנולד וכ"ש במת בתוך ל' יום כיון דרוב נשים ולד מעליא ילדן ומה"ט מי שמת והניח אשתו מעוברת וילדה ויצא הולד חי לאויר העולם אפילו מת בשעה שנולד פוטר את אמו מן החליצה ומן היבום מדברי תורה כמבואר באה"ע סימן קנ"ו א"כ פשיטא דהבא אחריו לא הוי בכור לנחלה וספק בכור הוא והמע"ה ועוד דגם ספק בכור לא הוי כיון שלא הוכר בשעה שנולד כמבואר בסי"א בהגה דמי שנולד אחר ספק בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון אינו נוטל חלק בכורה אפילו בהרשאה מן הספק מה"ט כיון דלא הוכר בעת הלידה ולפ"ז יפה השיב בת' שארית יוסף סימן כ"ה בעובדא דידיה שנולד לסוף ט' חדשים וחי ד' או ה' שעות דהבא אחריו אינו בכור לנחלה ולא השיגו עליו הסמ"ע והש"ך אלא עמ"ש שם דאף בודאי נפל אם נולד כולו לא חשיב נפל ובזה האמת אתם אך מ"מ למעשה בעובדא דידיה יפה כוון וז"ב ופשוט עכ"ל ע"ש:

{{עוגןמ|ד}} ''' כותבים הרשאה ''' ע' בנה"מ לקמן סימן רע"ח סק"ט מזה וע' בתשובת הרב מהר"ר משה רוטנבורג חח"מ סימן י"ב מ"ש בזה:

{{עוגןמ|ו}} ''' שמעו עדים כו'. ''' ע' בתשובת ח"ס חח"מ סימן קמ"ח נידון א' שמת והניח אשתו וב' בנים זכרים וטען א' שהוא בכור והאם סוברת כדבריו והב' טוען אייתי ראיה דבכור אתה והביא הראשון ב' עדים מעידים שהוא פטר רחם לזאת האם וב' עדים שזו היתה אשתו ראשונה של אביו נמצא מבין ב' כתי עדים הללו הוה בכור לנחלה אם יכול הפשוט לטעון קים לי כשיטת הרי"ף דמייתי תוס' ב"ק (ע' ע"ב) דלאותה שיטה ה"ל כל א' מהעדיות חצי דבר והשיב הנה הסמ"ע בסימן ל' ס"ק ל"ט לא מייתי אלא שיטת תוס' וא"כ הוה הכא דבר שלם אך הרי בש"ע אה"ע סימן קמ"ב סעיף י"ב דפסק שם כהרמ"ה שכ' ויהיב לה באפי הנהו סהדי גופייהו כו' והן הנה דברי רי"ף ורמב"ם הנ"ל דמקרי חצי דבר ודלא כהתוס' וכן מבואר בט"ז דהד"מ ס"ל כהרי"ף אע"ג דהט"ז וב"ש שם תמהו על קושיית הד"מ כיון דלתוס' לק"מ מ"מ מבואר דהש"ע ורמ"א פוסקים בזה כהרי"ף והרמב"ם ורמ"ה וטור וכן הוא דעת רמב"ן בחידושין לגיטין ס"ד ומביאו גם הרשב"א וא"כ לא מבעיא דהפשוט יכול לטעון קים לי כהרי"ף והפוסקים הנ"ל אלא אף אם היה הבכור מוחזק לא הו"מ למיטען קים לי כהתוס' נגד הכרעת הש"ע וד"מ ע' בתומים בקת"כ סימן קכ"ד כו' אמנם נ"ל להמציא לו זכות ממ"ש תוס' ב"ק שם בד"ה דאע"ג דמבואר מדבריהם שם דמה שהוחזק ה"ל כדבר ברור ולא עדות ולא שייך בזה לומר חצי דבר ולפ"ז הכא אע"פ שקיבל ב' עדים שהוא פטר מ"מ נ"ל דלהא לא הוי צריכים לעדות דודאי הוחזק הוא בכך במה שנהג להתענות בע"פ כו' ותו הוה עדים שהעידו שזו היתה אשתו ראשונה דבר שלם ובכלל זה נמי כיון שהוחזק לנו האב בכשרות ולא נודע מעולם שנחשד על פנויה א"כ הרי זה מוחזק בפטר רחם לאמו והוחזק שלא נולד בן מפנויה קודם לו ורק שמא נולד בן מאשה אחרת קודם לו על זה מהני תרי סהדי שאמו היתה אשתו הראשונה. אלא שיש לפקפק על עדים הללו מנא ידעו שלא נשא אשה מעולם במקום אחר וילדה לו ואין להביא ראיה מיבמות קי"ט ע"א היא צרתה אבל לצרה אחריתי לא חיישינן כו' מבואר דלמיחש ב' חששות שמא נשא צרה אחרת ושמא נתעברה לא חיישינן די"ל דש"ה דאוקמא אחזקת היתר ליבם מש"ה לא חיישינן ב' חששות אבל הכא דאוקי ממונא בחזקת יורשים אפילו ב' חששות כו' והאריך קצת בזה ומסיק וכ' סיומא דמלתא כיון דעכ"פ לשיטת תוס' לא מקרי זה חצי דבר וכן סתם הסמ"ע וט"ז וב"ש ואפילו להרי"ף י"ל כיון דאתחזק בפטר רחם ה"ל דבר שלם אלא שפקפקתי קצת בעדות האומרים שלא נשא אשה מקודם א"כ טוב לבצוע עכ"ד ע"ש: