12,275
עריכות
דבר אברהם/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(טקסט חלקי) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
אחדשה"ט. הגיעני מכתבו שתוכו רצוף אהבה מת"ת והנני להשיבו את אשר יתן ד' בפי: | אחדשה"ט. הגיעני מכתבו שתוכו רצוף אהבה מת"ת והנני להשיבו את אשר יתן ד' בפי: | ||
==א== | ==א== | ||
ע"ד אשר התעורר כת"ר במאי דאסיקנא בספרי [[דבר אברהם/לג|סי' ל"ג]] דשתי מילות אחת בזמנה ואחת שלא בזמנה זו דשלא בזמנה קודמת אם אפשר למול שתיהן ביום ההוא, והביא כת"ר להמחצית השקל או"ח {{ממ|[[מחצית השקל/אורח חיים/תמד#יא|סי' תמ"ד ס"ק י"א]]}} שרצה לומר דמשעבר יום ח' אין חיוב עוד על האב ובס' קובץ שעל הרמב"ם ריש הל' מילה השיג עליו וציין כת"ר עוד באיזה אחרונים, ומסיק דלפ"ז הדברים עדיין אינם מבוררים יפה והדין מי קודם עוד צ"ע גדול. | ע"ד אשר התעורר כת"ר במאי דאסיקנא בספרי [[דבר אברהם/א/לג|סי' ל"ג]] דשתי מילות אחת בזמנה ואחת שלא בזמנה זו דשלא בזמנה קודמת אם אפשר למול שתיהן ביום ההוא, והביא כת"ר להמחצית השקל או"ח {{ממ|[[מחצית השקל/אורח חיים/תמד#יא|סי' תמ"ד ס"ק י"א]]}} שרצה לומר דמשעבר יום ח' אין חיוב עוד על האב ובס' קובץ שעל הרמב"ם ריש הל' מילה השיג עליו וציין כת"ר עוד באיזה אחרונים, ומסיק דלפ"ז הדברים עדיין אינם מבוררים יפה והדין מי קודם עוד צ"ע גדול. | ||
הנה באמת כולם ז"ל העלימו עין ממ"ש הר"מ ז"ל בפירוש המשנה לשבת סוף פרק רבי אליעזר דמילה וז"ל וממה שאני חייב להזכירך בכאן שהאדם כשעבר ולא מל את בנו או יליד ביתו חס עליו? ביום ח' עבר על מצות עשה גדולה וחמורה כו' ולא יתכן לו לעולם לשלם זאת המצוה אבל זה העון קשה יותר ממי שעבר עליו חג הסוכות ולא עשה סוכה כו' לפי שזה אחר שעבר יום הח' למילה לא נפטר מזו המצוה אבל הוא מצווה ומוכרח למולו תמיד וכל זמן שלא ימול אותו ויהי' ערל יהי' עובר על מצות עשה שהגיע זמנה יעויין שם היטב, הרי מבואר להדיא דרמי חיובא על האב גם לאחר ח'. | הנה באמת כולם ז"ל העלימו עין ממ"ש הר"מ ז"ל בפירוש המשנה לשבת סוף פרק רבי אליעזר דמילה וז"ל וממה שאני חייב להזכירך בכאן שהאדם כשעבר ולא מל את בנו או יליד ביתו חס עליו? ביום ח' עבר על מצות עשה גדולה וחמורה כו' ולא יתכן לו לעולם לשלם זאת המצוה אבל זה העון קשה יותר ממי שעבר עליו חג הסוכות ולא עשה סוכה כו' לפי שזה אחר שעבר יום הח' למילה לא נפטר מזו המצוה אבל הוא מצווה ומוכרח למולו תמיד וכל זמן שלא ימול אותו ויהי' ערל יהי' עובר על מצות עשה שהגיע זמנה יעויין שם היטב, הרי מבואר להדיא דרמי חיובא על האב גם לאחר ח'. | ||
ומכאן תשובה נמי למה שנתעקשו חכמים אחדים במכתביהם אלי לומר, דמה שכתב הרמב"ם בס' היד וכל יום יום שיעבור עליו כו' הוא מבטל מצות עשה היינו דווקא יום שלם כפשטות לשון הרמב"ם, ולא בכל רגע ורגע כאשר תפסתי אנכי בספרי בפשיטות. וגדול אחד הוסיף עוד להסביר דבריו, דנתנה לו תורה זמן קיום גם אחר שעבר יום ח' ונעשה לו יום ט' ויום י' וכו' כיום השמיני, וכשם שביום השמיני אינו עובר אלא עד שיעבור כל היום הכי נמי אחר ח' ניתן לו יום ויום שלם שהוא כיום הח'. והביא גם הכרח לזה דבמתניתין דמגילה {{ממ|[בבלי/מגילה/כ/א|דף כ' ע"א]]}} תנן אין קורין את המגילה ולא מלין כו' עד שתנץ החמה, ומבואר שהוא מדרבנן דלמא אתי למטעי אבל מדאורייתא משעלה עמוד השחר יממא הוא, והרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מילה/א#ח|פ"א ממילה ה"ח]]}} כתב דין זה דאין מלין עד שתנץ החמה בין במילה בזמנה ובין במילה שלא בזמנה, ואם נימא דבמילה שלא בזמנה עובר בכל רגע ורגע אם כן מנא ליה להרמב"ם דגם בשלא בזמנה לא מול לכתחילה אלא עד שתנץ החמה דלמא לא מיירי מתני' אלא ממילה בזמנה שבאיחורה לא עבר אאיסורא ומצות זירוז דרבנן בלחוד היא והם אמרו והם אמרו אבל במילה שלא בזמנה דעובר אאיסורא דילמא לא תקינו רבנן כלל שימתין עד שתנץ החמה ולעקור ד"ת, אלא על כרחך דגם בשלא בזמנה אינו עובר אלא כשעבר יום שלם ולא בכל רגע ורגע, עכ"ד החכם נ"י. אבל כל זה בא לו בשביל שראה רק דברי הרמב"ם ז"ל בספר היד שנאמר בו יום, אבל בפירוש המשנה שהזכרנו הרי מבואר להדיא דבכל רגע ורגע עובר על מצות עשה. וצריך לומר דמה שכתב בספר היד כל יום ויום לאו דווקא הוא וכוונתו נמי בכל שעה ושעה כמו שתפסתי אנכי בספרי בפשיטות בכוונתו, דהכי נמי אשכחן בריש ראש השנה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/ו/ב|דף ו' ע"ב]]}} כיון שעברו עליו ג' רגלים בכל יום ויום עובר בבל תאחר, והתם בודאי יום לאו דווקא דמאי שייטא דיום שלם לבל תאחר. בשלמא הכא יש לדחוק כמו שכתב החכם הנ"ל דיום התשיעי הוי ליה כיום השמיני לענין שזמנו כל היום אבל בבל תאחר לא שייך לומר כן ובודאי עובר בכל רגע, וכן מצאתי בספר ערוך לנר לר"ה שם שתפס נמי בפשיטות דעובר בבל תאחר בכל שעה ושעה, הרי דלשון יום לאו דוקא ולשון חכמים כך הוא והכי נמי בכוונת הרמב"ם במילה. | ומכאן תשובה נמי למה שנתעקשו חכמים אחדים במכתביהם אלי לומר, דמה שכתב הרמב"ם בס' היד וכל יום יום שיעבור עליו כו' הוא מבטל מצות עשה היינו דווקא יום שלם כפשטות לשון הרמב"ם, ולא בכל רגע ורגע כאשר תפסתי אנכי בספרי בפשיטות. וגדול אחד הוסיף עוד להסביר דבריו, דנתנה לו תורה זמן קיום גם אחר שעבר יום ח' ונעשה לו יום ט' ויום י' וכו' כיום השמיני, וכשם שביום השמיני אינו עובר אלא עד שיעבור כל היום הכי נמי אחר ח' ניתן לו יום ויום שלם שהוא כיום הח'. והביא גם הכרח לזה דבמתניתין דמגילה {{ממ|[[בבלי/מגילה/כ/א|דף כ' ע"א]]}} תנן אין קורין את המגילה ולא מלין כו' עד שתנץ החמה, ומבואר שהוא מדרבנן דלמא אתי למטעי אבל מדאורייתא משעלה עמוד השחר יממא הוא, והרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מילה/א#ח|פ"א ממילה ה"ח]]}} כתב דין זה דאין מלין עד שתנץ החמה בין במילה בזמנה ובין במילה שלא בזמנה, ואם נימא דבמילה שלא בזמנה עובר בכל רגע ורגע אם כן מנא ליה להרמב"ם דגם בשלא בזמנה לא מול לכתחילה אלא עד שתנץ החמה דלמא לא מיירי מתני' אלא ממילה בזמנה שבאיחורה לא עבר אאיסורא ומצות זירוז דרבנן בלחוד היא והם אמרו והם אמרו אבל במילה שלא בזמנה דעובר אאיסורא דילמא לא תקינו רבנן כלל שימתין עד שתנץ החמה ולעקור ד"ת, אלא על כרחך דגם בשלא בזמנה אינו עובר אלא כשעבר יום שלם ולא בכל רגע ורגע, עכ"ד החכם נ"י. אבל כל זה בא לו בשביל שראה רק דברי הרמב"ם ז"ל בספר היד שנאמר בו יום, אבל בפירוש המשנה שהזכרנו הרי מבואר להדיא דבכל רגע ורגע עובר על מצות עשה. וצריך לומר דמה שכתב בספר היד כל יום ויום לאו דווקא הוא וכוונתו נמי בכל שעה ושעה כמו שתפסתי אנכי בספרי בפשיטות בכוונתו, דהכי נמי אשכחן בריש ראש השנה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/ו/ב|דף ו' ע"ב]]}} כיון שעברו עליו ג' רגלים בכל יום ויום עובר בבל תאחר, והתם בודאי יום לאו דווקא דמאי שייטא דיום שלם לבל תאחר. בשלמא הכא יש לדחוק כמו שכתב החכם הנ"ל דיום התשיעי הוי ליה כיום השמיני לענין שזמנו כל היום אבל בבל תאחר לא שייך לומר כן ובודאי עובר בכל רגע, וכן מצאתי בספר ערוך לנר לר"ה שם שתפס נמי בפשיטות דעובר בבל תאחר בכל שעה ושעה, הרי דלשון יום לאו דוקא ולשון חכמים כך הוא והכי נמי בכוונת הרמב"ם במילה. | ||
ובספר ערוך לנר שם תמה אמאי לא נקט הש"ס רבותא יותר דבכל שעה ושעה עובר בבל תאחר. ואין זה דקדוק דלשון חכמים כך הוא והכוונה לכל רגע כמ"ש. ובספר הנ"ל תירץ דלא מצי הש"ס למימר הכי דאיכא שעות שאינו עובר בבל תאחר כגון בלילה ואפילו ביום קודם תמיד של שחר ואחר תמיד של בין הערבים שאינם זמן הקרבה אבל בכל יום ניחא אף על גב דאיכא שבת דאינו ראוי להקרבה מכל מקום רוב ימים עובר, והכי נמי איכא למימר בדידן דמשום הכי לא נקט הרמב"ם בכל שעה דאיכא לילה דלאו זמן מילה הוא ואינו עובר, וכוונתו היא דבכל משך היום עובר לאפוקי לילות. | ובספר ערוך לנר שם תמה אמאי לא נקט הש"ס רבותא יותר דבכל שעה ושעה עובר בבל תאחר. ואין זה דקדוק דלשון חכמים כך הוא והכוונה לכל רגע כמ"ש. ובספר הנ"ל תירץ דלא מצי הש"ס למימר הכי דאיכא שעות שאינו עובר בבל תאחר כגון בלילה ואפילו ביום קודם תמיד של שחר ואחר תמיד של בין הערבים שאינם זמן הקרבה אבל בכל יום ניחא אף על גב דאיכא שבת דאינו ראוי להקרבה מכל מקום רוב ימים עובר, והכי נמי איכא למימר בדידן דמשום הכי לא נקט הרמב"ם בכל שעה דאיכא לילה דלאו זמן מילה הוא ואינו עובר, וכוונתו היא דבכל משך היום עובר לאפוקי לילות. | ||