שו"ת הרא"ש/נה/ה

שו"ת הרא"ש ‏ נה ה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל נה - סימן ה

שאלה ילמדנו רבינו נהגו באלו הארצות שהנושא אשה כותב לה שטר חוב על עצמו קודם שישאנה וקורין לשטר זה שטר נדוניא ובתקנת נשואין שבטוליטולה יש שכשתמות האשה ולא תניח מבעלה זרע של קיימא שאע"פ שהבעל יורש את אשתו דבר תורה שיחלקו בעלה ושאר יורשיה כל הממון שתניח בעת פטירתה בין מבלאות נדוניתא בין קרקע אם יש לה בין שטר נדוניתא של בעלה יגבו מבעל החצי מן השטר ואם תניח ממנו זרע של קיימא יחלוק אותו הזרע עם אביו ירושת האם ואם ימות הזרע ההוא אחר כך יחזור הכל לאב כדין תורה שהאב יורש את בנו ועתה הוציא ראובן שטר נדוניא על שמעון גיסו ואמר לו אחותי היתה אשתך והיה לה שטר נדוניא עליך וכיון שמתה אחותי זכיתי בחצי השטר כפי התקנה ושמעון משיב כשמתה אחותך הניחה לי בן וחיה אחר מיתת אמו זמן מרובה וירשתי החצי מבני וראובן אמר לא כי הבן מת תחלה על מי להביא ראיה כי יש פה מי שדן שעל הבעל להביא ראיה ואני אומר על היורשים להביא ראיה שהממון בחזקת הבעל הוא והיורשים באים להוציא מידו בטענה שהם יורשים כמוהו ועליהם להביא ראיה שהם יורשים כמוהו שאע"פ שהיתה אחותם אין להם בירושתה כלום אלא א"כ מת הבן תחלה אבל הבעל יורש הוא ממה נפשך או הכל בדין תורה או החצי מדין התקנה והם באים לומר אנו שותפין עמך בירושה זו אם כן עליהם להביא ראיה ודמיא לזה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי ואי הוה טלית ברשותא דהיאך דקאמר כולה שלי הוי אידך מוציא מחברו ועליו הראיה ועוד ראיה מההיא דהמפקיד (לט) אחוה דמרי בר איסק דאתא ליה אחא מבי חוזאי ואמר ליה לא ידענא לך ואצרכיה רב חסדא לאיתויי ראיה דאחוה הוא ואף על גב דהנך ארעתא דלא שייך בהו המוציא מחברו דלא קיימא ברשותיה דהאי טפי מאידך דקרקע בחזקת בעליה עומדת אפ"ה כיון דהאי ודאי יורש והאיך ספק אין מוציא מידי ודאי וכל שכן הכא דמטלטלי שבקא אחתיה דהאי גבי בעל וזה אומר גם אני יורש כמוך שעליו להביא ראיה ועוד דאי לא תימא הכי לא שבקת חיים לכל בריה שאם תמות אשתו של אדם שיש לו זרע של קיימא ממנה אפילו יחיה אותו הזרע כ' שנה וימות אחר מכאן לסוף זמן גדול יוציאו יורשי אשתו שטר נדוניתה לפי שהן תופסין אותו לעולם מפני שהאשה בבית בעלה יראה לתפסו עמה בבית ואם לא יהיה לבעל מי שיזכור שחיה בנו אחר מיתת אמו שהשכחה מצויה וגם מיתה מצויה ושמא מתו היודעים ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן אבל כי מצרכינן להו לאיתויי ראיה ליכא פסידא הודיענו האמת על פי התורה כי לך המשפט נאם דורש שלומך ושלום תורתך המשתוקק לראות פני הדרתך המשתחוה אפים לעומתך.

תשובה יקבל החכם הנכבד את תשובתו מה שהבאת ראיה לנדון זה מזה אומר כולה שלי וזה אומר חצי שלי ודאי אי טלית ברשות דהאיך דאמר כולה שלי הוי אידך המוציא מחברו ועליו הראיה לא דמיא כלל להך דהכא דהתם אם היתה הטלית כולה ברשות האומר כולה שלי אין לאותו האומר חציה שלי זכות וראיה באותה טלית אלא כאדם האומר לחברו כל מה שבביתך הוא שלי אבל הכא הוא בא מכח שטר חוב שהיה לה לאחותו על בעלה והוא עומד במקום אחותו לירש חצי השטר מכח התקנה אם מת הבן תחלה ובזה נולד הספק שאין ידוע מי מת תחלה וזה בא לירש את הבן וזה בא לירש את אחותו דממה נפשך כשמתה אשתו נתחייב בחצי דמי השטר או ליורשי אשתו או לבנו ויורשי האשה אומרים הבן מת תחלה וזכיתי בחצי השטר והבעל אומר אשתי מתה תחלה ונתחייבתי לבני ומת בני ואני יורשו ודמיא לההיא דפרק מי שמת (קנ"ח) נפל הבית עליו ועל אשתו יורשי הבעל אומרים האשה מתה תחלה ואחר כך מת הבעל ויורשי האשה אומרים הבעל מת ראשון ואח"כ מתה האשה בית שמאי אומרים יחלוקו ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן פירוש נכסי צאן ברזל ישארו בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האשה גמרא נכסים בחזקת מי רבי אלעזר אומר בחזקת יורשי האשה [לפי שהגוף נכסי צאן ברזל הוא של האשה רבי יוחנן אמר בחזקת יורשי הבעל] שאחריותן הוי עליו ותנא בר קפרא הואיל והללו באין לירש והללו באין לירש יחלוקו וקיימא לן כבר קפרא וכך היה ראוי לדון בדבר זה יורש האשה בא לירש אחותו והאב בא לירש את בנו אלא שיש לחלק דהתם האשה שהיו נכסים שלה והאיש שהיו הנכסים באחריותו מתו שניהם ויצאו מחזקתן ויורשי שניהם מעוררים על הנכסים ואין לשום אחד מהם חזקה יותר מחברו הילכך שניהם שוים בנכסים הללו ויחלוקו אבל בנדון זה הנכסים הללו לא יצאו מעולם מרשות הבעל ואין עליו כי אם שטר חוב וקיימא לן כבית הלל דשטר חוב העומד ליגבות לאו כגבוי דמי וכיון שהבעל מוחזק ויורשי האשה באין להוציא ממנו בטענת ספק שאומרים שמת הבן תחלה לא מפקינן מיניה עד שיברר טענתו ודמי להא דתנן בפרק ארוסה במסכת סוטה (כ"ד) מתו בעליהן עד שלא שתו בית שמאי אומרים נוטלין כתובתן ולא שותות ובית הלל אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובתן במאי קא מיפלגי בית שמאי סברי שטר העומד ליגבות כגבוי דמי [ובית הלל סברי שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי] וכיון דספק הוא אימר זכאי ואימר לא זכאי לא מפקינן ממונא מספק וכן בנדון זה על יורשי האשה להביא ראיה ואתה וכל אשר לך שלום כנפש דורש שלומך וטובתך אשר בן הרב רבי יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף