שב שמעתתא/א/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

ועיקר נראה דאיצטריך למשרי ספק ממזר, בנתערב במחבואה ממזר בולד כשר דכהאי גוונא בעלמא אסור דאיקבע איסורא ובממזר ספיקו מותר, ובמשנה למלך פרק ט"ו מאיסורי ביאה {{הערה| הי"א}} כתב, דאף על גב דספק ממזר שנתערב לא שריא, כיון דבכהאי גונא מביאין אשם תלוי ובספק אחד אין מביאין אשם תלוי ע"ש. ואין דבריו מוכרחין דמה בכך דמביאין אשם תלוי כיון דמידי ספקא לא נפקא, והתורה אמרה ממזר ודאי ולא ממזר ספק וזה ספק הוא.

ועוד דערלה אפילו חתיכה אחת חשיב איקבע איסורא כיון דקודם שלוש שנים אסור, והשתא דמספקא לן אם הותרו ע"י שלוש שנים הו"ל איקבע איסורא, וכמו בספק גירושין דהבא עליה באשם תלוי ומשום דעד הנה אסור היה. וכמו כן באילן קודם שלוש שנים אסור היה. אלא דלפי מ"ש בפרק א' דגבי בן לא חשיב איקבע איסורא ולא מהני איקבע איסורא דאם לבת, אם כן הכי נמי אלו הפירות לא הוו איקבע איסורא, בדאף על גב דאילן איקבע איסורא אבל הפרות לא הוקבעו באיסורא.

ולפי מה שמבואר אצלנו בשמעתא ג' פי"ג דספק בשנים הוי ליה חזקה מעליא ואע"פ דעשוי להשתנות דהא סופו ליגדל מכל מקום מוקי ליה בחזקת קטנות וע"ש. וכיון דהיכא דאיכא חזקה או רובא לא מקרי ספק וכמ"ש בפ"א וע"ש, וא"כ ספק ערלה כיון דנסתפקנו אם היא בת שלוש או לא נימא אוקי אחזקתו ועדיין אינה בת שלוש, וכיון דאילן אית ליה חזקה מהני חזקתו גם לפרות וכמו דמהני חזקת האם לבת וצ"ע.