7,923
עריכות
שב שמעתתא/ו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(המשך הערות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
והא דמשמע בסוגיא ריש פרק האשה רבה אפילו בדבר שבערוה דמהני בידו דשם ס"ד למילף עד אחד באשה מטבל והקדש ודחי לה התם בידו ומשמע דבידו היה נאמן אפילו בדבר שבערוה, התם דס"ד למילף עד אחד באשה מטבל והקדש כבר הקשו תוס' שם <small>([[תוספות/יבמות/פח/א|ד"ה מידי]])</small> דהא עד אחד באשה הוי דבר שבערוה ואינו פחות משנים וכתבו תוס' שם דס"ד בש"ס דבר שבערוה דבעי שנים היינו דוקא לאיסורא אבל להיתרא הרי הוא כמו שאר איסורין ע"ש, ואם כן שפיר נמי דחי לה התם בידו משום דלפי מה דס"ד דבר שבערוה להתירא הרי הוא כשאר איסורין, אבל למסקנא דקיימא לן דבר שבערוה אינו פחות משנים בין לאיסור בין להיתר וכיון דילפת מממון כל דין תורת ממון לו ואינו נאמן אלא בתורת מגו ממש אבל בידו לא מהני ביה וכמ"ש. | והא דמשמע בסוגיא ריש פרק האשה רבה אפילו בדבר שבערוה דמהני בידו דשם ס"ד למילף עד אחד באשה מטבל והקדש ודחי לה התם בידו ומשמע דבידו היה נאמן אפילו בדבר שבערוה, התם דס"ד למילף עד אחד באשה מטבל והקדש כבר הקשו תוס' שם <small>([[תוספות/יבמות/פח/א|ד"ה מידי]])</small> דהא עד אחד באשה הוי דבר שבערוה ואינו פחות משנים וכתבו תוס' שם דס"ד בש"ס דבר שבערוה דבעי שנים היינו דוקא לאיסורא אבל להיתרא הרי הוא כמו שאר איסורין ע"ש, ואם כן שפיר נמי דחי לה התם בידו משום דלפי מה דס"ד דבר שבערוה להתירא הרי הוא כשאר איסורין, אבל למסקנא דקיימא לן דבר שבערוה אינו פחות משנים בין לאיסור בין להיתר וכיון דילפת מממון כל דין תורת ממון לו ואינו נאמן אלא בתורת מגו ממש אבל בידו לא מהני ביה וכמ"ש. | ||
וראיה ברורה לזה מהא דאיתא פרק יש נוחלין [[בבלי/בבא בתרא/קלד/ב|דף קל"ד <small>(ע"ב)</small>]] כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן בעל שאמר גרשתי את אשתי אינו נאמן כו' איני והאמר ר' חייא בר רבין א"ר יוחנן בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן לא קשיא כאן למפרע כאן להבא איבעיא להו אמר למפרע מהו להימנוהו להבא מי פלגינן דיבורא כו', ומבואר דלמפרע ודאי לא מהימן ואלו בנטמאו טהרותיך ס"ל דכל שהיה בידו אף על פי שעתה אינו בידו נאמן כיון שהיה בידו פעם אחת וכמו שמבואר בפרק הנזקין <small>([[בבלי/גיטין/נד/ב|גיטין נד:]])</small> ובפרק האומר <small>([[בבלי/קידושין/סה/ב|קידושין סה:]])</small> ב[[תוספות/קידושין/סה/ב|תוס']] <small>(ד"ה נטמאו)</small> ובאשר"י שם <small>([[רא"ש/גיטין/ה/יג|גיטין פ"ה סי"ג]] בחילוק הי"ד)</small> וכן פסק ב[[טור/יורה דעה/קכז|טור]] ו[[שולחן ערוך/יורה דעה/קכז#א|שולחן ערוך יורה דעה סימן קכ"ז]] <small>(ס"א)</small> גבי נתנסך יינך, ואם כן אמאי אינו נאמן בגירושין למפרע כיון דבידו היה לגרשה אלא על כרחך דגבי דבר שבערוה אינו נאמן אפילו בידו ומשום דאית ליה כל דין תורת ממון ואינו אלא משום מגו גבי ממון ומגו למפרע לא מהני ודו"ק{{הערה|המקנה <small>([[מקנה/קידושין/סה/ב|קידושין סה:]])</small> הביא ראיה שלא מהני בידו בדבר שבערוה מהא דתנן בקידושין <small>([[בבלי/קידושין/סד/א|סד.]])</small> דאב האומר קדשתי וגרשתי את בתי כשהיא קטנה והרי היא גדולה אינו נאמן, וצריך ביאור שיהיה נאמן על כל פנים ככל אדם כיון שהיה הדבר בידו, ומוכח דבדבר שבערוה לא מהני מה שהיה הדבר בידו. אך עיי"ש שדחה שאפשר שמה שאמרו 'והרי היא גדולה' היינו שהיא גדולה מכבר שלא אמר לה בפעם הראשונה משבגרה ובאופן זה לא מהני מה שהיה בידו, ובאמת אם אמר לה כן בפעם הראשונה נאמן. וע"ע קונטרס אחרון להמקנה <small>([[מקנה/קונטרס אחרון/לז#כו|סימן לז סקכ"ו]])</small> שהביא דין זה שבאומר לה מיד כשבגרה נאמן ודקדק שכן הלשון משמע 'והרי היא גדולה' מכבר, והניח בצ"ע. וע"ע שו"ת צמח צדק <small>([[שו"ת צמח צדק/אבן העזר/שא|אבהע"ז סי' שא]])</small> עוד הביא ראיה זו הדרך המלך <small>([[דרך המלך/אישות/ט/י|אישות פ"ט ה"י]])</small> ועי"ש שדחה דאה"נ במעיד קדשתיה שהיה בידו לקדשה נאמן שהרי בכה"ג אינו חשוב כסותר את החזקת פנויה שלה כיון שהיה בידו לקדשה, אך מתניתין מיירי באומר קדשתיה וגרשתיה ובאופן זה הרי הוא מעיד גם נגד חזקת כשרות לכהונה שלה ודבר זה לא היה בידו כי כשהיה מקדשה היתה נאסרת על כל העולם מדין אשת איש אך לא היה כאן איסור כהונה. אמנם עיין חלקת מחוקק <small>([[חלקת מחוקק/אבן העזר/לז#מד|אבן העזר סי' לז ס"ק מד]])</small> שכתב דמכל שכן אם אמר קדשתיה בלבד דאין נאמן לאוסרה על כל העולם. וע"ע יד שלמה <small>(לרבי שלמה הלל פרידר, [[יד שלמה/יסודי התורה/ז/ז|יסודי התורה פ"ז ה"ז]])</small> שהביא ראיה זו ודחאה, וע"ע מה שהקשה שם על דברי רבינו. וע"ע שו"ת שואל ומשיב ([[שו"ת שואל ומשיב/ב/ב/ע|מהדורא תניינא ח"ב סי' ע]]). }} | וראיה ברורה לזה מהא דאיתא פרק יש נוחלין [[בבלי/בבא בתרא/קלד/ב|דף קל"ד <small>(ע"ב)</small>]] כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן בעל שאמר גרשתי את אשתי אינו נאמן כו' איני והאמר ר' חייא בר רבין א"ר יוחנן בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן לא קשיא כאן למפרע כאן להבא איבעיא להו אמר למפרע מהו להימנוהו להבא מי פלגינן דיבורא כו', ומבואר דלמפרע ודאי לא מהימן ואלו בנטמאו טהרותיך ס"ל דכל שהיה בידו אף על פי שעתה אינו בידו נאמן כיון שהיה בידו פעם אחת וכמו שמבואר בפרק הנזקין <small>([[בבלי/גיטין/נד/ב|גיטין נד:]])</small> ובפרק האומר <small>([[בבלי/קידושין/סה/ב|קידושין סה:]])</small> ב[[תוספות/קידושין/סה/ב|תוס']] <small>(ד"ה נטמאו)</small> ובאשר"י שם <small>([[רא"ש/גיטין/ה/יג|גיטין פ"ה סי"ג]] בחילוק הי"ד)</small> וכן פסק ב[[טור/יורה דעה/קכז|טור]] ו[[שולחן ערוך/יורה דעה/קכז#א|שולחן ערוך יורה דעה סימן קכ"ז]] <small>(ס"א)</small> גבי נתנסך יינך, ואם כן אמאי אינו נאמן בגירושין למפרע כיון דבידו היה לגרשה אלא על כרחך דגבי דבר שבערוה אינו נאמן אפילו בידו ומשום דאית ליה כל דין תורת ממון ואינו אלא משום מגו גבי ממון ומגו למפרע לא מהני ודו"ק{{הערה|המקנה <small>([[מקנה/קידושין/סה/ב|קידושין סה:]])</small> הביא ראיה שלא מהני בידו בדבר שבערוה מהא דתנן בקידושין <small>([[בבלי/קידושין/סד/א|סד.]])</small> דאב האומר קדשתי וגרשתי את בתי כשהיא קטנה והרי היא גדולה אינו נאמן, וצריך ביאור שיהיה נאמן על כל פנים ככל אדם כיון שהיה הדבר בידו, ומוכח דבדבר שבערוה לא מהני מה שהיה הדבר בידו. אך עיי"ש שדחה שאפשר שמה שאמרו 'והרי היא גדולה' היינו שהיא גדולה מכבר שלא אמר לה בפעם הראשונה משבגרה ובאופן זה לא מהני מה שהיה בידו, ובאמת אם אמר לה כן בפעם הראשונה נאמן. וע"ע קונטרס אחרון להמקנה <small>([[מקנה/קונטרס אחרון/לז#כו|סימן לז סקכ"ו]])</small> שהביא דין זה שבאומר לה מיד כשבגרה נאמן ודקדק שכן הלשון משמע 'והרי היא גדולה' מכבר, והניח בצ"ע. וע"ע שו"ת צמח צדק <small>([[שו"ת צמח צדק/אבן העזר/שא|אבהע"ז סי' שא]])</small> עוד הביא ראיה זו הדרך המלך <small>([[דרך המלך/אישות/ט/י|אישות פ"ט ה"י]])</small> ועי"ש שדחה דאה"נ במעיד קדשתיה שהיה בידו לקדשה נאמן שהרי בכה"ג אינו חשוב כסותר את החזקת פנויה שלה כיון שהיה בידו לקדשה, אך מתניתין מיירי באומר קדשתיה וגרשתיה ובאופן זה הרי הוא מעיד גם נגד חזקת כשרות לכהונה שלה ודבר זה לא היה בידו כי כשהיה מקדשה היתה נאסרת על כל העולם מדין אשת איש אך לא היה כאן איסור כהונה. אמנם עיין חלקת מחוקק <small>([[חלקת מחוקק/אבן העזר/לז#מד|אבן העזר סי' לז ס"ק מד]])</small> שכתב דמכל שכן אם אמר קדשתיה בלבד דאין נאמן לאוסרה על כל העולם. וע"ע יד שלמה <small>(לרבי שלמה הלל פרידר, [[יד שלמה/יסודי התורה/ז/ז|יסודי התורה פ"ז ה"ז]])</small> שהביא ראיה זו ודחאה, וע"ע מה שהקשה שם על דברי רבינו. וע"ע שו"ת שואל ומשיב <small>([[שו"ת שואל ומשיב/ב/ב/ע|מהדורא תניינא ח"ב סי' ע]])</small>. }} | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
[[קטגוריה:שב שמעתתא]] | [[קטגוריה:שב שמעתתא]] | ||