שו"ת הרא"ש/נה/ה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  28 בפברואר 2021
מ
←‏top: סדר בתבניות הניווט
מ (←‏top: סדר בתבניות הניווט)
מ (←‏top: סדר בתבניות הניווט)
 
שורה 4: שורה 4:


'''תשובה''' יקבל החכם הנכבד את תשובתו מה שהבאת ראיה לנדון זה מזה אומר כולה שלי וזה אומר חצי שלי ודאי אי טלית ברשות דהאיך דאמר כולה שלי הוי אידך המוציא מחברו ועליו הראיה לא דמיא כלל להך דהכא דהתם אם היתה הטלית כולה ברשות האומר כולה שלי אין לאותו האומר חציה שלי זכות וראיה באותה טלית אלא כאדם האומר לחברו כל מה שבביתך הוא שלי אבל הכא הוא בא מכח שטר חוב שהיה לה לאחותו על בעלה והוא עומד במקום אחותו לירש חצי השטר מכח התקנה אם מת הבן תחלה ובזה נולד הספק שאין ידוע מי מת תחלה וזה בא לירש את הבן וזה בא לירש את אחותו דממה נפשך כשמתה אשתו נתחייב בחצי דמי השטר או ליורשי אשתו או לבנו ויורשי האשה אומרים הבן מת תחלה וזכיתי בחצי השטר והבעל אומר אשתי מתה תחלה ונתחייבתי לבני ומת בני ואני יורשו ודמיא לההיא דפרק מי שמת (קנ"ח) נפל הבית עליו ועל אשתו יורשי הבעל אומרים האשה מתה תחלה ואחר כך מת הבעל ויורשי האשה אומרים הבעל מת ראשון ואח"כ מתה האשה בית שמאי אומרים יחלוקו ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן פירוש נכסי צאן ברזל ישארו בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האשה גמרא נכסים בחזקת מי רבי אלעזר אומר בחזקת יורשי האשה [לפי שהגוף נכסי צאן ברזל הוא של האשה רבי יוחנן אמר בחזקת יורשי הבעל] שאחריותן הוי עליו ותנא בר קפרא הואיל והללו באין לירש והללו באין לירש יחלוקו וקיימא לן כבר קפרא וכך היה ראוי לדון בדבר זה יורש האשה בא לירש אחותו והאב בא לירש את בנו אלא שיש לחלק דהתם האשה שהיו נכסים שלה והאיש שהיו הנכסים באחריותו מתו שניהם ויצאו מחזקתן ויורשי שניהם מעוררים על הנכסים ואין לשום אחד מהם חזקה יותר מחברו הילכך שניהם שוים בנכסים הללו ויחלוקו אבל בנדון זה הנכסים הללו לא יצאו מעולם מרשות הבעל ואין עליו כי אם שטר חוב וקיימא לן כבית הלל דשטר חוב העומד ליגבות לאו כגבוי דמי וכיון שהבעל מוחזק ויורשי האשה באין להוציא ממנו בטענת ספק שאומרים שמת הבן תחלה לא מפקינן מיניה עד שיברר טענתו ודמי להא דתנן בפרק ארוסה במסכת סוטה (כ"ד) מתו בעליהן עד שלא שתו בית שמאי אומרים נוטלין כתובתן ולא שותות ובית הלל אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובתן במאי קא מיפלגי בית שמאי סברי שטר העומד ליגבות כגבוי דמי [ובית הלל סברי שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי] וכיון דספק הוא אימר זכאי ואימר לא זכאי לא מפקינן ממונא מספק וכן בנדון זה על יורשי האשה להביא ראיה ואתה וכל אשר לך שלום כנפש דורש שלומך וטובתך אשר בן הרב רבי יחיאל זצ"ל.
'''תשובה''' יקבל החכם הנכבד את תשובתו מה שהבאת ראיה לנדון זה מזה אומר כולה שלי וזה אומר חצי שלי ודאי אי טלית ברשות דהאיך דאמר כולה שלי הוי אידך המוציא מחברו ועליו הראיה לא דמיא כלל להך דהכא דהתם אם היתה הטלית כולה ברשות האומר כולה שלי אין לאותו האומר חציה שלי זכות וראיה באותה טלית אלא כאדם האומר לחברו כל מה שבביתך הוא שלי אבל הכא הוא בא מכח שטר חוב שהיה לה לאחותו על בעלה והוא עומד במקום אחותו לירש חצי השטר מכח התקנה אם מת הבן תחלה ובזה נולד הספק שאין ידוע מי מת תחלה וזה בא לירש את הבן וזה בא לירש את אחותו דממה נפשך כשמתה אשתו נתחייב בחצי דמי השטר או ליורשי אשתו או לבנו ויורשי האשה אומרים הבן מת תחלה וזכיתי בחצי השטר והבעל אומר אשתי מתה תחלה ונתחייבתי לבני ומת בני ואני יורשו ודמיא לההיא דפרק מי שמת (קנ"ח) נפל הבית עליו ועל אשתו יורשי הבעל אומרים האשה מתה תחלה ואחר כך מת הבעל ויורשי האשה אומרים הבעל מת ראשון ואח"כ מתה האשה בית שמאי אומרים יחלוקו ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן פירוש נכסי צאן ברזל ישארו בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האשה גמרא נכסים בחזקת מי רבי אלעזר אומר בחזקת יורשי האשה [לפי שהגוף נכסי צאן ברזל הוא של האשה רבי יוחנן אמר בחזקת יורשי הבעל] שאחריותן הוי עליו ותנא בר קפרא הואיל והללו באין לירש והללו באין לירש יחלוקו וקיימא לן כבר קפרא וכך היה ראוי לדון בדבר זה יורש האשה בא לירש אחותו והאב בא לירש את בנו אלא שיש לחלק דהתם האשה שהיו נכסים שלה והאיש שהיו הנכסים באחריותו מתו שניהם ויצאו מחזקתן ויורשי שניהם מעוררים על הנכסים ואין לשום אחד מהם חזקה יותר מחברו הילכך שניהם שוים בנכסים הללו ויחלוקו אבל בנדון זה הנכסים הללו לא יצאו מעולם מרשות הבעל ואין עליו כי אם שטר חוב וקיימא לן כבית הלל דשטר חוב העומד ליגבות לאו כגבוי דמי וכיון שהבעל מוחזק ויורשי האשה באין להוציא ממנו בטענת ספק שאומרים שמת הבן תחלה לא מפקינן מיניה עד שיברר טענתו ודמי להא דתנן בפרק ארוסה במסכת סוטה (כ"ד) מתו בעליהן עד שלא שתו בית שמאי אומרים נוטלין כתובתן ולא שותות ובית הלל אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובתן במאי קא מיפלגי בית שמאי סברי שטר העומד ליגבות כגבוי דמי [ובית הלל סברי שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי] וכיון דספק הוא אימר זכאי ואימר לא זכאי לא מפקינן ממונא מספק וכן בנדון זה על יורשי האשה להביא ראיה ואתה וכל אשר לך שלום כנפש דורש שלומך וטובתך אשר בן הרב רבי יחיאל זצ"ל.
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
16,512

עריכות

תפריט ניווט