שו"ת בית הלוי/ג/נג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מראי מקומות
(המשך הקלדה ועריכה)
(מראי מקומות)
שורה 19: שורה 19:
רק כוונת הרא"ש כמש"כ דהא משכחת לה דהסוכה בעצמה אינה מחזקת ומכל מקום שולחנו בסוכה וכמו סוכה קטנה הסמוכה לגדולה או שיש לה פסל היוצא מן הסוכה דלא שייך שמא ימשוך, ומדייק הרא"ש שפיר מלשון הגמרא דאמר צריכה שתהא מחזקת משמע דבלאו הכי פסול בכל גווני וגם באופנים הנ"ל דליכא שמא ימשוך:
רק כוונת הרא"ש כמש"כ דהא משכחת לה דהסוכה בעצמה אינה מחזקת ומכל מקום שולחנו בסוכה וכמו סוכה קטנה הסמוכה לגדולה או שיש לה פסל היוצא מן הסוכה דלא שייך שמא ימשוך, ומדייק הרא"ש שפיר מלשון הגמרא דאמר צריכה שתהא מחזקת משמע דבלאו הכי פסול בכל גווני וגם באופנים הנ"ל דליכא שמא ימשוך:


'''ועיין''' בדף ד' גבי היתה גבוה מכ' ובנה בה איצטבא על פני דופן האמצעי ובה הכשר סוכה כשירה ומן הצד אם יש ממנה ולכותל פחות מד' אמות כשירה ד' אמות פסולה. וכתב רש"י ובה הכשר סוכה, היינו ראשו ורובו ושולחנו כשירה אפילו להלן מן האצטבא דהוא פסל היוצא מן הסוכה, ואם כן כיון דלהלן הוא פסל הרי לא צריך שיהיה האיצטבא רק ראשו ורובו לחוד דהוא שיעורא דאורייתא בעצם, והרי ודאי דזה מוכרח מלשון הגמרא דהא דנקט ובה הכשר סוכה הכוונה ראשו ורובו וגם שולחנו, דהרי מסיים בה ומן הצד אם יש ממנה ולכותל פחות מד' אמות כשרה, והרי שם פסולה חוץ מן האיצטבא כיון דאמרינן בו דופן עקומא ופשיטא דאיירי ביש באיצטבא גם שולחנו, ועכ"פ קשה כשהאיצטבא באמצע תסגי בששה טפחים לדעת רש"י.
'''ועיין''' בדף ד' {{ממ|[[בבלי/סוכה/ד/א|ע"א]]}} גבי היתה גבוה[ה] מכ' ובנה בה איצטבא על פני דופן האמצעי ובה הכשר סוכה כשירה ומן הצד אם יש ממנה ולכותל פחות מד' אמות כשירה ד' אמות פסולה. וכתב רש"י {{ממ|[[רש"י/סוכה/ד/א#על|ד"ה על]]}} ובה הכשר סוכה, היינו ראשו ורובו ושולחנו כשירה אפילו להלן מן האצטבא דהוא פסל היוצא מן הסוכה, ואם כן כיון דלהלן הוא פסל הרי לא צריך שיהיה האיצטבא רק ראשו ורובו לחוד דהוא שיעורא דאורייתא בעצם. והרי ודאי דזה מוכרח מלשון הגמרא דהא דנקט ובה הכשר סוכה הכוונה ראשו ורובו וגם שולחנו, דהרי מסיים בה ומן הצד אם יש ממנה ולכותל פחות מד' אמות כשרה, והרי שם פסולה חוץ מן האיצטבא כיון דאמרינן בו דופן עקומא ופשיטא דאיירי ביש באיצטבא גם שולחנו, ועכ"פ קשה כשהאיצטבא באמצע תסגי בששה טפחים לדעת רש"י.


אמנם אין זו קושיא דנאמר דהאלפס חולק על רש"י וס"ל באיצטבא בדופן אמצעי אינו כשר חוץ מהאיצטבא וכמבואר ברא"ש דיש חולקים בזה על רש"י, ורק זה נתבאר דרש"י חולק על האלפס וס"ל דשולחנו צריך מן התורה, ואם כן צע"ק דהרמב"ם הא פסק כהאלפס דגם בסוכה גדולה הלכה כבית שמאי ומוכרח דסבירא ליה דחד טעמא להו וגם בקטנה הטעם שמא ימשוך, והרי ב[[רמב"ם/סוכה/ד#יז|פרק ד' הי"ז]] כתב ה[[מגיד משנה/סוכה/ד#יז|מגיד משנה]] דדעת הרמב"ם כרש"י דגם להלן מן האיצטבא כשרה משום פסל. אמנם הא בלאו הכי כתב שם ה[[כסף משנה/סוכה/ד#יז|כסף משנה]] דהרמב"ם לא סבירא ליה כרש"י בזה, יעו"ש בדבריו:  
אמנם אין זו קושיא דנאמר דהאלפס חולק על רש"י וס"ל באיצטבא בדופן אמצעי אינו כשר חוץ מהאיצטבא וכמבואר ברא"ש דיש חולקים בזה על רש"י, ורק זה נתבאר דרש"י חולק על האלפס וס"ל דשולחנו צריך מן התורה, ואם כן צע"ק דהרמב"ם הא פסק כהאלפס דגם בסוכה גדולה הלכה כבית שמאי ומוכרח דסבירא ליה דחד טעמא להו וגם בקטנה הטעם שמא ימשוך, והרי ב[[רמב"ם/סוכה/ד#יז|פרק ד' הי"ז]] כתב ה[[מגיד משנה/סוכה/ד#יז|מגיד משנה]] דדעת הרמב"ם כרש"י דגם להלן מן האיצטבא כשרה משום פסל. אמנם הא בלאו הכי כתב שם ה[[כסף משנה/סוכה/ד#יז|כסף משנה]] דהרמב"ם לא סבירא ליה כרש"י בזה, יעו"ש בדבריו:  
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט