2,871
עריכות
הכתב והקבלה/ויקרא/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קשפ, תיקון ודיוק מראימ
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
(קשפ, תיקון ודיוק מראימ) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== א == | == א == | ||
'''ונפש. ''' ת"א ואנש, לפי שהאדם בעל בחירה ורצון, ונפש ישומש על הרצון כמו יש את נפשכם: | '''ונפש.''' [[אונקלוס/{{כאן}}#א|ת"א]] ואנש, לפי שהאדם בעל בחירה ורצון, ונפש ישומש על הרצון כמו יש את נפשכם: | ||
'''קרבן מנחה. ''' שם מנחה ישמש גם על המס והארנוני הניתן מן העבד אל יד המושל בו כמו | '''קרבן מנחה.''' שם מנחה ישמש גם על המס והארנוני הניתן מן העבד אל יד המושל בו כמו {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/ח#ב|שמואל ב, ח ב]]}} ותהי מואב לדוד לעבדים נושאי מנחה, {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/יז#ג|מלכים ב, יז ג]]}} ויהי לו הושע עבד וישב לו מנחה, מזה נ"ל שהוא משרש נח שהוראתו גם ההשפלה וההורדה מלמעלה למטה כמו כאשר יניח ידו, שהוא הפך ירים ידו {{ממ|פ' בשלח, [[תנ"ך/שמות/יז#יא|שמות יז יא]]}}, ולפי"ז הוראת שם מנחה דבר שהעבד מראה בו הכנעתו לאדוניו, יורה בו שפלת מדרגותו נגד מי שנתעלה עליו במדרגה (הינגעבונג, אונטערווערפונג) ולכוונה זו ישמש שם מנחה בשלוח גם על כל מתנה הנתונה מאדם לחברו, כמו מנחה לעשו אחיו, שרצה יעקב להראות לעיני עשו שהוא נכנע תחתיו ומכבדו כאדון על העבד; ולהפך על המתנה הניתנת מן הנכבד אל השפל ממנו במדרגה הונח שם משאת (ויתן משאת כיד המלך, ותרב משאת בנימין) ע"ש התנשאות המקבל בקבלת מתנה זו להיותו יקר בעיני הנותן לכבדו בזה, ולדברינו מצאנו טעם שקראו רז"ל תפלה שאחר חצות היום בשם תפלת מנחה, כי מחצות היום ואילך השמש שוקעת ממעמדה באמצע הרקיע ומשפלת ויורדת למטה עד גמר שקיעתה, דומה למליצת רפה היום לערוב {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/יט#ט|שופטים יט ט]]}} והיום רד מאד {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/יט#א|שם יא]]}}, [ובתוס' {{ממ|[[תוספות/פסחים/קז/א#סמוך|פסחים קז.]] ד"ה סמוך למנחה}} נתחבטו בטעם שם "תפלת מנחה"], והנה העני שביתו ריקן ואין בידו מאומה להקריב ממנו קרבן רק עשירית האיפה, והמעט הלזה שבידו יביאנו להש"י, יראה בזה גודל כניעותו יותר מן העשיר המביא פר, לכן על קרבן זה שהוא מעט מאד בכמותו הונח שם "קרבן מנחה" {{ממ|הינגעבונגסאפפער}}, וז"ש רבותינו מי דרכו להתנדב מנחה, עני. ו[[רשב"ם/{{כאן}}#|רשב"ם]] פי' מנחה דורון משרש נחה לפי שמביאה לקרבן, ואין שם דורון ומתנה נאות אצלו ית', והמתרגמו {{ממ|שפייזעאָפפער}} ע"ש שבאה מן הצמחים אין זה לפי המכוון בתיבה עצמה: | ||
'''סלת יהיה קרבנו. ''' פי' שלא יתנדב ויביא מנחה אלא מן החטין, אף שהצבור מביאים מנחת חוב מן השעורים כגון מנחת העומר, אבל ליחיד לא הותר להביא מנחה אלא מן החטין | '''סלת יהיה קרבנו.''' פי' שלא יתנדב ויביא מנחה אלא מן החטין, אף שהצבור מביאים מנחת חוב מן השעורים כגון מנחת העומר, אבל ליחיד לא הותר להביא מנחה אלא מן החטין {{ממ|ת"כ}}, ורש"י פי' סלת יהיה קרבנו, האומר הרי עלי מנחה סתם מביא מנחת סלת, דברי יחיד הם ונדחו מהלכה, דרבנן פליגי עליה ואמרו דמביא מאיזה שירצה; ודע דסתם סלת הוא מן החטים כמבואר בת"כ. סלת. שהוסר ממנו הקליפה והחרצן עד שהוא מזוכך ונקי ביותר {{ממ|קערנמעהל}}, עמ"ש ר"פ וירא: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''אזכרתה. ''' הקומץ העולה לגבוה הוא זכרון המנחה שבו נזכרו בעליו לטובה, וכל ריח העולה מן הדבר המריח יכונה בשם זכר ואזכרה, כמו | '''אזכרתה.''' הקומץ העולה לגבוה הוא זכרון המנחה שבו נזכרו בעליו לטובה, וכל ריח העולה מן הדבר המריח יכונה בשם זכר ואזכרה, כמו {{ממ|[[תנ"ך/הושע/יד#ח|הושע יד ח]]}} זכרו כיין לבנון {{ממ|רש"י וראב"ע}}: | ||
== יג == | == יג == | ||
'''מלח ברית אלהיך. ''' חבור נפלא (גאֶטטליכע וואונדערבארע צוזאממענזעטצונג), הפעל משם מלח הוא ממלח טהור קדש | '''מלח ברית אלהיך.''' חבור נפלא (גאֶטטליכע וואונדערבארע צוזאממענזעטצונג), הפעל משם מלח הוא ממלח טהור קדש {{ממ|פ' כי תשא, [[תנ"ך/שמות/ל#לה|שמות ל לה]]}} שתרגום ממולח מעורב, דומה לו וייראו המלחים {{ממ|[[תנ"ך/יונה/א#ה|יונה א ה]]}} מלחיך וחובליך {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כז#כז|יחזקאל כז כז]]}} ע"ש שמנהיגי הספינה מהפכים ומערבים את המים במשוטות. ויראה ששימוש שרש מלח על החורבן והשממון כמו ארץ מלחה, משכנותיו מלחה {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לט#ו|איוב לט ו]]}} הוא ג"כ מענין תערובות, וכמו שהונח שם תערובות על החורבן והשממון, כמו ארץ ציה וערבה, שמתי ערבה ביתו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לט#ו|שם]]}} במדבר בערבה, ע"ש שנשתנו שם סדרי מעשה בראשית ונתבלבלו ונתערבו שם יסודות וכחות הטבע לבלי הוציא פרי ותבואה למאכל אדם ובהמה, ואמר על בלבול סדר מאורות השמים {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נא#ו|ישעיה נא ו]]}} שמים כעשן נמלחו כלומר כוכבי השמים וכסיליהם נתבלבלו וישנו את סדר תפקידם ומשטרם בארץ {{ממ|ע"ש [[רש"י/ישעיה/נא#ו|רש"י]]}}, ואמר על סמרטוטי הבגדים הישנים הקרועים {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/לח#יא|ירמיה לח יא]]}} בלויי סחבות ומלחים, קרויים סחבות, ע"ש שנסחבים ונשלכים ממקום למקום, ונקראים מלחים ע"ש בלבול סדר הנחתם במקום מיוחד כראוי לבגד המצטרך לצורכי אדם, ורז"ל ישמשו שורש מלח ג"כ לענין התערבות והתדבקות הדברים יחד כאמרם {{ממ|בויקרא רבה [[ויקרא רבה/ויקרא/ג/ג|ויקרא ג ג]]}} כאדם שמלחים שני נסרים שני כרעי המטה ומדביקם זה בזה (והערוך מצא דומה לזה בלשון ישמעאל, ע"ש). והמלח בעצמו נקרא בשמו ע"ש תערובות שני יסודות הפכיות שבו, כי בעצם המלח נתערבו ונתאחדו בו יחד בפרט, יסוד האש עם יסוד המים, ולהתרבות יסודת אש שבו נמנה המלח {{ממ|[[משנה/שבת/ד|פ"ד דשבת]]}} למוסיף חום והבל. והנה להתערבות שני היסודות הפכיות שבו כי בעצם המלח נתערבו ונתאחדו בו יסוד התחתון עם יסוד העליון קרא את המלח בשם ברית אלהים, כלומר חבור נפלא {{ממ|וואונדערבארע צוזאממענזעטצונג}}, ולהגדיל הדבר סמך אותו לאלהים, כמו עיר גדולה לאלהים, חרדת אלהים וכדומה, ומה שהזכיר ענין ברית אלהים שבמלח בענינא דקרבנות, יתכן לומר לפי שהיה בימי קדם מהם עובדי האש כמו עבודת מולך, ומהם עובדי מים כאמרם, השוחט לשם ימים ונהרות, גדא דנהר, ואמרו {{ממ|[[בבלי/תענית/ה/א|פ"ק דתענית ה.]]}} כותיים עובדים לאש וקדרים עובדים למים, ולזה ציותה התורה להקריב מלח על כל הקרבנות לשם הש"י, להורות בו היפך דעות כזביות אלה, ושאין בידי שר של אש ושל מים ממשלה בתחתונים בלתי לה' לבדו, לכן קרא פה את המלח בשם "ברית אלהים" כלומר חבור נפלא מאש וממים, והוא מעשה האלהים: | ||
== יד == | == יד == | ||
'''אביב. ''' גרגרים שעורים מבוברות ומבושלות. עמ"ש בוארא בהשעורה אביב: | '''אביב.''' גרגרים שעורים מבוברות ומבושלות. עמ"ש בוארא בהשעורה אביב: | ||
'''כרמל. ''' בעוד שהכר מלא, שהתבואה לחה ומלאה בקשין שלה | '''כרמל.''' בעוד שהכר מלא, שהתבואה לחה ומלאה בקשין שלה {{ממ|זאָפטעאלל}} וע"כ נקראו המלילות כרמל {{ממ|רש"י}}: | ||