גבורת ארי/יומא/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

'''<big>{{עוגן1|מתניתין שבעת ימים}}</big> קודם יום הכפורים''' כו' עד '''אם כן אין לדבר סוף.''' ושמע מינה דלכולי עלמא כהן גדול ביום הכפורים צריך להיות נשוי דעד כאן לא פליגי אלא דרבי יהודה חייש למיתה שמא תמות אשתו ומשום הכי מתקינין לו אשה אחרת ורבנן לא חיישי למיתה אבל כולי עלמא דרשי ביתו זו אשתו ואשה זו של כהן גדול צריכה שתהיה נשואה לו ולא סגי בארוסה כדאמרינן בגמרא כל כמה דלא כניס לה לאו ביתו היא וה"ה דצריך שלא יהיה לו ב' נשים כדאמרינן בגמרא רחמנא אמרה וכפר בעדו ובעד ביתו ולא בעד ב' בתים.

'''<big>{{עוגן1|ומתקינין}}</big> לו כהן אחר תחתיו.''' לא נתברר לי האי מתקינין אי קאי ארישא ז' ימים קודם יום הכפורים וביום הפרשה מתקינין אחר תחתיו או מלתא באפי נפשיה הוא ולא קאי ארישא דשבעת ימים אלא מתקינין אחר כן ואפילו בערב יוה"כ שפיר דמי דהא הכהן אחר שמתקינין תחתיו לא צריך הפרשה כדדייק בגמרא מדקא' מתקינין ולא קתני מפרישין וכמו אשה אחרת לרבי יהודה דסגי אף בערב יום הכפורים כמו שאכתוב בסמוך בשם רש"י ומצד הסברא היה נראה לי שכל שמתקינין לו אחר תחתיו בסמוך ליום הכפורים הוא עדיף טפי דהא איכא חששא שמא יארע פסול לכהן גדול וגם להכהן השני שמא יארע בו פסול באותן שבעה ימים או ימות ויצטרך לכהן שלישי וטורח זה למה ואע"ג דת"ק לא חייש למיתה ואפי' לפסול לא חייש כדמוכח בגמ' מ"מ הנ"מ לענין דבתחלה לא צריך להזמין אשה אחרת משום חשש מיתה והכי נמי מן הדין ל"צ לתקן כהן אחר תחתיו מתחלה מהאי טעמא דלא חייש לא למיתה ולא לפסול אבל כיון דתקנו רבנן לתקן אחר תחתיו השתא יותר טוב לתקן סמוך ליום הכפורים כל מה דאפשר כדי לצאת ידי כל החששות דאין בזה טורח יותר מאם שמתקינין לו כמה ימים מקודם מיהו למאי דמפרש בגמ' דכהן גדול זריז הוא ומן הדין אין צריך לתקן אחר תחתיו אלא כיון דעבדינן ליה צרה כל שכן שיזדרז טפי י"ל דראוי לתקן אחר תחתיו ז' ימים קודם יום הכפורים כדי שיהיה לו צרה שבעת ימים קודם ויזדרז טפי כל משך אותן הימים:

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון‎}}