שב שמעתתא/ו/ג: הבדלים בין גרסאות בדף

ולכן נראה דהא דיליף דבר דבר מממון היינו היכא דידוע שהוא ודאי דבר שבערוה וכגון דאתחזק איסורא דערוה אבל היכא דאינו ידוע אם יש כאן דבר שבערוה ועד אחד מעיד שלא היה כאן דבר שבערוה וכהאי דשליח מעיד שלא קדשה מעולם לעצמו בזה הוה ליה כמו שאר איסורין ועד אחד מהימן בה וניחא בזה הא דאמרו ריש פרק קמא דגיטין <small>([[בבלי/גיטין/ב/ב|גיטין ב:]])</small> אבל הכא דאתחזק איסורא דאשת איש הוה ליה דבר שבערוה ואין דבר שבערוה פחות משנים והיינו משום דכל זמן דלא אתחזק איסורא דאשת איש עד אחד מהימן אבל היכא דאיכא דבר שבערוה אף על גב דליכא חזקה לא מהימן עד אחד ועיין בר"ן פרק התקבל {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/גיטין/ל/א|ל. מדפי הרי"ף]]}} גבי אומר לשליח צא וקדש לי אשה דאסור בכל הנשים ע"ש{{הערה|שכתב להדיא שאין דבר שבערוה פחות משנים אף על גב דלא איתחזק. ועי' בהערה להלן [[#הערה מקושרת 1|בסמוך]] מה שהקשה רבי עקיבא איגר בסתירת דעת הר"ן בזה.}} ומשום דהתם ודאי קידש אחת ולא נודע איזה הוה ליה דבר שבערוה ולא מהימן עד אחד אפילו ליכא חזקה וכמ"ש ודו"ק.

ולעניות דעתי נראה דגבי ממון אפילו היכא דאינו להוציא ממון מחזקתו נמי בעי שנים וכהאי דסימנין וסימנין ועד אחד יניח וכן מהאי דהרא"ש ריש פרק קמא דמציעא {{ממ|[[רא"ש/בבא מציעא/א/ג|סימן ג]]}} דאין עד המסייע פוטר ממחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם הובא [[שב שמעתתא/ו/ב|פ"ב]] והתם אינו להוציא ואדרבה להחזיק אפילו הכי בממון אינו קם. מיהו גבי דבר שבערוה נראה דעל כרחך לא יליף דבר דבר מממון אלא היכא דודאי אית ביה דבר שבערוה אבל היכא דלדברי העד מעולם לא היה בו דבר שבערוה אינו בכלל דבר דבר מממון וכמ"ש ודו"ק{{הערה|{{עוגן|הערה מקושרת 1|רבי}} עקיבא איגר {{ממ|[[רבי עקיבא איגר/יבמות/קטו/א|יבמות קטו.]]}} למד מדברי התוס' בגיטין {{ממ|[[תוספות/גיטין/ב/ב|ב: ד"ה הוי]]}} דסבירא להו דבלא אתחזק גם בדבר שבערוה עד אחד נאמן, וכן כתב קובץ הערות {{ממ|סי' סז אות ט}} בדעת התוס' {{ממ|[[תוספות/גיטין/ב/ב|שם]]}}, אך ציין לדעת הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/גיטין/ב/ב|גיטין שם]]}} שדעתו כדעת רבינו שבדבר שבערוה אינו נאמן אפילו בלא אתחזק, וכתב שדעת הרמב"ן ותשובת מיימוני כדעת מהרי"ק {{ממ|[[שו"ת מהרי"ק/עב|שורש עב]] הביאו רבינו בסמוך}} שאף בממון נאמן עד אחד כשאינו מעיד נגד חזקת ממון. עוד כתב רע"א שאף מדברי הר"ן בקידושין ‏‏{{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/קידושין/כז/א|כז. מדפי הרי"ף]]}} משמע שדווקא באתחזק אין ע"א נאמן בדבר שבערוה וז"ל שם ואף על גב דאין דבר שבערוה כו' התם הוא להוציאה מחזקתה. והקשה שם שסתר הר"ן שיטתו בגיטין {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/גיטין/ל/א|ל. מדפי הרי"ף]]}} גבי אומר לשלוחו צא וקדש לי שאסור שכתב הרמב"ן שאם הקרובות מעידות לפנינו שלא נתקדשו מותרת דעד אחד נאמן, והקשה הר"ן הא אין דבר שבערוה פחות משנים [אף על גב דלא איתחזק איסורא. לשון הר"ן שם], ומבואר שאף בלא איתחזק אינו נאמן. גם בבית הלוי {{ממ|[[בית הלוי/ב/לז|ח"ב סימן לז]]}} הביא דברי המהרי"ק שע"א נאמן בדבר שבערוה היכא דלא אתחזק וכתב שתשובות מיימוני פליג על זה וכמו שהביא רבינו ושכן דעת הרמב"ן כמו שהביא הקובץ הערות. עוד הוכיח בדעת רש"י שאין ע"א נאמן בדבר שבערוה אף בלא איתחזיק, והוא ממה שכתב בגיטין שם {{ממ|[[רש"י/גיטין/ב/ב|ד"ה ומשני]]}} שהביא המקור לדין ע"א מהא דהאמינה תורה על הפרשת תרומה ושחיטה, והקשו התוס' {{ממ|[[תוספות/גיטין/ב/ב|ד"ה עד]]}} והר"ן {{ממ|[[ר"ן/גיטין/ב/ב|שם]]}} שבאלו הדברים הוי נגד איתחזק ונאמנותו היא רק משום דהוי בידו, ואיך ילפינן מיניה דבלא איתחזק נאמן באיסורים אף כשאינו בידו, וביאר הר"ן שרש"י סובר שהבידו מוריד את החזקה ושוב אפשר ללמוד מכאן שאף בדבר שאינו בידו אם אינו נגד חזקה הרי הוא נאמן. ובגמרא בבבא בתרא {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קלד/ב|קלד:]]}} מבואר שאין אדם נאמן לומר גרשתי את אשתי למפרע אלא רק מכאן ולהבא משום דבידו לגרשה, ולכאורה הרי כיון שהיה אז בידו מפני מה לא יהיה נאמן כבשחיטה שכיון שהיה בידו סרה החזקה ונאמן כדין עד אחד באיסורין, ועל כרחך שרש"י סובר שבדבר שבערוה אין עד אחד נאמן אפילו שאינו נגד חזקה. ובשיעורי ר' דוד {{ממ|גיטין שם}} הקשה לדעת הר"ן בקידושין שהביא רבי עקיבא איגר שע"א נאמן בדבר שבערוה היכא דלא אתחזק, וסבירא ליה נמי דבידו הוא כלא אתחזק, ואם כן מדוע אין נאמן הבעל למפרע באומר גרשתי את אשתי, עייין שם מה שיישב. ובדעת התוס' למד הבית הלוי {{ממ|שם}} שאפילו בלא אתחזק אין עד אחד נאמן בדבר שבערוה, והוא ממה שהקשו {{ממ|[[תוספות/גיטין/ב/ב|שם בד"ה הוי]]}} על ספק הגמרא ביבמות אם עד אחד נאמן באיסורים בלא איתחזק בדבר שאינו בידו, וקשה דאם כן אמאי איצטריך קרא ד'וספרה לה' לעצמה, ותירצו התוס' דנדה חשובה כדבר שבערוה, ולכאורה צ"ע מה בכך שנדה הוי כדבר שבערוה הרי סוף סוף נדה לא איתחזק איסורא [כמש"כ התוס' [[תוספות/גיטין/ב/ב|שם]] בד"ה עד, דאינה בחזקת שתהא רואה כל שעה] ואמאי לא יהא עד אחד נאמן בה, ועל כרחך שתוס' סוברים שאין ע"א נאמן בדבר שבערוה אף בדלא איתחזק. ועי' בשיעורי ר' דוד שם שדחה הראיה, וע"ע לעיל שרבי עקיבא איגר דייק מדברי התוס' שם להפך.}}: