ערך/כופין על המצוות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(אין כופין אותו עד שיאמר רוצה אני קודם מתן תורה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== גדר הכפייה == | |||
מכין אותו עד שתצא נפשו. וחקרו האחרונים האם הכאה זו מדין כפייה כדי שיקיים המצוה, או עונש על כל רגע שאינו מקיים המצוה, והיינו שכל עוד שלא קיימו מוטל על בית דין לעונשו כי כל שעתא ושעתא בקום עשה קאי, ואילו אחרי שכבר אינו בידו לקיימו גילה הפסוק שעונשין רק בלאווין. וע' בחולין (ק"י ע"ב) שאין כופין על מ"ע שמתן שכרה בצדה, ופירש"י לכך פירש מתן שכרה לומר אם לא תקיימנה זהו עונשו שלא תטול שכר זה. הרי שרש"י נקט שההכאה היא עונש, וכשכותבין שכרה בצדה אין מכין כיון שיש עונש אחר.וכן מוכיח הגאון ר' ירוחם פערלא בפתיחה לסה"מ לרס"ג ח"ג מהיד רמ"ה. אבל ברמב"ם בסה"מ בהקדמה למנין המצוות משמע שהוא דין כפייה ולא עונש (ויתכן שהנ"מ הוא במש"כ התוס' בב"ב ח. בתירוץ הא' שבמ"ע שמתן שכרה בצדה רק אין מוזהרין לכופו, אבל מותר. ואפשר דלרש"י בחולין אסור כיון שיש עונש אחר), (קובץ קול התורה קובץ מ"ח ע' לא). | |||
== מי רשאי לכוף על מ"ע == | == מי רשאי לכוף על מ"ע == | ||
בנידון כפייה על מצוות עשה, נחלקו האחרונים מי רשאי לכוף על כך, לדעת הנתיבות המשפט {{ממ|[[נתיבות המשפט - חידושים/חושן משפט/א|סימן א]]}} כפייה על המצוות שייכת בכל אחד מישראל, וראייתו מבבא קמא כח. שאדם יכול להכות עבד משוחרר שממשיך לחיות חיי אישות עם שפחה כנענית. | בנידון כפייה על מצוות עשה, נחלקו האחרונים מי רשאי לכוף על כך, לדעת הנתיבות המשפט {{ממ|[[נתיבות המשפט - חידושים/חושן משפט/א|סימן א]]}} כפייה על המצוות שייכת בכל אחד מישראל, וראייתו מבבא קמא כח. שאדם יכול להכות עבד משוחרר שממשיך לחיות חיי אישות עם שפחה כנענית. | ||
| שורה 6: | שורה 9: | ||
דעת המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/תקנח|מצוה תקנח]]}} כחילוק הקצות החושן, אלא שהוסיף שלאו הניתק לעשה שקיום העשה הוא הצלה מהאיסור מותר לכל אחד מישראל לכפותו לקיים העשה כיון שיש בכך משום אפרושי מאיסורא. וכן דייק מלשון השולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אבן העזר/קעז#ג|אבן העזר סימן קעז סעיף ג]]}}. | דעת המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/תקנח|מצוה תקנח]]}} כחילוק הקצות החושן, אלא שהוסיף שלאו הניתק לעשה שקיום העשה הוא הצלה מהאיסור מותר לכל אחד מישראל לכפותו לקיים העשה כיון שיש בכך משום אפרושי מאיסורא. וכן דייק מלשון השולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אבן העזר/קעז#ג|אבן העזר סימן קעז סעיף ג]]}}. | ||
== כפייה במצוות דרבנן == | |||
אם כופין במצוות דרבנן, נחלקו רש"י ותוס' בכתובות צא: | |||
== מצות שמתן שכרן בצידן == | |||
איתא בחולין קי: דאין כופין על מ"ע שמתן שכרה בצדה, ופירש"י לכך פירש מתן שכרה לומר אם לא תקיימנה זהו עונשו שלא תטול שכר זה. | |||
== כופין אותו עד שיאמר רוצה אני - קודם מתן תורה== | == כופין אותו עד שיאמר רוצה אני - קודם מתן תורה== | ||
'''כפיה על המצוות. עד שיאמר רוצה אני.''' מאי דאמרינן דכופין אותו עד שיאמר רוצה אני ומהני כאילו באמת כך הוא רצונו וכדברי הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/גירושין/ב#כ|פ"ב מהל' גירושין ה"כ]]}} וכ"ה משמעות הסוגיא בקדושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/נ/א|נ' ע"א]]}} ודלמא שאני התם משום דמצוה לשמוע דברי חכמים, היינו רק אחר מתן תורה אך קודם שקבלו המצוות ליכא להאי אומדנא {{ממ|הגר"ר גראזאווסקי בקובץ קול התורה תשרי תשס"ה במוסף לזכרו עמ' ט'}}. | '''כפיה על המצוות. עד שיאמר רוצה אני.''' מאי דאמרינן דכופין אותו עד שיאמר רוצה אני ומהני כאילו באמת כך הוא רצונו וכדברי הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/גירושין/ב#כ|פ"ב מהל' גירושין ה"כ]]}} וכ"ה משמעות הסוגיא בקדושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/נ/א|נ' ע"א]]}} ודלמא שאני התם משום דמצוה לשמוע דברי חכמים, היינו רק אחר מתן תורה אך קודם שקבלו המצוות ליכא להאי אומדנא {{ממ|הגר"ר גראזאווסקי בקובץ קול התורה תשרי תשס"ה במוסף לזכרו עמ' ט'}}. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||