4,506
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 107: | שורה 107: | ||
הנני רואה בעיני באותות השמים וסדורם שמורים עלי קצת תלאות, | הנני רואה בעיני באותות השמים וסדורם שמורים עלי קצת תלאות, | ||
לזה אמר אל תהי חכם בעיניך, אבל ירא את ה' ובאמצעות היראה תסור מכל | לזה אמר אל תהי חכם בעיניך, אבל ירא את ה' ובאמצעות היראה תסור מכל | ||
רע הוראת המערכות מהתלאות המתרגשות לבא לעולם, כמ"ש | רע הוראת המערכות מהתלאות המתרגשות לבא לעולם, כמ"ש בגוים | ||
שיחתו מאותות השמים וישראל אל יחתו. ולזה אמר אל יחשיב ההון והתבואה | שיחתו מאותות השמים וישראל אל יחתו (שבת קנ"ו.). ולזה אמר אל יחשיב ההון והתבואה | ||
לשלימות תכליתיי, כי איננו כי אם הכנה, וזהו שאמר כבד [את] ה' מהונך | לשלימות תכליתיי, כי איננו כי אם הכנה, וזהו שאמר כבד [את] ה' מהונך | ||
ומראשית (משלי ג, ט). ויחשב כאלו נתת לו כל תבואתך, כי אחר שנתת לו הראשית | ומראשית (משלי ג, ט). ויחשב כאלו נתת לו כל תבואתך, כי אחר שנתת לו הראשית | ||
שורה 139: | שורה 139: | ||
למצוה קלה כבחמורה שמצוה וכו' ועבירה גוררת וכו', ובסוף דבריו | למצוה קלה כבחמורה שמצוה וכו' ועבירה גוררת וכו', ובסוף דבריו | ||
יאמר נא מוסר "ובורח מן העבירה": | יאמר נא מוסר "ובורח מן העבירה": | ||
'''הביאור''' הוא שבן עזאי הודיענו מעלת ההתדבקות וריצה במצוה | |||
קלה להיות בה שלשה תועלות, האחד בעצם וראשונה | |||
בעשות המצוה בחשק וכוסף אמיתי ותשוקה ונכבדת וזריז ורץ בה, | |||
והשני הוא שאחר שהמצוה גוררת מצוה כדמסיק, ומאי דלא הוה הוה | |||
דהיינו המצוה הראשונה מאי דהוה שכבר עשה המצוה הראשונה לא | |||
כ"ש שיעשה שנית, והוא השיעור ההכשר שיש באדם בתחלה שגרם לו | |||
לעשותה, כשנתקדש בה במצוה הכשיר יותר לעשות מצוה יותר | |||
גדולה ממנה, וזהו שאמר הוי רץ למצוה קלה. רוצה לומר לעשות מצוה | |||
קלה בזריזות נמרץ כבחמורה, רוצה לומר כאלו כבר אתה בתוך | |||
החמורה ממש, שכיון שהמצוה גוררת מצוה, הנה יהי בעיניך כאלו כבר | |||
אתה בחמורה, שזאת הקלה יגרור אותה, והתועלת השלישי מהיותך | |||
רץ למצוה קלה הוא שאגב אורחך אתה בורח מן העבירה, כי הבטלה | |||
תביאך לידי עבירה, אמנם בהיותך רץ למצוה קלה נמשך תועלת | |||
שלישי שאתה בורח מן העבירה, וזהו שאמר ובורח ולא אמר וברח, | |||
נמצא דאגב חדא של רץ למצוה קלה תרתי אחריני, דהיינו כבחמורה | |||
ובורח מן העבירה, שהם הכל שלשה תועלות כאמור. ונתן טעם שמצוה | |||
גוררת מצוה, והיא תגרור לך החמורה וג"כ בהיות גוררת מצוה תבריחך | |||
מן העבירה. ואמר שמצוה גוררת מצוה בדרך טבע והרגל בהרגילך | |||
במצות, מצוה גוררת מצוה, וג"כ בדרך שכר שהמקדש עצמו מלמטה | |||
מקדישים אותו מלמעלה, ובשכר מצוה מזמינים לו מצוה אחרת, באופן | |||
שמהיות האדם עובר אורח נוטה ללון שינת עולם, צריך להיותו זריז | |||
ורץ במצוה קלה כדי להשיג בזמן מועט צידה מרובה, ועל זה זירז | |||
התנא ואמר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. שכיוון לומר שבעוד | |||
היות האדם בעסק ימעט ממנו ועסוק בתורה, ולז"א ממעט בעסק | |||
ולא אמר ממעט עסק אלא בעסק, בעוד היותך בו בעסק תמעט | |||
בו ועסוק בתורה, כי אז ראוי להחזיק לך טובה ביותר על שאחר | |||
שנתעסקת בעסק אתה ממעט בו ועוסק בתורה. עוד רמז לנו באומרו | |||
"הוי ממעט בעסק" לרמוז ששומר מצוה ועוסק בתורה לא ידע דבר רע, שאין | |||
המיעוט בריוח אלא המיעוט יהיה בעסק הסחורה שאתה ממעטו, ולעסוק | |||
בתורה והעסק בתוהר יקל מעליך העסק באופן שהריוח במקומו עומד | |||
כאלו |