מזרחי/בראשית/מג: הבדלים בין גרסאות בדף

'''נצנצה בו רוח הקדש. ''' דאל"כ ונחיה למה לי היה די לומר שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ולא נמות שפירושו ברעב כדפרש"י:  

'''והצגתיו שלא אביאנו אליך מת. ''' שההצג' וההעמד' אינן נופלין רק על החי לפיכך אמרו אין פודין את הקדשים לאחר מיתה מפני שכתוב בהן והעמיד את הבהמה לפני הכהן והעריך אותה ולאחר מיתה לאו בת עמידה היא:  

'''כל הימים בעולם הבא. ''' בב"ר זה העולם הבא שכלו יום ובמכות פרק אלו הן הגולין אמר רב יהודה אמר רב נדוי על תנאי צריך הפרה שנ' אם לא הביאותיו אליך וחטאתי לך כל הימים וא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל אותן מ' שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מתגלגלין בארון עד שעמד משה ובקש רחמים עליו כו' דליכא למימר דעונשו של יהודה הוה משום דכל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן התנאי בטל והמעשה קיים ויהודה דלא כפליה לתנאיה ה"ל כאילו אמר שלחה הנער אתי וחטאתי לך כל הימים דאי אפשר לומר שיהודה היה טועה בדין הזה שלפחו' היה אביו מודיעו כדי שלא יכשל אבל בנדוי על תנאי שצריך הפרה אפשר שהיו יהודה גם אביו טועין בו מפני שלא נודע זה רק ממקרה שקרה ליהודה שנכשל בו כדאיתא במכות משא"כ התנאי שצריך להיותו כתנאי בני גד ובני ראובן שהוא מבואר בתורה ואי אפשר לומר שיהודה ואביו היו טועין בואו אפי' את"ל שידעו זה לא ידעו שהנדוי שקבל בעולם הבא אין לו הפרה ונכשל בו:  

'''כי לולא התמהמהנו על ידך. ''' דאל"כ מה היו מתרעמים עליו אם לא היתה המניעה מידו:  

'''כבר היינו שבים. ''' לא שכבר שבנו כפי המובן ממלת שבנו:  

'''לשון יתר הוא לתקון המלה. ''' כי היה די לומר אם כן זאת עשו אלא שבאה לתקון הלשון ויופיו כאילו אמר כן איה פה תקנה ועצה:  

'''אם כן אזקק לעשות שאשלחנו עמכם. ''' פירוש מלת אם כן אינה דבקה עם אנכי אערבנו הסמוך לה דאם כן היה לו לומר אם כן אשלחנו לא אם כן זאת עשו שזהו אחר הסכמת השלוח רק הוא דבק עם שלחה הנער ואמר אם כן שאזקק שאשלחנו כמו שאמרת איפוא איה פה תקנה ועצה להשיאכם ואל"ף איפוא במקום ה"א:  

'''צריך אני לחזור ולבקש איה פה תקנה ועצה להשיאכם ואומר אני זאת עשו. ''' הוצרך להוסיף צריך אני לחזור ולבקש על מאמר איפוא שפירושו איה פה תקנה ועצה להשיאכם מפני שלא יתכן לומר א"כ שאזקק שאשלחנו איה פה תקנה ועצה להשיאכם כי מזה נראה שאם לא היה נזקק לשלחו היה יודע העצה והתקנה שישיאם ולא היה נבוך בה לומר איה פה תקנה ועצה ואין הדבר כן אלא הכי קאמר א"כ שאזקק שאשלחנו אזקק לבקש איה פה תקנה ועצה להשיאכם אבל אם לא היה נזקק לשלחו לא היה נזקק לבקש העצה וזהו שהוסיף ואמר א"כ שאזקק לשלחו צריך אני לבקש איה פה תקנה ועצה גם הוצרך להוסיף ואומר אני קודם מאמר זאת עשו מפני שלא יתכן לומר זאת עשו אחר מאמר צריך אני לבקש איה פה תקנה ועצה מפני שזאת עשו מורה שהיה יודע התקנה והעצה ומלת איפוא מורה שלא היה יודע התקנה והעצה אבל עם תוספת ואומר אני על זאת עשו הוא כמסופק וכאילו אמר ונראה לי שזאת העצה צריך לעשות:  

'''שהכל מזמרין עליו. ''' לא שהפירות עצמן הן זמרה שהזמר אינו נופל אלא על הדבור מזמור לתודה זמרו לאלהינו זמרו: