שב שמעתתא/א/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{חלקי}} {{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|פרק ב}} ועיקר נראה דאיצטריך למשרי ספק ממזר, בנתערב במחב...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{מרכז|פרק ב}} | {{מרכז|'''פרק ב'''}} | ||
ועיקר נראה דאיצטריך למשרי ספק ממזר, בנתערב במחבואה ממזר בולד כשר דכהאי גוונא בעלמא אסור דאיקבע איסורא ובממזר ספיקו מותר, ובמשנה למלך פרק ט"ו מאיסורי ביאה {{הערה|הי"א}} כתב, דאף על גב דספק ממזר שנתערב לא שריא, כיון דבכהאי גונא מביאין אשם תלוי ובספק אחד אין מביאין אשם תלוי ע"ש. ואין דבריו מוכרחין דמה בכך דמביאין אשם תלוי כיון דמידי ספקא לא נפקא, והתורה אמרה ממזר ודאי ולא ממזר ספק וזה ספק הוא.{{הערה|ע' בקרן אורה יבמות לז ב}} | ועיקר נראה דאיצטריך למשרי ספק ממזר, בנתערב במחבואה ממזר בולד כשר דכהאי גוונא בעלמא אסור דאיקבע איסורא ובממזר ספיקו מותר, ובמשנה למלך פרק ט"ו מאיסורי ביאה {{הערה|הי"א}} כתב, דאף על גב דספק ממזר שנתערב לא שריא, כיון דבכהאי גונא מביאין אשם תלוי ובספק אחד אין מביאין אשם תלוי ע"ש. ואין דבריו מוכרחין דמה בכך דמביאין אשם תלוי כיון דמידי ספקא לא נפקא, והתורה אמרה ממזר ודאי ולא ממזר ספק וזה ספק הוא.{{הערה|ע' בקרן אורה יבמות לז ב}} | ||
והרמב"ם פרק ט"ו מהלכות איסורי ביאה {{הערה|ה"י}} ז"ל שלושה ממזרים [הם] ממזר ודאי וממזר ספק הבא מספק קידושין או מספק גירושין וממזר מדברי סופרים, ואף על גב דבספק גירושין מביאין אשת תלוי וכמ"ש הרמב"ם פ"ח משגגות {{הערה|ה"ג}} | והרמב"ם פרק ט"ו מהלכות איסורי ביאה {{הערה|ה"י}} ז"ל שלושה ממזרים [הם] ממזר ודאי וממזר ספק הבא מספק קידושין או מספק גירושין וממזר מדברי סופרים, ואף על גב דבספק גירושין מביאין אשת תלוי וכמ"ש הרמב"ם פ"ח משגגות {{הערה|ה"ג}} ואפ"ה הו"ל ספק ממזר ומיהו לפי מ"ש בפרק א' דספק גירושין אינו חזקה ודאית אלא באופן דחזקת אשת איש איתרע ולא הוי אלא איקבע איסורא, ונהי דבה איקבע בבן לא איקבע ולא מהני איקבע דאם לולדה ע"ש. אם כן שפיר יש לומר דאיקבע איסורא דבן גופיה אסור מן התורה. אלא דמסברא אית לן למימר כיון דאינו אלא ספק אפילו איקבע איסורא כיון דהוא ממזר ספק,והתורה אמרה ממזר ודאי ולא ממזר ספק. וכן מצינו בערלה דהלכה ספיקו בחוץ לארץ מותר {{הערה|ערלה פ"ג מ"ט, הו' קידושין לח ב,}} ואפילו באיקבע איסורא בגינה נמי מותר וכדתנן יורד ולוקט ע"ש. | ||
וניחא הא דמקשו בש"ס פרק עשרה יוחסין ע"ג א' מפני מה אסרו שתוקי. ולהרמב"ם דכל ספק מותר מן התורה ואפילו הכי חכמים אסרו ומאי קושיא טפי בשתוקי. וע"ש בחדושי הרשב"א שהוכיח מזה דלא כהרמב"ם. {{הערה|ע' ש"ש לקמן פ"ד, פנ"י שם, ט"ז יו"ד סי' קיז, תורת חסד ח"א סי' יא,}} ולפי מה שכתבתי דאיצטריך ספק ממזר להתיר אפילו בספק שנתערב דבכה"ג איקבע איסורא, וכיון דהתורה התירה אפילו באיקבע משא"כ בכל הספקות דאסור באיקבע, א"כ מ"ט אסרו שתוקי כיון דזה לאו בכלל הספיקות, אלא אפילו באיקבע התירה התורה וחזינן בערלה הלכה בחוצה לארץ ספיקן מותר ולא אסרו חכמים ומשום דיצא מכלל שאר ספיקי תורה כיון דמותר אפילו באיקבע וכמ"ש. | |||
והר"ן כתב סוף פרק האשה נקנית {{הערה| ט"ו ב מדפי הרי"ף}} בהא דאמרו ערלה בחוץ לארץ הלכה ודאן אסור וספקן מותר. וכתב עלה ויש מי שהוכיחו מזה דכל הספיקות מן התורה אסור דאל"כ למה לי הלכה דספקן מותר, ואינו הוכחה דבכולהו ספיקי אף על גב דמותר מן התורה מ"מ מי שיודע האיסור אסור ליתן לחברו שאינו יודע דעובר אלפני עור, ובערלה בחוץ לארץ הלכה דספיקן מותר ומותר לספקוי אהדדי עכ"ל. והיינו דאמרו שם דף ל"ט א' רב אויא ורבה בר רב חנן מספקי ספוקי להדדי ע"ש. | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||