35,347
עריכות
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (לתשומת לבך משתמש:ישראל קלר: הוסרה תבנית 'בעבודה' ולא הוחלפה בתבנית 'חלקי' למרות שהדף לא הושלם) |
מ (←ג: תיקון פרמטרים) |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
==ג== | ==ג== | ||
ג) '''כבוד''' אדומו"ר כו' אם כי לא נכחד ממני מך ערכי ומי אני לבוא אל המלך כו' אמנם תורה הוא וללמוד אני צריך אציע בזה לפני כבוד אדמו"ר מה שיש לי לישא וליתן בד"ק בס' היקר נפש חיה {{ממ|נפש חיה/יורה דעה/פא|חיו"ד סי' פ"א]]}} הביא דברי הגינת ורדים הספרדי ז"ל דאותיות השם צריכין להיות כסודרן אמנם לכאו' מוכח להיפך מהא דבן קמצר דכתב את השם בב"א וע"כ דלא בעי כסודרן אך כבוד גאונו חקר אי בב"א מיקרא שלא כסודרן וע"ז הביא ד' [[מגן אברהם/אורח חיים/לב#נז|המג"א בסי' ל"ב ס"ק נ"ז]] דנראה מדבריו דב"א מיקרי כסודרן אך דחה זה מד' הירושלמי פ"ז דדמאי דמבואר שם דמפריש תרו"מ כאחד עובר בעשה דתרומה צריכין להיות מוקדמין למעשרות והיכא דהוא בב"א אינו קודם א"כ ה"ה היכא דבעי כסודרן בב"א אינו מיקרא כסודרן וא"כ הראיה מבר קמצר נכונה דל"ב בשם כסודרן אתד"ק ולענ"ד כלל זה צ"ע טובא ואבאר הדברים בעזהי"ת: | ג) '''כבוד''' אדומו"ר כו' אם כי לא נכחד ממני מך ערכי ומי אני לבוא אל המלך כו' אמנם תורה הוא וללמוד אני צריך אציע בזה לפני כבוד אדמו"ר מה שיש לי לישא וליתן בד"ק בס' היקר נפש חיה {{ממ|[[נפש חיה/יורה דעה/פא|חיו"ד סי' פ"א]]}} הביא דברי הגינת ורדים הספרדי ז"ל דאותיות השם צריכין להיות כסודרן אמנם לכאו' מוכח להיפך מהא דבן קמצר דכתב את השם בב"א וע"כ דלא בעי כסודרן אך כבוד גאונו חקר אי בב"א מיקרא שלא כסודרן וע"ז הביא ד' [[מגן אברהם/אורח חיים/לב#נז|המג"א בסי' ל"ב ס"ק נ"ז]] דנראה מדבריו דב"א מיקרי כסודרן אך דחה זה מד' הירושלמי פ"ז דדמאי דמבואר שם דמפריש תרו"מ כאחד עובר בעשה דתרומה צריכין להיות מוקדמין למעשרות והיכא דהוא בב"א אינו קודם א"כ ה"ה היכא דבעי כסודרן בב"א אינו מיקרא כסודרן וא"כ הראיה מבר קמצר נכונה דל"ב בשם כסודרן אתד"ק ולענ"ד כלל זה צ"ע טובא ואבאר הדברים בעזהי"ת: | ||
(א) והנה זה יצא ראשונה מ"ש כ"ג שליט"א מד' התוס' בתמורה בשם הירושלמי אם אמנם כי הוא ראי' ברורה אמנם מצאתי בתשובת הריב"ש {{ממ|[[שו"ת הריב"ש/שפד|סי' שפ"ד]]}} שכ' לה"ר דעל שני מצות ממין אחד שברכותיהן שוות יכול לברך ברכה אחת לשתיהן אע"פ שא"א לעשותן בב"א מהא דמבואר בתוספתא דברכות פרק בתרא היה מהלך להפריש תרו"מ אומר ברוך אשר קדשני כו' להפריש תרו"מ כו' נראה שבהפרשת תרו"מ מברך ברכה אחת אע"פ שא"א להפרישם יחד שהרי אסור להקדים מעשר לתרומה וע"כ יש לו להקדים התרומה לפי שא"א לצמצם עכ"ל מבואר מד"ק דס"ל דמשו"ה אסור להפריש תרו"מ בב"א משום דא"א לצמצם אבל אם הי' אפשר לצמצם הו"א ליכול להפריש בב"א אע"ג דהמצוה להפריש תרומה קודם ומבואר מזה כד' המג"א ז"ל ודוח"ל דהרי ב"ש סובר דלא קי"ל כירושלמי דאיכא מ"ע להקדים תרומה למעשר ועי' בר"מ ז"ל פ"ג מתרומות לא נזכר כלל דיש עשה להקדים אך עכ"פ הרי מבואר בר"מ ז"ל דהסדר הוא להקדים תרומה משום דיש לה מעלה יותר ממעשר כמבואר במכילתא והובא ברש"י ותוס' תמורה שם א"כ שוב צריך להיות קודם דוקא ואמאי יהי' מותר בב"א א"ל משום דא"א לצמצם והנה לכאו' עלה בדעתי דהנה באמת בלא"ה יש לתמוה על הריב"ש שכ' דא"א להפריש כאחת מצד א"א לצמצם ואמאי הא יכול לומר מעשרות של זה יהי' בחלק זה דכל המעשרות בכלל כמבואר במשנה במס' מעשרות דמעשרות של זו בזו וא"כ שפיר הוי בב"א ממש וכיון דיכול להפריש כאחת שפיר יכול לברך ברכה אחת לכן נראה בכוונת הריב"ש לפ"מ שכ' הגרע"א ז"ל בתשובה דהא דמברכין על הפרשת תרו"מ אע"ג דישנו במחשבה וכ"כ מרן הב"י ז"ל דאין מברכין על ביטול בלב מטעם דישנו במחשבה ה"ט כיון דעיקר מצות הפרשה היינו להפריש התרומה לגמרי וליתנה לכהן וזה הוי מעשה גמור ולכן מברכין עלי' אתוד"ק וא"כ עיקר הברכה הוא על הפרשה גמורה ולא על הקריאת שם ושפיר כתב הריב"ש ז"ל דזה א"א לצמצם שיהיה בבת אחת ממש ושוב מוכרח דאפי' אם א"א לעשותן כאחת יכול לברך ברכה אחת לשתיהן אך בהיות כן כוונת הריב"ש ז"ל יקשה קשי' גדולה מ"ש הריב"ש דא"א להפריש כאחת מצד א"א לצמצם ודילמא יפריש המעשר מקודם ויהיה מקדים המעשר לתרומה ומה בכך כיון דקרא שם לתרומה מקודם אפי' אם יפריש המעשר קודם נראה ג"כ לכאו' דלית בי' איסורא לזה תלי' עיקר בקריאת שם >>> | (א) והנה זה יצא ראשונה מ"ש כ"ג שליט"א מד' התוס' בתמורה בשם הירושלמי אם אמנם כי הוא ראי' ברורה אמנם מצאתי בתשובת הריב"ש {{ממ|[[שו"ת הריב"ש/שפד|סי' שפ"ד]]}} שכ' לה"ר דעל שני מצות ממין אחד שברכותיהן שוות יכול לברך ברכה אחת לשתיהן אע"פ שא"א לעשותן בב"א מהא דמבואר בתוספתא דברכות פרק בתרא היה מהלך להפריש תרו"מ אומר ברוך אשר קדשני כו' להפריש תרו"מ כו' נראה שבהפרשת תרו"מ מברך ברכה אחת אע"פ שא"א להפרישם יחד שהרי אסור להקדים מעשר לתרומה וע"כ יש לו להקדים התרומה לפי שא"א לצמצם עכ"ל מבואר מד"ק דס"ל דמשו"ה אסור להפריש תרו"מ בב"א משום דא"א לצמצם אבל אם הי' אפשר לצמצם הו"א ליכול להפריש בב"א אע"ג דהמצוה להפריש תרומה קודם ומבואר מזה כד' המג"א ז"ל ודוח"ל דהרי ב"ש סובר דלא קי"ל כירושלמי דאיכא מ"ע להקדים תרומה למעשר ועי' בר"מ ז"ל פ"ג מתרומות לא נזכר כלל דיש עשה להקדים אך עכ"פ הרי מבואר בר"מ ז"ל דהסדר הוא להקדים תרומה משום דיש לה מעלה יותר ממעשר כמבואר במכילתא והובא ברש"י ותוס' תמורה שם א"כ שוב צריך להיות קודם דוקא ואמאי יהי' מותר בב"א א"ל משום דא"א לצמצם והנה לכאו' עלה בדעתי דהנה באמת בלא"ה יש לתמוה על הריב"ש שכ' דא"א להפריש כאחת מצד א"א לצמצם ואמאי הא יכול לומר מעשרות של זה יהי' בחלק זה דכל המעשרות בכלל כמבואר במשנה במס' מעשרות דמעשרות של זו בזו וא"כ שפיר הוי בב"א ממש וכיון דיכול להפריש כאחת שפיר יכול לברך ברכה אחת לכן נראה בכוונת הריב"ש לפ"מ שכ' הגרע"א ז"ל בתשובה דהא דמברכין על הפרשת תרו"מ אע"ג דישנו במחשבה וכ"כ מרן הב"י ז"ל דאין מברכין על ביטול בלב מטעם דישנו במחשבה ה"ט כיון דעיקר מצות הפרשה היינו להפריש התרומה לגמרי וליתנה לכהן וזה הוי מעשה גמור ולכן מברכין עלי' אתוד"ק וא"כ עיקר הברכה הוא על הפרשה גמורה ולא על הקריאת שם ושפיר כתב הריב"ש ז"ל דזה א"א לצמצם שיהיה בבת אחת ממש ושוב מוכרח דאפי' אם א"א לעשותן כאחת יכול לברך ברכה אחת לשתיהן אך בהיות כן כוונת הריב"ש ז"ל יקשה קשי' גדולה מ"ש הריב"ש דא"א להפריש כאחת מצד א"א לצמצם ודילמא יפריש המעשר מקודם ויהיה מקדים המעשר לתרומה ומה בכך כיון דקרא שם לתרומה מקודם אפי' אם יפריש המעשר קודם נראה ג"כ לכאו' דלית בי' איסורא לזה תלי' עיקר בקריאת שם >>> | ||
[[קטגוריה:כלי חמדה: פרשת ראה]] | [[קטגוריה:כלי חמדה: פרשת ראה]] |