שו"ת הרא"ש/כה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מה''' שכתבת בההיא דערבי פסחים (ק"ז) המקדש וטעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא וראית לחלק בין קידוש להבדלה לא ידעתי טעם לחלק אלא כל דבר שצריך כוס צריך טעימת מלא לוגמיו או המברך או אחר דמאיזה טעם נחלק מקידוש לשאר דברים הטעונין כוס הלא קידוש על היין אינו מן התורה וכן מצינו (פסחים ק"ח) בארבע כוסות השקה מהן לבניו ולבני ביתו יצא אמר רב נחמן בר יצחק והוא דשתי רובא דכסא אלמא בעינן שישתה רובא דכסא דהיינו מלא לוגמיו ואם תקשי לך אמאי אינו יוצא במה שהן שותין אפי' לא ישתה הוא רובא דכסא דקיי"ל המברך צריך שיטעום הוא או אחרים כדאמרינן בעירובין (מ’) גבי קידוש ביום הכפורים דהוה מקדשינן ויהבינן לינוקא אי לא דחיישינן דילמא אתי למיסרך ויש לומר דשאני הכא שהתינוקות שותין בשביל חיובא של עצמן שאף הם חייבין בארבע כוסות הילכך אין שתייתן עולה להשלים שיעור אביהם ולא דמי לשאר דברים הטעונין כוס דכל השותה הוא שותה בשביל חובת הכוס שברכו עליו אי נמי הא דבעינן שישתה הוא רובא דכסא משום דבענין אחר לא יצא ידי חובת יין אבל בשאר דברים הטעונין כוס די בזה שכל השותים ישתו רוב הכוס דהיינו מלא לוגמיו ואין לומר א"כ אין ראיה מכאן דבעינן טעימת יין מלא לוגמיו דהאי דקאמר והוא דשתי רובא דכסא היינו משום שיצא ידי חובת יין הא ליתא מדקאמר השקה מהם לבניו ולבני ביתו יצא פי' יצא ידי חובת יין וידי ארבע כוסות וקאמר עלה בסתם והוא דשתי רובא דכסא ולא קאמר לצאת ידי יין והוא דשתי וכו' מכלל דאף ידי ארבע כוסות לא יצא עד שישתה הרוב של הכוס.