משתמש:בן עזאי/ביצה/כא/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== בדין מתוך והואיל אם תלויין זה בזה, ובדין מתוך לב"ש == | == בדין מתוך והואיל אם תלויין זה בזה, ובדין מתוך לב"ש == | ||
איתא במשנה ביצה כ"א: בש"א לא יחם אדם חמין אא"כ ראויין לשתיה וב"ה מתירין. ובתוד"ה לא, הקשו וז"ל: וא"ת מאיזה טעם שרו ב"ש ואפילו ראויין לשתיה הא לית להו מתוך, וי"ל דמיירי כגון ששותה ומרבה לרחוץ רגליו והכי איתא בהדיא בירושלמי דלב"ש צריך לשתות מהן וב"ה מתירין ודוקא לרגליו אבל לכל גופו מודה דאסור דדבר השוה לכל נפש בעינן וזה אינו ראוי אלא לבני אדם מעונגין אבל ידיו ורגליו שוה לכל נפש, עכ"ל. | איתא במשנה [[בבלי/ביצה/כא/ב|ביצה כ"א:]] בש"א לא יחם אדם חמין אא"כ ראויין לשתיה וב"ה מתירין. [[תוספות/ביצה/כא/ב|ובתוד"ה לא]], הקשו וז"ל: וא"ת מאיזה טעם שרו ב"ש ואפילו ראויין לשתיה הא לית להו מתוך, וי"ל דמיירי כגון ששותה ומרבה לרחוץ רגליו והכי איתא בהדיא בירושלמי דלב"ש צריך לשתות מהן וב"ה מתירין ודוקא לרגליו אבל לכל גופו מודה דאסור דדבר השוה לכל נפש בעינן וזה אינו ראוי אלא לבני אדם מעונגין אבל ידיו ורגליו שוה לכל נפש, עכ"ל. | ||
ומבואר בדברי התוס' דבראויין לשתיה אין ההיתר מצד מתוך, אלא מיירי בכגון ששותה ומרבה לרחוץ רגליו, והיינו מדין ריבוי בשיעורין דשרי, ולפי"ז יש לבאר הלשון "ראויין לשתיה" דר"ל דמתעתד לשתות מהם. | ומבואר בדברי התוס' דבראויין לשתיה אין ההיתר מצד מתוך, אלא מיירי בכגון ששותה ומרבה לרחוץ רגליו, והיינו מדין [[ריבוי בשיעורין|ריבוי בשיעורין]] דשרי, ולפי"ז יש לבאר הלשון "ראויין לשתיה" דר"ל דמתעתד לשתות מהם. | ||
אמנם בלשון התורא"ש בשבת ל"ט: ד"ה אא"כ, נראה להדיא דב"ש כוונתם להתיר הכא מדין מתוך, דיעו"ש להוכיח דלא אמרי' מתוך בהדלקת מדורה וכו', [ומה שלא דנו להתיר מדין הואיל, י"ל דהוא משום דהואיל אינו מתיר לכתחילה, עיין חי' בן הרמב"ן בדף כ"א: שדן בזה ]. | אמנם בלשון [[תוספות הרא"ש/שבת/לט/ב|התורא"ש בשבת ל"ט: ד"ה אא"כ]], נראה להדיא דב"ש כוונתם להתיר הכא מדין מתוך, דיעו"ש להוכיח דלא אמרי' מתוך בהדלקת מדורה וכו', [ומה שלא דנו להתיר מדין הואיל, י"ל דהוא משום דהואיל אינו מתיר לכתחילה, עיין חי' בן הרמב"ן בדף כ"א: שדן בזה]. | ||
אלא דתיקשי ליה קושיית התוס' דהא ב"ש לית להו מתוך כמבואר בסוגיא דלעיל י"ב. וא"כ אמאי שרו בראויין לשתיה, ובלא"ה קשה דמ"ל אם ראויין לשתיה או אין ראויין לשתיה, דממ"נ אם אית להו מתוך גם באין ראויין לשתיה יהיה מותר להחם ואם לית להו מתוך א"כ גם בראויין לשתיה ייאסר . | אלא דתיקשי ליה קושיית התוס' דהא ב"ש לית להו מתוך כמבואר בסוגיא דלעיל י"ב. וא"כ אמאי שרו בראויין לשתיה, ובלא"ה קשה דמ"ל אם ראויין לשתיה או אין ראויין לשתיה, דממ"נ אם אית להו מתוך גם באין ראויין לשתיה יהיה מותר להחם ואם לית להו מתוך א"כ גם בראויין לשתיה ייאסר . | ||
ובאמת כבר הקשה כן הגרע"א בחידושיו ובגהש"ס בשבת ל"ט: דהנה כעין מש"כ התוס' בסוגיין, כמו"כ הקשו התוס' בשבת ל"ט: ד"ה אא"כ, וז"ל: אא"כ ראויין לשתיה, נראה לר"י דווקא שמחמם אותם לצורך שתיה אבל לצורך רחיצה אף על גב דראויין לשתיה אסרי ב"ש דהא לית להו מתוך, ובפ"ב דביצה אסרי ב"ש מדורה להתחמם כנגדה ואע"ג דראויה היא לבשל ולאפות וכו'. ובגהש"ס | ובאמת כבר הקשה כן הגרע"א [[רע"א/שבת/לט/ב|בחידושיו]] ובגהש"ס בשבת ל"ט: דהנה כעין מש"כ התוס' בסוגיין, כמו"כ הקשו התוס' בשבת ל"ט: ד"ה אא"כ, וז"ל: אא"כ ראויין לשתיה, נראה לר"י דווקא שמחמם אותם לצורך שתיה אבל לצורך רחיצה אף על גב דראויין לשתיה אסרי ב"ש דהא לית להו מתוך, ובפ"ב דביצה אסרי ב"ש מדורה להתחמם כנגדה ואע"ג דראויה היא לבשל ולאפות וכו'. ובגהש"ס הנ"ל הקשה דצ"ע דלענין מתוך מה הפרש בין ראויים או אינן ראויים, וכ"ה בחידושיו שם. | ||
ובאמת יש להקשות למה דאיתא בירושלמי לפרש באופן אחד דכ"ה דעת ב"ה דצריך שיהיו ראויים לשתיה, והיינו דהגם דאית להו לב"ה מתוך, מ"מ לא סגי בזה לחוד להתיר חימום המים אלא בעינן גם שיהיו ראויין לשתיה, ובזה שבה תמיהת הגרע"א דמה הפרש יש לענין מתוך אם ראויים לשתיה או אינן ראויים לשתיה. | ובאמת יש להקשות למה דאיתא בירושלמי לפרש באופן אחד דכ"ה דעת ב"ה דצריך שיהיו ראויים לשתיה, והיינו דהגם דאית להו לב"ה מתוך, מ"מ לא סגי בזה לחוד להתיר חימום המים אלא בעינן גם שיהיו ראויין לשתיה, ובזה שבה תמיהת הגרע"א דמה הפרש יש לענין מתוך אם ראויים לשתיה או אינן ראויים לשתיה. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
והיינו דיסוד ההיתר במתוך לכל אופן שיהיה הביאור בזה, מ"מ יסוד הענין שהדבר כבר הותר ואינו בכלל האיסור מלאכה, [או מצד הואיל ואשתרי כמו שהזכירו הרבה מן האחרונים, או משום דאי"ז בכלל מלאכת עבודה וכיו"ב] אמנם כל זה הוא רק במה שראוי בעצמו לשתיה ויש בו עצמו משום מלאכת אוכ"נ, אבל במה שאין ראוי לשתיה, הרי"ז כמו מין אחר. | והיינו דיסוד ההיתר במתוך לכל אופן שיהיה הביאור בזה, מ"מ יסוד הענין שהדבר כבר הותר ואינו בכלל האיסור מלאכה, [או מצד הואיל ואשתרי כמו שהזכירו הרבה מן האחרונים, או משום דאי"ז בכלל מלאכת עבודה וכיו"ב] אמנם כל זה הוא רק במה שראוי בעצמו לשתיה ויש בו עצמו משום מלאכת אוכ"נ, אבל במה שאין ראוי לשתיה, הרי"ז כמו מין אחר. | ||
ועוד יש לבאר בזה עפ"י שיטת התוס' דל"א מתוך לענין שלא לצורך כלל, וכעי"ז יש לומר דבאין ראויים לשתיה א"כ בזה כל ענין שייכות הבישול או ההבערה למתוך הרי"ז כמו שלא לצורך כלל, ודו"ק. | ועוד יש לבאר בזה עפ"י [[תוספות/ביצה/יב/א|שיטת התוס' דל"א מתוך לענין שלא לצורך כלל]], וכעי"ז יש לומר דבאין ראויים לשתיה א"כ בזה כל ענין שייכות הבישול או ההבערה למתוך הרי"ז כמו שלא לצורך כלל, ודו"ק. | ||
==אם ב"ש פליגי על מתוך לגמרי== | ==אם ב"ש פליגי על מתוך לגמרי== | ||