דבר אברהם/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,038 בתים ,  14 במרץ 2018
המשך עריכה
אין תקציר עריכה
(המשך עריכה)
שורה 21: שורה 21:
==ב==
==ב==
ובגוף דברי המחצית השקל שעמד על המגן אברהם שכתב דביעור חמץ קודם למילה משום דבכל שעתא ושעתא עובר מה שאין כן מילה ואינך וכתב עליו המחצית השקל וז"ל לא הבנתי הא גם מילה אפילו שלא בזמנה כל שעתא עובר עכ"ל, תמהני מאד דאזיל בתר איפכא דאדרבה נראה דהמגן אברהם מיירי במילה בזמנה ובזו באמת אינו עובר כל היום דאכתי זמנה הוא ורק ברגע האחרון מן היום הוא עובר ולכן שפיר עשה דתשביתו עדיפא דעובר עלי' בכל רגע, אבל במילה שלא בזמנה למה שכתבתי דעובר בכל רגע אין הכי נמי יש לומר דתשביתו לא עדיף מינה, והמחצית השקל הפך את הסדר כאילו היתה מילה בזמנה עדיפא משלא בזמנה לעבור גם כן בכל שעה וזה לא תינתן להאמר.
ובגוף דברי המחצית השקל שעמד על המגן אברהם שכתב דביעור חמץ קודם למילה משום דבכל שעתא ושעתא עובר מה שאין כן מילה ואינך וכתב עליו המחצית השקל וז"ל לא הבנתי הא גם מילה אפילו שלא בזמנה כל שעתא עובר עכ"ל, תמהני מאד דאזיל בתר איפכא דאדרבה נראה דהמגן אברהם מיירי במילה בזמנה ובזו באמת אינו עובר כל היום דאכתי זמנה הוא ורק ברגע האחרון מן היום הוא עובר ולכן שפיר עשה דתשביתו עדיפא דעובר עלי' בכל רגע, אבל במילה שלא בזמנה למה שכתבתי דעובר בכל רגע אין הכי נמי יש לומר דתשביתו לא עדיף מינה, והמחצית השקל הפך את הסדר כאילו היתה מילה בזמנה עדיפא משלא בזמנה לעבור גם כן בכל שעה וזה לא תינתן להאמר.
וראיתי לחד מקמאי למהר"ם חלאווה ז"ל בחידושיו לפסחים (דף מ"ט) שכתב גם כן כהמגן אברהם דאחר שש דלא מצי לבטל השבתה קודמת לפסח ומילה דאף על גב דבפסח ומילה איכא כרת לאו דחמץ עדיף דקדים איסוריה עכ"ל, פירוש דאף על גב דחיוב מילה חל קודם בתחלת היום ואיסור חמץ בא רק עם חצות מכל מקום איסורא דמילה בביטולה בא רק ברגע האחרון מן היום אבל כל היום אינו עובר דאכתי זמנה הוא ובחמץ משהגיע חצות עובר באיסור מיד אם אינו משביתו. ומזה נראה נמי דמיירי רק ממילה בזמנה דאילו מילה שלא בזמנה אדרבה קדים איסורה לחמץ מתחילת היום.
ואולם גם בשלא בזמנה משכחת לה זימנא כשהיה חולה עד אחר חצות ונתרפא ונראה למול. ויעויין בשאילתות פרשת צו (שאילתא ע"ד) דלחד תירוצא מוקי באמת למתני' בהכי בהיה חולה ונתרפא דאי לאו הכי תיפוק ליה שהוא מעוכב מפסח דמילת זכריו מעכבתו יעויין שם. אך בלא היה חולה קודם חצות נראה באמת דמילה שלא בזמנה לא גריעא מהשבתה בין לטעם המהר"ם חלאווה ובין לטעם המגן אברהם.
ומה שהביא כת"ר בשם ספר משנה ברורה (סי' תמד) דתשביתו עדיף גם ממילה שלא בזמנה דאף על פי שחיובה כל רגע מכל מקום לא דמי לעשה דתשביתו דכשמבטל יום אחד שוב אי אפשר לתקן אותו יום מה שאין כן במילה סוף סוף ימול אותו ולא חיסר אלא מה שהשהה מלקיים, אין דבריו נראין שהרי גם במילה שלא בזמנה עובר בכל רגע ואין תקנה לעבירה זו במה שמולוהו? אחר כך כמ"ש הרמב"ם דרק חיוב הכרת נפקע בזה ולא עבירת העשה. על כל פנים יראה גם מהמחצית השקל שתפס לפשוט דבשלא בזמנה עובר בכל שעה כמו בתשביתו:
==ג==
ובהביטי בספר קובץ ראיתי שנתלבט במה שכתב הש"ך חו"מ {{ממ|[[ש"ך/חושן משפט/שפב#ד|סי' שפ"ב סק"ד]]}} דמי שיכול למול בעצמו את בנו לא ימסור לאחר וכתב דכן מוכח מרא"ש סוף פרק כיסוי הדם, והתבו"ש (סי' כ"ח אות י"ד) תמה עליו דמרא"ש לא מוכח מידי והשיגו ברב חומר מדאמרינן בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/קלג/א|דף קל"ג ע"א]]}} ואי איכא אחר לימהל אחר ואמאי הרי מבטל האב מצות עשה לדברי השך יעויין שם היטב, ועיין במה שכתב הקצות החושן שם.


[[קטגוריה:דבר אברהם]]
[[קטגוריה:דבר אברהם]]

תפריט ניווט