7,990
עריכות
אין תקציר עריכה |
(הערה) |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
מיהו בדבר שבערוה לכולי עלמא אינו פחות משנים וכדאמרינן ריש גיטין <small>([[בבלי/גיטין/ב/ב|ב:]])</small> אימר דאמרינן עד אחד נאמן באיסורין כו' אבל הכא דאתחזיק איסורא דאשת איש הוה ליה דבר שבערוה ואין דבר שבערוה פחות משנים וכמבואר בכמה סוגיות בש"ס. | מיהו בדבר שבערוה לכולי עלמא אינו פחות משנים וכדאמרינן ריש גיטין <small>([[בבלי/גיטין/ב/ב|ב:]])</small> אימר דאמרינן עד אחד נאמן באיסורין כו' אבל הכא דאתחזיק איסורא דאשת איש הוה ליה דבר שבערוה ואין דבר שבערוה פחות משנים וכמבואר בכמה סוגיות בש"ס. | ||
ונראה דגבי דבר שבערוה דבעינן שנים אפילו היכא דבידו נמי אינו נאמן ומשום דבידו לאו בתורת מגו הוא וכמו שכתב הרא"ש פרק הנזקין <small>([[רא"ש/גיטין/ה/יג|גיטין פ"ה סי"ג]])</small> זה לשונו: כל דבר שהוא בידו של אדם אפילו אתחזק התירא נאמן עד אחד לטמא ולאסור ואפילו מכחישו או אומר איני יודע כדתניא הכא <small>([[בבלי/גיטין/נד/ב|גיטין נד:]])</small> היה עושה עמו בטהרות ואמר לו טהרות שעשיתי עמך נטמאו נאמן ומפרש הכא טעמא הואיל וברשותו הן הרי הוא כשלו ונאמן עליו ולאו מטעמא דאי בעי מטמא להו דאי מטמא בעי שלומי, ועוד דמשמע גבי ספר תורה דאי ספר תורה ביד לבלר נאמן לומר לא כתבתי אזכרות לשמן אף על פי שכבר נכתבו, ועוד אמרינן בהאשה רבה דאי סבר התורם משלו על של חבירו אין צריך דעת בעלים משום דבידו לתקנו ואטו בשופטני עסקינן שיתרום משלו על של חבירו, אלא כיון שבידו לתקנו הוי כבעליו ואפילו תרם משל חבירו עכ"ל, וכיון דבידו לאו משום מגו הוא ואלו גבי ממון ודאי לא מהימן רק בתורת מגו ומגו למפרע לא אמרינן גבי ממון ואילו גבי איסור אפילו היה בידו כבר נמי נאמן ועל כן הוא הדין דבר שבערוה דילפינן דבר דבר מממון הרי הוא כממון ולא מהני בידו רק בתורת מגו ואם כן באיסורין דמהני כל שהיה בידו כבר אבל בדבר שבערוה כיון דילפינן מממון ואינו אלא בתורת מגו ממש וכל שהיה בידו כבר לית ביה משום מגו דהא מגו למפרע לא מהני. | ונראה דגבי דבר שבערוה דבעינן שנים אפילו היכא דבידו נמי אינו נאמן ומשום דבידו לאו בתורת מגו הוא וכמו שכתב הרא"ש פרק הנזקין <small>([[רא"ש/גיטין/ה/יג|גיטין פ"ה סי"ג]])</small>{{הערה|אמנם יעוי' פני יהושע ([[פני יהושע/גיטין/נד/ב|גיטין נד:]]) שכתב בדעת רש"י ([[רש"י/גיטין/נד/ב|שם]]) שנאמנותו משום מיגו היא, וכ"כ הבית יוסף ([[בית יוסף/יורה דעה/קכז|יו"ד סי' קכז]]) שכן דעת ר"ת והרשב"א.}} זה לשונו: כל דבר שהוא בידו של אדם אפילו אתחזק התירא נאמן עד אחד לטמא ולאסור ואפילו מכחישו או אומר איני יודע כדתניא הכא <small>([[בבלי/גיטין/נד/ב|גיטין נד:]])</small> היה עושה עמו בטהרות ואמר לו טהרות שעשיתי עמך נטמאו נאמן ומפרש הכא טעמא הואיל וברשותו הן הרי הוא כשלו ונאמן עליו ולאו מטעמא דאי בעי מטמא להו דאי מטמא בעי שלומי, ועוד דמשמע גבי ספר תורה דאי ספר תורה ביד לבלר נאמן לומר לא כתבתי אזכרות לשמן אף על פי שכבר נכתבו, ועוד אמרינן בהאשה רבה דאי סבר התורם משלו על של חבירו אין צריך דעת בעלים משום דבידו לתקנו ואטו בשופטני עסקינן שיתרום משלו על של חבירו, אלא כיון שבידו לתקנו הוי כבעליו ואפילו תרם משל חבירו עכ"ל, וכיון דבידו לאו משום מגו הוא ואלו גבי ממון ודאי לא מהימן רק בתורת מגו ומגו למפרע לא אמרינן גבי ממון ואילו גבי איסור אפילו היה בידו כבר נמי נאמן ועל כן הוא הדין דבר שבערוה דילפינן דבר דבר מממון הרי הוא כממון ולא מהני בידו רק בתורת מגו ואם כן באיסורין דמהני כל שהיה בידו כבר אבל בדבר שבערוה כיון דילפינן מממון ואינו אלא בתורת מגו ממש וכל שהיה בידו כבר לית ביה משום מגו דהא מגו למפרע לא מהני. | ||
והא דמשמע בסוגיא ריש פרק האשה רבה אפילו בדבר שבערוה דמהני בידו דשם ס"ד למילף עד אחד באשה מטבל והקדש ודחי לה התם בידו ומשמע דבידו היה נאמן אפילו בדבר שבערוה, התם דס"ד למילף עד אחד באשה מטבל והקדש כבר הקשו תוס' שם <small>([[תוספות/יבמות/פח/א|ד"ה מידי]])</small> דהא עד אחד באשה הוי דבר שבערוה ואינו פחות משנים וכתבו תוס' שם דס"ד בש"ס דבר שבערוה דבעי שנים היינו דוקא לאיסורא אבל להיתרא הרי הוא כמו שאר איסורין ע"ש, ואם כן שפיר נמי דחי לה התם בידו משום דלפי מה דס"ד דבר שבערוה להתירא הרי הוא כשאר איסורין, אבל למסקנא דקיימא לן דבר שבערוה אינו פחות משנים בין לאיסור בין להיתר וכיון דילפת מממון כל דין תורת ממון לו ואינו נאמן אלא בתורת מגו ממש אבל בידו לא מהני ביה וכמ"ש. | והא דמשמע בסוגיא ריש פרק האשה רבה אפילו בדבר שבערוה דמהני בידו דשם ס"ד למילף עד אחד באשה מטבל והקדש ודחי לה התם בידו ומשמע דבידו היה נאמן אפילו בדבר שבערוה, התם דס"ד למילף עד אחד באשה מטבל והקדש כבר הקשו תוס' שם <small>([[תוספות/יבמות/פח/א|ד"ה מידי]])</small> דהא עד אחד באשה הוי דבר שבערוה ואינו פחות משנים וכתבו תוס' שם דס"ד בש"ס דבר שבערוה דבעי שנים היינו דוקא לאיסורא אבל להיתרא הרי הוא כמו שאר איסורין ע"ש, ואם כן שפיר נמי דחי לה התם בידו משום דלפי מה דס"ד דבר שבערוה להתירא הרי הוא כשאר איסורין, אבל למסקנא דקיימא לן דבר שבערוה אינו פחות משנים בין לאיסור בין להיתר וכיון דילפת מממון כל דין תורת ממון לו ואינו נאמן אלא בתורת מגו ממש אבל בידו לא מהני ביה וכמ"ש. |