244
עריכות
ערך/ערבות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←למה ליכא בברכות הנהנין
(←גדרה) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ובאמת שיש להבין למה צריך שתהיה הערבות בחומר זה "כמי שלא יצא הוא", ומי גרע ש"יצא הוא" ואעפ"כ מוציא לחבירו מכח תקנת הערבות. אך שלהנראה להלן שאפשר דין ערבות הוא רק לגבי ברכות א"ש דמחשיבים המוציא "כמי שלא יצא הוא" כדי שלא תהיה הברכה לבטלה. | ובאמת שיש להבין למה צריך שתהיה הערבות בחומר זה "כמי שלא יצא הוא", ומי גרע ש"יצא הוא" ואעפ"כ מוציא לחבירו מכח תקנת הערבות. אך שלהנראה להלן שאפשר דין ערבות הוא רק לגבי ברכות א"ש דמחשיבים המוציא "כמי שלא יצא הוא" כדי שלא תהיה הברכה לבטלה. | ||
==למה | ==למה אין ערבות בברכות הנהנין== | ||
ברש"י (ר"ה כט.) מבואר | ברש"י (ר"ה כט.) מבואר דברכות הנהנין אינם דבר שבחובה, כלשון הגמ' שם "לא ליתהני ולא ליבריך". אמנם בלבוש (ריג ס"א, וכ"מ כונתו קצז ס"ד) הוסיף שאין סברא שזה יברך וזה יהנה, וכן נראה מהרא"ש (ברכות פ"ז סי' כא). ולכאורה מקורם בירושלמי בברכות (פ"ג ה"ג), דאין ערבות על ברכת המזון "דכתיב בה ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלוקיך מי שאכל הוא יברך". | ||
וקצת צ"ע לטעם זה, א"כ למה כשגם המברך נהנה מוציא אחרים הא זה נהנה וזה בירך. ואולי י"ל דברכות הנהנין לא סגי שהמוציא נהנה, דחזינן לרבותינו הראשונים ז"ל שנקטו בדבריהם דהא דמוציאים אחרים הוא מחמת "צירוף" ו"קביעות" ו"גוף אחד" - עי' רש"י (ברכות מג.) והריטב"א (שם, והל' ברכות פ"ה ה"ד) והרא"ש (שם פ"ו סי' לג) [ומג"א קסז סקכ"ח], וא"כ שוב אי"ז "זה נהנה וזה מברך" דכולם מברכין דאיכא "צירוף" ו"קביעות" ו"גוף אחד". | וקצת צ"ע לטעם זה, א"כ למה כשגם המברך נהנה מוציא אחרים הא זה נהנה וזה בירך. ואולי י"ל דברכות הנהנין לא סגי שהמוציא נהנה, דחזינן לרבותינו הראשונים ז"ל שנקטו בדבריהם דהא דמוציאים אחרים הוא מחמת "צירוף" ו"קביעות" ו"גוף אחד" - עי' רש"י (ברכות מג.) והריטב"א (שם, והל' ברכות פ"ה ה"ד) והרא"ש (שם פ"ו סי' לג) [ומג"א קסז סקכ"ח], וא"כ שוב אי"ז "זה נהנה וזה מברך" דכולם מברכין דאיכא "צירוף" ו"קביעות" ו"גוף אחד". | ||