35,362
עריכות
ערך/שופר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
תיקון פרמטרים
(תבניות ניווט, רווחים מיותרים) |
מ (תיקון פרמטרים) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
הפוסקים דנו אם גדר מצוות שופר היא בשמיעת קול שופר או בתקיעה בשופר. ודעת רוב המפרשים שהמצוה היא בשמיעה ולא בתקיעה{{הערה|שערי תשובה לגאונים {{ממ|[[שערי תשובה לגאונים/עט|סימן עט]]}}, סידור רס"ג {{ממ|[[סידור רס"ג/ריח|עמוד ריח]]}}, ריצ"ג {{ממ|ח"א עמוד כו}} ובית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקפה|סימן תקפה]]}} משם בה"ג. וכ"כ הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/פסחים/ז/א|פסחים ז.]]}}, החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/תה|מצוה תה]]}}, הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תקפה|סימן תקפה]]}}, הכלבו {{ממ|[[כלבו/סד|סימן סד]]}}, הריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/ראש השנה/לד/א|ר"ה לד.]]}}, הרשב"ץ {{ממ|ד"ה וראיתי}}{{דיוק מקור}}, ראב"ן {{ממ|[[ראב"ן/לד|סימן לד]]}} ובתמים דעים {{ממ|[[תמים דעים/קפו|סוס"י קפו]]}}. וכן נראה דעת הרא"ש {{ממ|[[רא"ש/ראש השנה/ד#י|ר"ה פ"ד סוס"י י]]}} ושבלי הלקט {{ממ|[[שבלי הלקט/רפט|סימן רפט]]}}.{{ש}}וכן כתב הרמב"ם בכמה מקומות {{ממ|בספר המצוות [[ספר המצוות לרמב"ם/עשה/קע|עשה קע]], במנין המצוות ש[[רמב"ם/שופר/א|בריש הלכות שופר]], ושם [[רמב"ם/שופר/א#א|ה"א]] ו[[רמב"ם/שופר/א#ג|ה"ג]], ובתשובותיו: שו"ת הרמב"ם [[שו"ת הרמב"ם/קמב|סימן קמב]], פאר הדור [[פאר הדור/נא|סימן נא]]}}.}} וכמה ראשונים אף כתבו כן בשם הירושלמי{{הערה|ראבי"ה ואבודרהם {{ממ|ר"ה דנ"ח, פורים מ"ד ג}} ואור זרוע {{ממ|ח"א קלט, ח"ב רעא}}. וראה בהערות לראבי"ה {{ממ|ח"ב תקלד}}.}}. | הפוסקים דנו אם גדר מצוות שופר היא בשמיעת קול שופר או בתקיעה בשופר. ודעת רוב המפרשים שהמצוה היא בשמיעה ולא בתקיעה{{הערה|שערי תשובה לגאונים {{ממ|[[שערי תשובה לגאונים/עט|סימן עט]]}}, סידור רס"ג {{ממ|[[סידור רס"ג/ריח|עמוד ריח]]}}, ריצ"ג {{ממ|ח"א עמוד כו}} ובית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקפה|סימן תקפה]]}} משם בה"ג. וכ"כ הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/פסחים/ז/א|פסחים ז.]]}}, החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/תה|מצוה תה]]}}, הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תקפה|סימן תקפה]]}}, הכלבו {{ממ|[[כלבו/סד|סימן סד]]}}, הריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/ראש השנה/לד/א|ר"ה לד.]]}}, הרשב"ץ {{ממ|ד"ה וראיתי}}{{דיוק מקור}}, ראב"ן {{ממ|[[ראב"ן/לד|סימן לד]]}} ובתמים דעים {{ממ|[[תמים דעים/קפו|סוס"י קפו]]}}. וכן נראה דעת הרא"ש {{ממ|[[רא"ש/ראש השנה/ד#י|ר"ה פ"ד סוס"י י]]}} ושבלי הלקט {{ממ|[[שבלי הלקט/רפט|סימן רפט]]}}.{{ש}}וכן כתב הרמב"ם בכמה מקומות {{ממ|בספר המצוות [[ספר המצוות לרמב"ם/עשה/קע|עשה קע]], במנין המצוות ש[[רמב"ם/שופר/א|בריש הלכות שופר]], ושם [[רמב"ם/שופר/א#א|ה"א]] ו[[רמב"ם/שופר/א#ג|ה"ג]], ובתשובותיו: שו"ת הרמב"ם [[שו"ת הרמב"ם/קמב|סימן קמב]], פאר הדור [[פאר הדור/נא|סימן נא]]}}.}} וכמה ראשונים אף כתבו כן בשם הירושלמי{{הערה|ראבי"ה ואבודרהם {{ממ|ר"ה דנ"ח, פורים מ"ד ג}} ואור זרוע {{ממ|ח"א קלט, ח"ב רעא}}. וראה בהערות לראבי"ה {{ממ|ח"ב תקלד}}.}}. | ||
אולם יש שנראה מהם שהתקיעה היא המצוה, דלשיטתם נוסח הברכה הוא על התקיעה{{הערה|שאילתות {{ממ|שאילתות/קנג|שאילתא קנג}}, סמ"ג {{ממ|[[סמ"ג/עשין/מב|עשין מב]]}}, ר"ת {{ממ|ברא"ש [[רא"ש/ראש השנה/ד#י|ר"ה פ"ד סוס"י י]], ובספר הישר [[ספר הישר/רנט|סימן רנט)]]}} ויראים {{ממ|[[יראים/תיט|סימן תיט]], רלה ע"א}}.}}. | אולם יש שנראה מהם שהתקיעה היא המצוה, דלשיטתם נוסח הברכה הוא על התקיעה{{הערה|שאילתות {{ממ|[[שאילתות/קנג|שאילתא קנג}}, סמ"ג {{ממ|[[סמ"ג/עשין/מב|עשין מב]]}}, ר"ת {{ממ|ברא"ש [[רא"ש/ראש השנה/ד#י|ר"ה פ"ד סוס"י י]], ובספר הישר [[ספר הישר/רנט|סימן רנט)]]}} ויראים {{ממ|[[יראים/תיט|סימן תיט]], רלה ע"א}}.}}. | ||
כמו כן יש הסוברים שהמצוה בתרוייהו - תקיעה ושמיעה{{הערה|יום תרועה {{ממ|כט. ד"ה חש"ו}} שאגת אריה{{דיוק מקור}} ומנחת חיונך{{דיוק מקור}}}}. | כמו כן יש הסוברים שהמצוה בתרוייהו - תקיעה ושמיעה{{הערה|יום תרועה {{ממ|כט. ד"ה חש"ו}} שאגת אריה{{דיוק מקור}} ומנחת חיונך{{דיוק מקור}}}}. | ||