שולחן ערוך/יורה דעה/נה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגןמ|א}} {{מרכז|{{גופן|4||דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים:}}}} {{ש}} {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|א}} שלשה פרקים יש ברגל. התחתון והוא מה שחותכין עם הפרסות כשמפשיטין הבהמה ונקראת ארכובה הנמכרת עם הראש. ולמעלה ממנו פרק שני והוא הנקרא שוק וצומת הגידים בתחתיתו סמוך לארכובה הנמכרת עם הראש. ולמעלה ממנו פרק שלישי והוא מחובר לגוף ונקרא קולית. {{ביאור הגר"א|ב}} {{באר הגולה|ב}} בפרק התחתון בכל מקום שיחתך בה כשרה. עצם המחובר לגוף הנקרא קולית בכל מקום שיחתך טריפה. {{באר הגולה|ג}} בעצם האמצעי אם נחתך שלא במקום צומת הגידים כשרה {{ביאור הגר"א|ג}} ואם נחתך במקום צומת הגידים טריפה ולא נאסרה מפני שהיא חתוכת הרגל במקום זה {{באר הגולה|ד}} אלא מפני שנחתכו הגידים {{ביאור הגר"א|ד}} לפיכך אם נשבר העצם במקום צומת הגידים ויצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו ובדק בצומת הגידים ונמצאו קיימים כשרה. {{ביאור הגר"א|ה}} {{באר הגולה|ה}} ויש אוסרים בנחתך עצם האמצעי בכל מקום אפי' שלא במקום צומת הגידים ולדעתם אם נשבר העצם במקום צומת הגידים ויצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו אע"פ שבדק בצומת הגידים ונמצאו קיימים טריפה. {{ביאור הגר"א|ו}} וכן אם נחתך בתוך הפרק שבין ארכובה הנמכרת עם הראש לשוק {{טז|א}} בסוף {{באר היטב|א}} {{פתחי תשובה|א}} הערקום {{שך|א}} {{פלתי|א}} בין הערקום ובין השוק טריפה לדעת זה <small>(ב"י בשם מהר"י ן' חביב) {{ביאור הגר"א|ז}} {{באר הגולה|ו}} </small>ואם נחתך בתוך הפרק במקום שמחובר עצם הקולית עם השוק טריפה: <small>הגה {{פלתי|ב}} ונהגו בכל אשכנז וצרפת {{כרתי|א}} כסברא האחרונה (הרא"ש וטור ורבינו ירוחם) ואין לשנות לכן בכל מקום שנחתך {{כרתי|ב}} מן {{כרתי|ג}} הערקום ולמעלה טריפה אע"פ שצומת הגידין קיימין:</small>

{{עוגןמ|ב}} {{באר הגולה|ז}} עצם הקולית {{פתחי תשובה|ב}} שניתק ממקומו במקום חיבורו בגוף והיינו {{באר הגולה|ז}} בוקא דאטמא {{פתחי תשובה|ג}} דשף מדוכתיה טריפה בין בבהמה {{ביאור הגר"א|ח}} {{באר הגולה|ח}} בין בעוף {{טז|ב}} {{שך|ב}} {{פלתי|ג}} {{כרתי|ד}} והוא {{באר היטב|ב}} דאיעכול <small>(פי' שנרקבו) </small>ניביה והם היתרות שבעצם הכף שיוצאות על העצם הזכר ואוחזות אותו אבל נפסקו שלא מחמת עיכול כשרה: <small>הגה {{ביאור הגר"א|ט}} וכן אם לא נתעכלו רק מעוטן ורובן קיים כשר מדינא (רשב"א בתשובות ובחידושיו) {{שך|ג}} אך י"א {{שך|ד}} דאין אנו בקיאין באיעכול ניביה {{פתחי תשובה|ד}} לכן {{כרתי|ה}} יש לאסור כל שמוטת ירך {{באר היטב|ג}} {{פתחי תשובה|ה}} {{כרתי|ו}} שמא איעכול ניביה {{טז|ג}} וכן אם {{פתחי תשובה|ו}} נשבר סמוך לגוף {{שך|ה}} אע"פ {{פתחי תשובה|ז}} שחזר ונקשר {{באר היטב|ד}} היטב טריפה שמא איעכול ניביה ומשערין ד' אצבעות בגסה וב' בדקה ובעוף {{פתחי תשובה|ח}} הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו (הכל באו"ה כלל נ' והגהות סמ"ק דף צ"ב ע"ב והגהת ש"ד סי' פ"ו) {{שך|ו}} וטוב להחמיר במקום {{פתחי תשובה|ט}} שאין {{פתחי תשובה|י}} הפסד {{באר היטב|ה}} מרובה. {{ביאור הגר"א|י}} אם לא נשמט הירך {{כרתי|ז}} ואיעכול ניביה {{פתחי תשובה|יא}} כשר (מרדכי):</small>

{{עוגןמ|ג}} {{ביאור הגר"א|יא}}{{באר הגולה|ט}} ראש עצם הקולית המחובר לשוק שניתק ממקומו כשרה אפילו אם איעכול ניביה. {{שך|ז}} {{ביאור הגר"א|יב}} {{כרתי|ח}} <small>(וי"א {{פלתי|ד}} דוקא כשעור {{באר היטב|ו}} ובשר חופין את רובו) (תשובת הרא"ש כלל כ' סימן י'):</small>

{{עוגןמ|ד}} {{ביאור הגר"א|יג}}{{באר הגולה|י}} אם יש לה ג' רגלים טריפה דכל {{פתחי תשובה|יב}} יתר {{באר היטב|ז}} כנטול דמי וכאלו חסר רגל א' הוא {{ביאור הגר"א|יד}} והוא שיהי' זה היתר {{טז|ד}} {{שך|ח}} {{פלתי|ה}} {{כרתי|ט}} מראש עצם התחתון ולמעלה: <small>הגה {{ביאור הגר"א|טו}} ודוקא שזה היתרת יש לה {{כרתי|י}} תואר רגל ועומדת במקום הרגלים אבל בלאו הכי אינו {{כרתי|יא}} מקרי יתרת ולא הוי רק דלדול וכשר (ב"י בשם מרדכי בשם ראב"ן ובשערים סימן פ"ט ואו"ה שם) {{פלתי|ו}} ואם {{כרתי|יב}} נבראת חסר רגל א' טריפה (גמרא פא"ט דף נ"ח ובבכורות דף מ' ורמב"ם פ"ח מה"ש ולא כב"י והכל תפסו עליו בזה):</small>

{{עוגןמ|ה}} כל מקום שאם יחתך שם הרגל היא טריפה אפילו לא נחתך אלא {{באר הגולה|יא}} נשבר ויצא לחוץ אם אין {{טז|ה}} עור ובשר חופין {{כרתי|יג}} רוב {{באר הגולה|יב}} עביו ורוב היקיפו טריפ' ואם עור ובשר חופין {{שך|ט}} רוב עביו ורוב היקיפו {{שך|י}} {{באר היטב|ח}} כשרה {{ביאור הגר"א|טז}} {{באר הגולה|יג}} ואם נפל קצת מהעצם אם יש בעור ובשר לחפות השבר אף אם לא נפל העצם כשרה אבל אם אין בו כדי לחפותו אלו לא נפל אע"פ שיש בו כדי לחפותו עתה טריפה {{באר הגולה|יד}} ואם נשבר עצם במקום שאינו נטרף אם נחתך אם אין עור ובשר חופין את רובו הבהמה מותרת {{טז|ו}} {{פתחי תשובה|יג}} {{באר הגולה|טו}} {{פלתי|ז}} והאבר {{שך|יא}} {{פתחי תשובה|יד}} {{כרתי|יד}} אסור {{באר היטב|ט}} מדרבנן {{באר הגולה|טז}} וצריך לחתוך גם מעט {{כרתי|טו}} מהמותר {{שך|יב}} {{באר היטב|י}} כשחותך האבר האסור: <small>הגה {{שך|יג}} {{ביאור הגר"א|יז}} וצריך לחתכו {{טז|ז}} {{פלתי|ח}} קודם {{באר היטב|יא}} שימלחנו עם הבהמה או העוף (מרדכי וסמ"ק) {{טז|ח}} {{ביאור הגר"א|יח}} ויש מחמירין ואוסרין אף אם עור ובשר חופין את רובו {{טז|ט}} אם השבירה יצאה פעם אחת מחיים דרך נקב קטן (לפי פי' רש"י וסה"ת וסמ"ג וסמ"ק) ומזה נתפשט המנהג באלו המדינות {{שך|יד}} {{פתחי תשובה|טו}} להטריף כל שבירה בעצם במקום שאם נחתך טריפה {{שך|טו}} ואף אם עור ובשר מקיפין אותו מכל צדדיו ואין שם נקב כלל מ"מ המנהג להטריף כי חלוקים רבים הם בדין חיפוי בשר ואין רבים בקיאין ואין לשנות אם לא במקום הפסד מרובה לפי ראות עיני המורה שיש להקל להורות כהלכה (ד"ע) ודוקא {{כרתי|טז}} אם לא חזר ונקשר אבל אם {{פתחי תשובה|טז}} חזר {{באר היטב|יב}} ונקשר נוהגין להכשיר וכמו שיתבאר:</small>

{{עוגןמ|ו}} {{ביאור הגר"א|יט}}{{באר הגולה|יז}} נשבר עצם הקולית וניטל ממנו קורט מראשו העליון המחובר בשדרה ונתעכלו מיעוט ניביו אם עור ובשר חופין את רובו כשרה:

{{עוגןמ|ז}} {{באר הגולה|יח}} הא דמכשרינן בעור ובשר חופין את רובו דוקא כשרוב החיפוי מן הבשר ואז המעוט של עור מצטרף עמו אבל אם החצי מן העור וחצי מן הבשר לא והני מילי בבהמה {{באר הגולה|יט}} אבל בעוף כיון שעורו רך מצטרף עם הבשר {{שך|טז}} ובמחצה בשר ומחצה {{באר היטב|יג}} עור כשר:

{{עוגןמ|ח}} {{ביאור הגר"א|כ}}{{באר הגולה|כ}} יש מי שכתב שיש מקום שעור לבדו מציל אפי' בבהמה והוא במקום הסמוך ממש לארכוב' לפי שאין שם לעולם בשר אלא עור לבד דבוק עם העצם {{ביאור הגר"א|כא}} ובשאר מקומות שדרך להיות שם בשר אם לא היה שם בשר אלא עור בלבד והיו רירין בין העור והעצם {{באר הגולה|כא}} י"א שמציל:

{{עוגןמ|ט}} {{באר הגולה|כב}} גידין שסופן להקשות אינם מצילין. {{ביאור הגר"א|כב}} <small>(וכל הגידין מקרי סופן להקשות) (ב"י):</small>

{{עוגןמ|י}} {{באר הגולה|כג}} לא היה הבשר החופה את רובו במקום אחד אלא מתלקט מעט כאן ומעט כאן סביבות העצם או שהוא במקום אחד אלא שהוא {{טז|י}} מרודד {{ביאור הגר"א|כג}} או נקלף מעל העצם או שניטל שלישיתו התחתון או {{באר הגולה|כג}} ניקב או נסדק אינם מצילין {{ביאור הגר"א|כד}} {{באר הגולה|כד}} וכן אם נתמסמס בשר החופה ונעשה כעין בשר שהרופא גורדו אינו מציל: <small>הגה {{שך|יז}} ואנן אין בקיאין בבשר שהרופא גורדו {{שך|יח}} ולכן כל מקום שנשתנה {{כרתי|יז}} מראית הבשר אינו מציל (הגהות מיימוני):</small>

{{עוגןמ|יא}} {{באר הגולה|כה}} נקדר הבשר בסכין מעל השבר כעין טבעת בעיגול ורוב היקיפו מכוסה {{כרתי|יח}} כשרה והוא שיהא הבשר דבוק בעצם סביב הקדירה:

{{עוגןמ|יב}} {{באר הגולה|כו}} נשבר העצם {{שך|יט}} במקום שעושה אותה טריפה וחזר ונקשר ואין ידוע אם יצא רובו אם לאו {{שך|כ}} {{באר היטב|יד}} כשרה {{טז|יא}} {{באר הגולה|כז}} והוא שחזר למקומו הראשון ונתחבר שבר עם שבר יחדיו ידובקו: <small>הגה ואפילו אם הוא עדיין עב במקום השבר וניכר עדיין שנשברה כשר (א"ו הארוך) {{פתחי תשובה|יז}} </small>אבל אם לא חזר {{כרתי|יט}} למקומו הראשון אלא שני שברי העצם {{באר היטב|טו}} שוכבים זה על זה זה נמשך למעלה וזה נמשך למטה טריפה: <small>הגה וכל זה מיירי שלא במקום צומת הגידין אבל במקום צומת הגידין עיין לקמן סימן נ"ו:</small>

{{עוגןמ|יג}} {{באר הגולה|כח}} נמצא שבור ואינו יודע אם נעשה מחיים או לאחר מיתה אם מקום המכה שחור בידוע שנעשה מחיים {{טז|יב}} {{באר הגולה|כט}} ואם אין יכולים {{באר היטב|טז}} לעמוד עליו אם יש במה לתלות כמו שדרסה או שרצצה וכיוצא בו תולין להקל ואם לאו {{שך|כא}} {{ביאור הגר"א|כה}} אסורה {{באר היטב|יז}} מספק: