12,275
עריכות
שו"ת בית הלוי/ג/נג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המשך
(מראי מקומות) |
(המשך) |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
'''ועיין''' בדף ד' {{ממ|[[בבלי/סוכה/ד/א|ע"א]]}} גבי היתה גבוה[ה] מכ' ובנה בה איצטבא על פני דופן האמצעי ובה הכשר סוכה כשירה ומן הצד אם יש ממנה ולכותל פחות מד' אמות כשירה ד' אמות פסולה. וכתב רש"י {{ממ|[[רש"י/סוכה/ד/א#על|ד"ה על]]}} ובה הכשר סוכה, היינו ראשו ורובו ושולחנו כשירה אפילו להלן מן האצטבא דהוא פסל היוצא מן הסוכה, ואם כן כיון דלהלן הוא פסל הרי לא צריך שיהיה האיצטבא רק ראשו ורובו לחוד דהוא שיעורא דאורייתא בעצם. והרי ודאי דזה מוכרח מלשון הגמרא דהא דנקט ובה הכשר סוכה הכוונה ראשו ורובו וגם שולחנו, דהרי מסיים בה ומן הצד אם יש ממנה ולכותל פחות מד' אמות כשרה, והרי שם פסולה חוץ מן האיצטבא כיון דאמרינן בו דופן עקומא ופשיטא דאיירי ביש באיצטבא גם שולחנו, ועכ"פ קשה כשהאיצטבא באמצע תסגי בששה טפחים לדעת רש"י. | '''ועיין''' בדף ד' {{ממ|[[בבלי/סוכה/ד/א|ע"א]]}} גבי היתה גבוה[ה] מכ' ובנה בה איצטבא על פני דופן האמצעי ובה הכשר סוכה כשירה ומן הצד אם יש ממנה ולכותל פחות מד' אמות כשירה ד' אמות פסולה. וכתב רש"י {{ממ|[[רש"י/סוכה/ד/א#על|ד"ה על]]}} ובה הכשר סוכה, היינו ראשו ורובו ושולחנו כשירה אפילו להלן מן האצטבא דהוא פסל היוצא מן הסוכה, ואם כן כיון דלהלן הוא פסל הרי לא צריך שיהיה האיצטבא רק ראשו ורובו לחוד דהוא שיעורא דאורייתא בעצם. והרי ודאי דזה מוכרח מלשון הגמרא דהא דנקט ובה הכשר סוכה הכוונה ראשו ורובו וגם שולחנו, דהרי מסיים בה ומן הצד אם יש ממנה ולכותל פחות מד' אמות כשרה, והרי שם פסולה חוץ מן האיצטבא כיון דאמרינן בו דופן עקומא ופשיטא דאיירי ביש באיצטבא גם שולחנו, ועכ"פ קשה כשהאיצטבא באמצע תסגי בששה טפחים לדעת רש"י. | ||
אמנם אין זו קושיא דנאמר דהאלפס חולק על רש"י וס"ל באיצטבא בדופן אמצעי אינו כשר חוץ מהאיצטבא וכמבואר ברא"ש דיש חולקים בזה על רש"י, ורק זה נתבאר דרש"י חולק על האלפס וס"ל דשולחנו צריך מן התורה, ואם כן צע"ק דהרמב"ם הא פסק כהאלפס דגם בסוכה גדולה הלכה כבית שמאי ומוכרח דסבירא ליה דחד טעמא להו וגם בקטנה הטעם שמא ימשוך, והרי ב[[רמב"ם/סוכה/ד#יז|פרק ד' הי"ז]] כתב ה[[מגיד משנה/סוכה/ד#יז|מגיד משנה]] דדעת הרמב"ם כרש"י דגם להלן מן האיצטבא כשרה משום פסל. אמנם הא בלאו הכי כתב שם ה[[כסף משנה/סוכה/ד#יז|כסף משנה]] דהרמב"ם לא סבירא ליה כרש"י בזה, יעו"ש בדבריו: | אמנם אין זו קושיא דנאמר דהאלפס חולק על רש"י וס"ל באיצטבא בדופן אמצעי אינו כשר חוץ מהאיצטבא וכמבואר ברא"ש דיש חולקים בזה על רש"י, ורק זה נתבאר דרש"י חולק על האלפס וס"ל דשולחנו צריך מן התורה, ואם כן צע"ק דהרמב"ם הא פסק כהאלפס דגם בסוכה גדולה הלכה כבית שמאי ומוכרח דסבירא ליה דחד טעמא להו וגם בקטנה הטעם שמא ימשוך, והרי ב[[רמב"ם/סוכה/ד#יז|פרק ד' הי"ז]] כתב ה[[מגיד משנה/סוכה/ד#יז|מגיד משנה]] דדעת הרמב"ם כרש"י דגם להלן מן האיצטבא כשרה משום פסל. אמנם הא בלאו הכי כתב שם ה[[כסף משנה/סוכה/ד#יז|כסף משנה]] דהרמב"ם לא סבירא ליה כרש"י בזה, יעו"ש בדבריו: | ||
'''ולכאורה''' יש לעיין הא דבדף י"ט אמרינן דאויר בסוכה קטנה פחות מג' מצטרף ואין ישנים תחתיו, דאמאי מצטרף להשלים השיעור כיון דאין ישנים תחתיו והרי אם לא הי' הסוכה מחזקת רק ששה טפחים לחוד היה פסולה ומאי הרויח במה שיש עוד פחות מג' כיון שאין ישנים הא איכא הך חששה גופה שמא ימשוך. ובשלמא להחולקים דבסוכה קטנה אין הטעם שמא ימשוך רק דחסר לו השיעור דאורייתא ושפיר מצטרף האויר להשלים השיעור, ונ"מ דמותר לישן תחת הסכך וכדומה היכא דלא שייך חששה דשמא ימשוך{{הערה|לכאורה הוסיף זה לדעת בית שמאי, שהרי לדידן פסקינן כב"ש רק גבי סוכה קטנה ואם כן לא פסקינן כלל חששא דשמא ימשוך.}}, אבל להאלפס דעיקר הפסול פחות מז' הוא רק שמא ימשוך אם כן מאי מרויח במה שיש בו עוד אויר כיון דאסור לאכול תחת האויר, וצ"ע. | |||
והנראה לומר דגם האלפס ס"ל דיש שיעור לסוכה מן התורה והוא ששה טפחים כדי ראשו ורובו, ומדרבנן השיעור ז' טפחים, ופחות מששה טפחים פסול מה"ת גם באופן דליכא חששא דשמא ימשוך ועל זה הוא דאמר דאויר מצטרף להשלים השיעור ואין ישנים תחתיו, והא דמצטרף להשלים השיעור היינו באופן דליכא חששא דימשוך וכמו שכתבנו כגון בסוכה קטנה הסמוכה לסוכה גדולה ופתח ביניהם דאי לאו צירוף של האויר היה הסוכה פסולה משום דאין בה השיעור. | |||
אמנם זה צ"ע דאם כן הא דאויר מצטרף בסוכה קטנה ואין ישנים תחתיו בע"כ לא איירי רק בזה האופן שהיא סמוכה לסוכה אחרת או כגון שיש לה פסל המוצא מן הסוכה אבל בלאו הכי פסולה היא להאלפס, וכל זה היה צריך לפרש בשולחן ערוך והדברים באים ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרלב|סימן תרל"ב סתומים, וצע"ק: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||