שב שמעתתא/ו/א: הבדלים בין גרסאות בדף

ונראה דגבי דבר שבערוה דבעינן שנים אפילו היכא דבידו נמי אינו נאמן ומשום דבידו לאו בתורת מגו הוא וכמו שכתב הרא"ש פרק הנזקין <small>([[רא"ש/גיטין/ה/יג|גיטין פ"ה סי"ג]])</small>{{הערה|אמנם יעוי' פני יהושע ([[פני יהושע/גיטין/נד/ב|גיטין נד:]]) שכתב בדעת רש"י ([[רש"י/גיטין/נד/ב|שם]]) שנאמנותו משום מיגו היא, וכ"כ הבית יוסף ([[בית יוסף/יורה דעה/קכז|יו"ד סי' קכז]]) שכן דעת ר"ת והרשב"א.}} זה לשונו: כל דבר שהוא בידו של אדם אפילו אתחזק התירא נאמן עד אחד לטמא ולאסור ואפילו מכחישו או אומר איני יודע כדתניא הכא <small>([[בבלי/גיטין/נד/ב|גיטין נד:]])</small> היה עושה עמו בטהרות ואמר לו טהרות שעשיתי עמך נטמאו נאמן ומפרש הכא טעמא הואיל וברשותו הן הרי הוא כשלו ונאמן עליו ולאו מטעמא דאי בעי מטמא להו דאי מטמא בעי שלומי, ועוד דמשמע גבי ספר תורה דאי ספר תורה ביד לבלר נאמן לומר לא כתבתי אזכרות לשמן אף על פי שכבר נכתבו, ועוד אמרינן בהאשה רבה דאי סבר התורם משלו על של חבירו אין צריך דעת בעלים משום דבידו לתקנו ואטו בשופטני עסקינן שיתרום משלו על של חבירו, אלא כיון שבידו לתקנו הוי כבעליו ואפילו תרם משל חבירו עכ"ל, וכיון דבידו לאו משום מגו הוא ואלו גבי ממון ודאי לא מהימן רק בתורת מגו ומגו למפרע לא אמרינן גבי ממון ואילו גבי איסור אפילו היה בידו כבר נמי נאמן ועל כן הוא הדין דבר שבערוה דילפינן דבר דבר מממון הרי הוא כממון ולא מהני בידו רק בתורת מגו ואם כן באיסורין דמהני כל שהיה בידו כבר אבל בדבר שבערוה כיון דילפינן מממון ואינו אלא בתורת מגו ממש וכל שהיה בידו כבר לית ביה משום מגו דהא מגו למפרע לא מהני.

וראיה ברורה לזה מהא דאיתא פרק יש נוחלין [[בבלי/בבא בתרא/קלד/ב|דף קל"ד <small>(ע"ב)</small>]] כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן בעל שאמר גרשתי את אשתי אינו נאמן כו' איני והאמר ר' חייא בר רבין א"ר יוחנן בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן לא קשיא כאן למפרע כאן להבא איבעיא להו אמר למפרע מהו להימנוהו להבא מי פלגינן דיבורא כו', ומבואר דלמפרע ודאי לא מהימן ואלו בנטמאו טהרותיך ס"ל דכל שהיה בידו אף על פי שעתה אינו בידו נאמן כיון שהיה בידו פעם אחת וכמו שמבואר בפרק הנזקין <small>([[בבלי/גיטין/נד/ב|גיטין נד:]])</small> ובפרק האומר <small>([[בבלי/קידושין/סה/ב|קידושין סה:]])</small> ב[[תוספות/קידושין/סה/ב|תוס']] <small>(ד"ה נטמאו)</small> ובאשר"י שם <small>([[רא"ש/גיטין/ה/יג|גיטין פ"ה סי"ג]] בחילוק הי"ד)</small> וכן פסק ב[[טור/יורה דעה/קכז|טור]] ו[[שולחן ערוך/יורה דעה/קכז#א|שולחן ערוך יורה דעה סימן קכ"ז]] <small>(ס"א)</small> גבי נתנסך יינך, ואם כן אמאי אינו נאמן בגירושין למפרע כיון דבידו היה לגרשה אלא על כרחך דגבי דבר שבערוה אינו נאמן אפילו בידו ומשום דאית ליה כל דין תורת ממון ואינו אלא משום מגו גבי ממון ומגו למפרע לא מהני ודו"ק.